בצק אלים

תאווה בלתי מרוסנת לבצק הביאה אותי אתמול לסניף הראשל"צי של נאפיס. מי שגדל בארץ בשנות השמונים מכיר היטב ודאי מאכלים עם שמות כמו צ`יצ`ולינה, זיוה ופתות. כאן מסתבר שעדיין מגישים אותם. למעשה מגישים בנאפיס בערך כל מאכל שעל פני כדור הארץ, בכמות נדיבה ובמחירים זולים.

המקום מבחוץ:

קל ללגלג על המסעדה, על עיצובה היוקרתי כביכול עם נברשות היורדות מהתקרה ועמודים צבועי זהב. הקהל מאידך מצביע ברגליים - ובסופי שבוע מדובר באחת המסעדות ההומות בארץ. מיתון? אולי במסעדות השף היוקרתיות של תל-אביב - לא כאן. התיישבנו במרפסת העליונה, השקפנו על הכוורת האנושית מתחתנו - ונדהמנו מכמות האנשים במקום.

הזמנו מנת נאפיס (25 ₪), המוכרת יותר בשם המיתולוגי "זיוה". מדובר בחצי עיגול בצק, הממולא גבינה צהובה ובולגרית. ג`אנק ישראלי חביב, המשביע בצורה אלימה ממש.

בנוסף הזמנו פתות דבש (18.90 ₪). שהורכב מבצק מטוגן ברוטב דבש תמרים. פצצת קלוריות מענגת עתירת שמן, המהווה מנה עיקרית וקינוח ביחד. בכל ביס ממנה הרגשתי איך עולה בהדרגה משקל גופי.

אומרים על המטבח התימני שהוא מורכב מבצק, בצק ועוד בצק. זאת הסיבה שהזמנו גם פתות ביצה וגבינה צהובה (18.90 ₪) - מנה שהיתה כמו קודמתה לא מעודנת בעליל, אך הסבה אושר רב. מתי אגב נתקלתם לאחרונה במסעדה בארץ, שהמנות בה מתומחרות באגורות?

כמו כן הזמנו צלחת גדולה של אורז עם שעועית (17.90 ₪), סלט יווני (31.9 ₪) ושתינו מיץ גויבה (12 ₪).

בסיום הארוחה לא יכולתי לזוז ממקומי. חשתי לא סתם שבע או מלא - אלא סתום. זאת לא היתה ארוחה, שמספרים עליה לרופא המשפחה - ובכלל עדיף שלא לדבר עליה עם אף אחד. אך היא סיפקה את תאוות הפחמימות שלי להרבה זמן, שזה גם משהו.

ציון: 3.5 כוכבים

נאפיס, לישנסקי 27, א.ת. חדש ראשל"צ

לבלוג של TickTack1 יוצא לאכול