מס' צפיות - 420
דירוג ממוצע -
ההתלבטות של איציק
שתי אפשרויות יש לאיציק קורנפיין ושות': האם לוותר על העונה הזאת ולהתחיל להיערך לעונה הבאה מוקדם - או אולי לנסות להרים את השברים ולנסות לגמור את העונה הזאת כמה שיותר טוב ועם מקום בצמרת? מה שבטוח, כמו נמני, גם קורנפיין מבין שתהילת העבר כשחקן לא מבטיחה תהילה גם אחרי הקריירה. וגם: איזה שינויים בית"ר צריכה לעשות בינואר?
מאת: עמנואל שלמון 03/12/08 (21:13)

1) ייתכן שתוצאת התיקו של בית"ר נגד בני סכנין הוציאה את הרוח מהמפרשים; בית"ר כבר מזמן לא פוגעת, אבל אולי דווקא סיום הסיבוב הפיח בקבוצה תקוות של דף חדש. אבל אחרי עוד תיקו ללקסיקון - גם לקורנפיין ועטר נמאס. כבר מהמחזור הקרוב אנחנו עשויים לראות שינויים משמעותיים בהרכב הקבוצה, אבל אמצעי התקשורת מלאים בכתבות המספרות לנו על שינויים צפויים בחלון ההעברות הקרוב.

 

מה שרלוונטי לנושא זה איך הנהלת בית"ר צריכה להגיב לעניין: האם להשלים עם אובדן העונה המאכזבת, שגורלה אולי נחרץ בתבוסה לקרקוב (ועל כך בהמשך), לעשות שינויים רבים בינואר, אבל לא כדי להציל את העונה הזאת - אלא להתחיל כבר עכשיו את ההכנות לעונה הבאה? או שמא לנסות להרגיע את המערכת, לעשות שינוי קוסמטי או שניים בסגל, שינויים בהרכב - ולנסות לגמור את העונה הזאת על הצד הטוב ביותר? כלומר, מקום שלישי, שיביא כרטיס למוקדמות גביע אירופה (התחליף של גביע אופ"א) בעונה הבאה.

 

לדעתי, איציק קורנפיין, האיש הכי פעיל במועדון, צריך להתחיל לחשוב על העונה הבאה מסיבה פשוטה: גאידמק עשוי לחכות עד הקיץ ואז לעזוב - ובית"ר צריכה להתכונן ליום שאחרי; וגם אם הבוס הגדול יישאר - בית"ר צריכה לבנות את העתידה שלה מתוך הנחה שגאידמק לא ישקיע עוד כספים במועדון. וזה לא ניחוש, כל הסימנים מעידים שגאידמק כיום כבר חסר תפקיד אמיתי. כל עוד הוא לא עושה רעשים ובעיות - התפקיד שלו לא מעשי וחסר משמעות אמיתית בינתיים.

 

בית"ר לא יכולה לטמון את הראש בחול ולקוות לטוב: כדי לא להזדעזע ביום הדין - היא כבר צריכה להתחיל להיערך מתחת לפני השטח: זה אומר להתרגל למסגרת תקציבית קטנה בהרבה, לשחרר שחקנים עם חוזים גדולים כדי לא להסתבך עם החוזה שלהם בעתיד, להוריד ציפיות ולנסות להרגיע את המערכת. אף אחד לא יודע מה גאידמק רוצה - אבל אם בית"ר תתכונן היא תסתדר, לפחות באופן חלקי, בבוא היום ואם לומר את האמת לבית"ר אין ממש ברירה: אם היא רוצה חלוץ בינואר היא תצטרך לשחרר שחקן  אחד לפחות עם חוזה כבד ותצטרך להתרגל למצב כלכלי לא פשוט.

