בשמות נאמר ויוסף היה במצרים - שואלים חז"ל: הלא זה ידוע, מה החידוש בביטוי זה?  אומרים חז"ל הכל השתנה  במעבר של יוסף מבית אבא לארץ מצרים. רק הוא לא השתנה כיצד הוא הצליח לעמוד במשימה.

על הפסוק - "ויבוא לעשות מלאכתו" אומרים חז"ל שיוסף "נשבר" ועמד לחטוא  עם אשת פוטיפר אך הוא עמד בניסיון ,  וינוס ויצא החוצה - כחץ מקשת, הותיר את המעיל ביד אותה אישה  - מדוע ? אומרת הגמ' במסכת סוטה דמות דיוקנו של אביו נראתה בחלון כיצד? הלא אביו היה יושב בשקו ןבתעניתו בארץ כנען, אלא יוסף הפנים את החינוך שקיבל בבית אביו וכשהגיע רגע המבחן מטען חינוכי זה  עמד לימינו, ועזר לו לעמוד בניסיון.

 ובתלמוד הירושלמי כתוב - דמות דיוקנו של אביו נראה בחלון ודמות אמו.הדבר ששימר אותו יותר מכל הייתה דמות דיוקנה של אמוהסיבה "תורת אמך".

קיים מדרש על הפסוק "משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי  שמו"40 שנה לפני ששמואל נולד הייתה יוצאת בת קול משמים והייתה מכרזת- עתיד להיוולד בן בישראל שיהיה שקול כנגד משה ואהרון ושמואל שמו. והיו נשים צדקניות קוראות לבן הנולד להם שמואל שמא אולי זה הבן הנכסף, אך הבת קול המשיכה לצאת ולהכריז 40 שנה עד שנולד שמואל הנביא.

ממשיך המדרש ומספר, לימים זכה שמואל להיות נביא שקול כמשה ואהרון,, וכל אותם שנקראו שמואל הפכו להיות נביאים ולפי הרמב"ם הם היו שלמים כמעט בכל. שואל הרב מקוזניץ זה ששמואל זכה להיות נביא שקול כמשה ואהרון זה מובן, על כך הכריזה בת הקול, אבל במה זכו כל אותם "שמואלים" להיות נביאים הלא היו ילדים רגילים כיצד הפכו להיות נביאים?

עונה הרב מקוזניץ באמת הם היו ילדים רגילים, אבל אמותיהם היו צדיקות ומה שהנחה את אותן אמהות היה שבניהם יהיו צדיקים גדולי תורה ות"ח.

על מה א"כ התפללו אותם אמהות על הבנים שיגיעו למדרגות של קדושה של ושמואל בקוראי שמו ולכן הן זכו לבנים גדולים בחכמה, וכשיש אמהות גדולות עם אמונה גדולה, אכן אלו הן התוצאות.

מספרים על החפץ חיים - פעם מצאו תלמידיו בבית המדרש ספר תהילים בלוי דפים צהובים, הביאו זאת לחפץ חיים וראו שהוא מתרגש עד למאוד, הבכי השתלט עליו.

אמר להם יודעים אתם של מי התהילים הזה? זה של אמא שלי ואם הייתם יודעים כמה דמעות הורידה אמא שלי על הספר הזה כדי שבנה יהיה תלמיד חכם בישראל.

לפני 60-70 שנה היה רב בצפת גדול בתורה ושמו היה הריד"בז ר' דוד שמו (רבי דוד בן זמרה) ופעם הגיע יום הזיכרון לאמו והוא זימן אליו הביתה את מתפללי בית הכנסת לעשות תיקון לעילוי נשמת אמו. באותו לילה שהיה אחד מלילות צפת הקרים, רוחות עזות נשבו בחוץ וכל צפת היתה מכוסה במעטה שלג עמד הרידב"ז ליד הבית וממתין למתפללים  שהחלו להגיע מכורבלים במעילים, ולאחר שנכנסו התיישבו ליד האח שבער בבית.

פתאום הם רואים את הרידב"ז מתיישב לידם ומתרגש ובוכה המתפללים לא הבינו על שום מה ואז שואל אחד המתפללים רבי, מתי האמא נפטרה? והוא אמר לפני 50 שנה , אז עכשיו הרבי נזכר לבכות?, אמר לו הרידב"ז לא על אמא שלי אני בוכה, אלא על מעשה שהיה כשהייתי ילד קטן. 

כשחייתי בילדותי ברוסיה היו שם שני ת"ת אחד לילדים רגילים ואחד למצטיינים בעלי כישרונות והנה שמעתי את הורי אומרים: את דוד שלנו צריך לשלוח ללמוד בחדר של המצטיינים כך אמרה האמא והאבא אומר אבל את יודעת שזה יקר מאד וכמובן את מודעת למצבנו הכלכלי, אמרה לו האם אין דבר,  נקמץ באוכל, מעט במלבוש וכך היה, אני נשלחתי לת"ת של המצטיינים וכל שבוע הבאתי מעטפה לרבי עם כסף. והנה הגיעו ימים קשים ואבא שלי כמעט לא עבד ולא הרוויח ועבודתו הייתה לבנות אח בבתים כדי להאיר ולחמם את הבתים ברוסיה אבל בגלל העוני, לא היה לו כסף לקנות חומרים, ולכן הייתי הולך לחיידר ולא הבאתי תשלום. כעבור 3 חודשים אני חוזר מהחיידר עם מעטפה להורים מהרב של החיידר. אמא קיבלה את המכתב והחלה להקריא את תוכן המכתב ואבא מאזין בדריכות לכל מילה - המסר שהעביר המורה היה חד משמעי  אל תשלחו יותר את בנכם, באם אתם לא משלמים, גם לי יש משפחה.

איזה עצבות הייתה להורים על כך, השבת הייתה קודרת מאד וכשאבא שב מבית הכנסת במוצאי שבת ובחוץ התחוללה סערה נוראה, מיד הוא אמר לאמא : אם היו לי לבנים הייתי יכול ללכת לבנות אח אצל אחד האנשים העשירים שביקש ממני ואז היה לי כסף לשלוח לרב, כדי שדוד שלנו ילך לבית הספר.

אמא מיד ענתה לו ןאמרה למה אתה אומר שאין לנו לבנים, יש לך, תפרק את האח שבבית ותיקח את הלבנים לאותו עשיר, עכשיו, כדי שמחר הבן שלנו ילך ללמוד בת"ת.

ואבא ענה לה בתמיהה, את לא יודעת איזה קור בחוץ, כיצד נתקיים? איך נחממם את בתינו? ענתה לו אמי - אם לא יהיה לנו אח יהיה לנו קשה, אבל אם לא יהיה ת"ת לדוד שלנו זה יהיה בלתי אפשרי.

אמר להם הרידב"ז - כשראיתי את הקור והרוח ואיך שנכנסתם וישבתם ליד האח הבוערת נזכרתי מיד באותו אח שלא בער אצלנו בבית. וראיתי לפני את עוצמת הקדושה ומסירות הנפש של  אימי בדאגתה לי,  לחינוך ולאהבת התורה.

ובזכות נשים כמותה זכו ישראל לאור גדול שב"ה יאיר את האור הגדול של עם ישראל לדורי דורות .