אנשי יש"ע ופוליטיקאים מימין מוכרים לנו סיפורים שלכל הבלגן בחברון אחראים רק "קומץ" של מאות בני נוער מתפרעים והם לא מייצגים את שאר המתנחלים. אז זהו, זה ממש לא נכון.
אני מתחייב לכם שאם תיכנסו לכל בית של מתנחלים ותשאלו אותם מה הם חושבים על בית המריבה ועל ההתפרעויות של נוער הגבעות אתם תקבלו על פי רוב תשובה אחידה - "זה המדינה אשמה", "בית המשפט טועה" וכו'. הם גם לא יצטערו כל כך על סבלם של הערבים שם ברגעים אלו והם גם לא צריכים האמת, מפני שזה מסתדר היטב עם משנתם האידיאולוגית.
ההבדל היחיד בין רוב המתנחלים לבין נוער הגבעות שנלחמים נגד השוטרים הוא פיזי בלבד. הם לא נמצאים שם פיזית אך הם תומכים בהם בכל דרך אחרת. הילדים שלהם לומדים באותם מוסדות שנוער הגבעות לומד והרבנים הם אותם רבנים.
הגיע הזמן שראשי יש"ע או כל פוליטיקאי ימני יבינו, חוק זה חוק ובית משפט זה בית משפט. מדינת ישראל לא צריכה להתחשב במי שמפר חוק נקודה. האם הם יותר מיוחדים מגנבים או שודדים? מדוע הממשלה או שר הביטחון צריך לשבת ולדון עם ראשי יש"ע על פיתרון? האם המשטרה דנה עם מישהו לפני שהיא עוצרת עבריין?