 

בית"ר מסוגלת להגיע ליום בו גאידמק יעזוב ומבחינתה זה לא יהיה הלם גדול. אומנם התקציב של בית"ר עדיין הגבוה בארץ - אבל גם ככה כבר עכשיו שום השקעה כספית גדולה ובית"ר כבר מתחילה להתרגל לכך שאין כסף. אם בית"ר תדע לעשות את הסוויץ' בראש - ביום בו התקציב ירד ל-20-30 מיליון ש"ח בית"ר תשתנה מאוד מבחינת סגל השחקנים - היא לא תוכל להחזיק את זנדברג, פרננדס וגרשון גם אם היא תרצה - אבל תחשוב כמו שהיא חושבת עכשיו: אין כסף. הרי כבר עכשיו בית"ר מתחילה להתנהל כמו קבוצה עם תקציב נמוך בהרבה ממה שרשום בבקרה התקציבית.

 

כלפי חוץ, התפקיד של קורנפיין הוא לייצר שקט מסביב, לנסות לעצור את ההידרדרות (הרי גם ככה לא נראה שיהיה לו אישור להעיף את עטר) ולדבר על מקום שלישי-רביעי, אבל בפנים כבר להתחיל לחשוב על היום שאחרי: שזה אומר לשחרר שחקנים משמעותיים מהסגל (מה שאולי יגרום לקצת רעש ועלול מעט לסתור את הנאמר קודם לכן, אבל לפחות ירענן את השחקנים ויכניס למערכת אנשים מבחוץ שלא נמצאים בתוך המשבר הנוכחי), להחתים במקומם שחקנים לא יקרים לטווח ארוך, שחקנים שבית"ר תוכל לעמוד בחוזיהם גם במסגרת תקציבית קטנה ולבנות תוכנית ארוכת טווח. 

 

בבית"ר כבר מדברים על שינויים בסגל, ונראה שזה יכול לעזור משתי סיבות לפחות: מעבר לחיזוק הסגל - זה יכול גם (סיבה ראשונה) להעיר את השחקנים הוותיקים ולהראות להם שכמו שחבריהם לקבוצה עזבו גם מעמדם לא בטוח, וגם (סיבה שנייה) זה יוסיף למערכת שחקנים אחרים, שלא נמצאים בתוך המשבר וחוסר הביטחון הקבוצתי - ויוכלו לעשות רענון ולהשפיע על השחקנים הוותיקים שנשארו ולהכניס אנרגיות שונות. כי השחקנים הנוכחים מתקשים להשתפר כי הם נמצאים יום-יום בתוך סיר הלחץ הנוכחי וקשה לעשות את הסוויץ' - אבל לשחקן מבחוץ יהיה קל בהרבה להתרומם למעלה.

 

זה לא שיש לו ברירה, אבל נראה שקורנפיין מגיב טוב לעניינים. הוא כבר מתכנן שינויים בסגל בחודש הבא (חלון ההעברות), הוא מחפש שחקנים שהוא מכיר (כלומר, שחקנים שכבר משחקים בליגה ולא ייקח להם הרבה זמן להתאקלם) והוא נותן גב למאמן שלו. מאחר וגאידמק לא רוצה לפטר את עטר אסור לקורנפיין לנסות לחתור תחת המאמן מסיבה ברורה: אם הוא רוצה שקט במערכת הוא צריך לבסס את מעמד המאמן וככה להוריד ממנו לחץ. לכן, באופן טבעי, קורנפיין מבקר את המאמנים ולא את המאמן; כי גם קורנפיין יודע שעם לא הבעיות עם הבוס עטר היה כבר הולך הביתה - ובצדק. ברגע שקבוצה שלמה לא פוגעת בנקודה מסוימת - זה לא עניין של שחקנים שבעים. כלומר גם, אבל לא רק: זה מאמן שעם סגל יצירתי שכולל את ברוכיאן, בן שושן, יצחקי, פרננדס וזנדברג לא מסוגל לפתוח את ההגנות החלשות בליגה. מאמן שקבוצה שלמה שלו לא משחקת עם השכל. מאמן שעושה חילופים חסרי קשר למציאות. מאמן שמבטל את השחקן הכי מנוסה שלו, עידן טל. אם קבוצה שלמה משחקת כדורגל כ"כ חסר תכלית, וכמעט כל השחקנים נראים לחוצים וחסרי ביטחון ויותר מדי שחקנים מתעקשים לחפש את הפריצה מרוב לחץ במקום לשחק פשוט, ולא בועטים מרחוק, למרות שיש לבית"ר בסגל לפחות 3-4 שחקנים שבועטים ברמה גבוהה, אלא מחפשים כל הזמן את המצב הטוב יותר, ואם יש לבית"ר כ"כ הרבה שחקנים יצירתיים אבל אפילו לא חלוץ מטרה אחד (כמו שזה נראה, עטר בכלל לא ניסה להשאיר את אבראו בקבוצה או למצוא לו מחליף), ולא שחקן התקפי אחד שמסוגל לנגוח או לסיים מהלכים ואם קבוצה עם כישרונות התקפיים כמו ברוכיאן, זנדברג, בן שושן, יצחקי, טוטו ועידן ורד כובשים 15 שערים אחרי 12 משחקים, כמות של מקום חמישי-שישי בליגה - אז למאמן יש חלק גדול בעניין.

 

2) אבי נמני ואיציק קורנפיין היו סמלים גדולים בקבוצותיהם כשחקנים, כשהם היו רק אחד מקבוצה שלמה, ותמיד האוהדים הסתכלו עליהם מהצד החיובי, אבל ברגע שמונו לתפקידים בהנהלה או בצוות המקצועי פתאום הלחץ גדל: כי כשנמני היה שחקן ומכבי נכשלה - המאמן היה האשם, וכשבית"ר לא הצליחה זכרו לקורנפיין את השנים הרבות, את הדיבור החכם והשקול בתקשורת, את הנאמנות בשנים הקשות. והנה, נמני עכשיו כמאמן - ופתאום כל הפסד אולי עדיין לא גורם לקללות מצד האוהדים (הרבה בגלל פרישתו הטרייה. אם הוא היה פורש לפני 5-10 שנים כבר היו מתחילים לבקר אותו מבית, דוגמת אלי אוחנה. כשגם האוהדים הצעירים זוכרים אותו כשחקן ברור שהוא מקבל חסד נעורים) אבל מתחיל להראות לנו שגם נמני לא קוסם; וגם על קורנפיין יש לחץ עצום: הוא האיש הכי עסוק במועדון, ואם, לדוגמא, יחליט למכור שחקן בית שהאוהדים אוהבים - הוא לא יהיה חסין. כשאתה שחקן אתה לא רק מקבל משכורות אדירות - בהפסדים ובכישלונות גם אם אתה חוטף ביקורות - אתה רק עוד שחקן. ברגע שאתה מעל כולם ובודד בתפקיד שלך - השליליות שתכוון לפניך תהיה הרבה יותר גדולה.

 

מאמן שהולך לאמן יודע שהוא עלול לספוג קללות וחייב להיות מוכן לזה - אבל שחקנים ששוקלים להיות מאמנים בסוף הקריירה או בכל תפקיד מנהלי או מקצועי אחר חייבים לקחת בחשבון שזה יכול להכתים להם את הקריירה הזוהרת.

 

3) אז איזה שינויים בית"ר צריכה לעשות בסגל? אלה השינויים שלי:

 

לשחרר את תומר בן יוסף - הוא פצוע כרוני, העונה הוא כנראה כבר לא יחזור, מה גם שכמו שאמסלם נראה היום וכנ"ל בנאדו אין בו צורך גם אם גרשון יעזוב. חוץ מזה, בית"ר צריכה לחפש להצעיר את הסגל ולחפש בקיץ הקרוב בלם זר (לא בהכרח יקר יותר מהשחקנים הנוכחיים, כנראה אפילו זול יותר); עמית בן שושן - זאת רק אופציה, אבל לדעתי בן שושן כבר לא יהיה מה שציפו ממנו. הוא מאכזב מאוד העונה, כבש רק גול אחד, ונראה שהוא תקוע בין הפטיש לסדן - בין יצחקי וברוכיאן, שניים מהשחקנים שכן מתפקדים בד"כ. הוא כבר עושה הרבה פחות דריבלים ושימוש באחד על אחד המצוין שלו וגם לא עושה תנועה בלי כדור למרכז הרחבה ומסיים מהלכים, כמו בעונה שעברה. הוא לא מוסיף כלום למשחק כמעט: הוא מצמצם פערים בין החלוץ (יצחקי) לקשר הימני (ברוכיאן) ומהווה גיבוי בצד ימין - אבל זה לא מספיק.

 

בית"ר צריכה לעשות טרייד עם אשדוד שיכלול את העברת מקרייב לבית"ר תמורת בן שושן (ואם אשדוד תסרב אפשר להוסיף את דנין, למרות שאשדוד לא צריכה אותו לדעתי, או למכור את אחד המושאלים שבית"ר לא בונה עליו לעתיד - אבי ריקן, מתן בראשי או משהו דומה) ובו זמנית להביא את חן עזריאל המושאל. אם בית"ר בונה על עזריאל כשחקן עתיד שלב אין סיבה לא להתחיל לשלב אותו כבר בינואר. כל עוד הוא לא יסרב - בן שושן החוצה ועזריאל במקום יהיה חילוף נכון. כי עם כל הכבוד לבן שושן, הוא כבר בן 23.5 ולא נראה שיש המשכיות ליכולת מהעונה שעברה. מילא הוא היה שחקן מנוסה שאפשר להגיד עליו שהוא שבע (גרשון, זנדברג או טל) - אבל משחקן בגילו אפשר לצפות ליותר. לבית"ר יש בסגל, וגם מושאלים שלא בסגל כרגע, שחקנים התקפיים מוכשרים ממנו - ככה שקבוצה עם מחלקת נוער מצליחה כ"כ בשנתיים האחרונות יכולה לבנות את העתיד שלה גם בלעדיו של עמית בן שושן.

 

 עזריאל ירענן ויצעיר את הסגל והוא גם שחקן מוכשר יותר מבן שושן - מה עוד שהוא יודע לשחק כמו חלוץ מטרה, עם הגב לשער, שזה הסגנון שחסר לבית"ר. לגבי מקרייב: קשה לדעת אם בקבוצה מלחיצה וגדולה כמו בית"ר הוא יצליח, אבל הסגנון שלו, הגובה ומשחק הראש המעולה, הסקורריות הנהדרת, מה שבית"ר בדיוק צריכה, העוצמה ברחבה, והיכולת להרוויח עליו סכומים גבוהים מאוד בעתיד צריכים לעשות את שלהם.

 

את מי לא להעיף? בואטנג: יש לו תחליף? לא, וראינו את זה במשחק בו לא שיחק מול קריית שמונה, ומאחר ובית"ר מקצצת יהיה לבית"ר קשה עד בלתי אפשרי למצוא שחקן ברמתו. בקיץ הוא ירצה לעזוב - ואז בית"ר אולי לא תרוויח עליו כסף, אבל זה בטח עדיף מלהרוס גם את משחק ההגנה של בית"ר כבר עכשיו, שזה בטח לא מה שיעשה את השינוי המיוחל ורק יפגע בהגנה, שדווקא נראית בסדר יחסית - ולכן הוא צריך להישאר, גם טל - הוא לא קיבל מספיק צ'אנסים, וגם זנדברג צריך להישאר, כי הוא דווקא השתפר העונה, הוא דומיננטי בהרבה ומחזיק את הצד השמאלי, למרות שהמגן שמאחוריו כל הזמן מתחלף וזה מקשה ליצור תיאום באגף.

 

אם מחפשים להשתחרר מחוזה כבד אפשר לוותר על זיו (ואז להשאיר את דנין) או על טוטו תמוז (ואז להשאיר את בן שושן), כשהאפשרות הנוספת היא לשחרר את פרננדס, ואז טל ישחק על המשבצת שלו. בכל מקרה פרננדס לא יישאר אחרי העונה הזאת, הוא שחקן יקר ובית"ר תעדיף למכור אותו - וגם הוא יעדיף לעזוב אחרי העונה הקשה, אז לא עדיף אולי לוותר על פרננדס ולתת יותר צ'אנסים לאוחיון וטל? הם לפחות יהיו תכליתיים יותר ב-30 מטרים האחרונים ולא יפחדו לבעוט לשער. פרננדס? אני לא זוכר יותר מ-2-3 בעיטות שלו כל הסיבוב הראשון וגם נגד סכנין.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר