מס' צפיות - 428
דירוג ממוצע -
אין פערים, אין שערים
בוכים שאין גולים? מה שחסר זה, למרבה ההפתעה, דווקא צמרת קבועה. אם אנחנו רוצים גולים - אנחנו צריכים יותר תבוסות מוחצות ולעיתים דווקא פערים בין הגדולות לקטנות יותר ייעשו את העבודה. עוד פרטים? תשאלו את קבוצות הליגה האנגלית. כך שבכל זאת יש איזשהו הגיון בשיטה של לוזון.
מאת: עמנואל שלמון 16/11/08 (22:02)

1) 4-0, 5-0, 3-0, 3-0 - צ'לסי.

4-0, 5-0 - מנצ'סטר יונייטד (ציינתי את מנצ'סטר ולא ליברפול, למרות שליברפול מקום שני, כי מנצ'סטר מביסה יותר וככה מקלה עליי להעביר את הנקודה).

 

3-0, מכבי חיפה.

3-1, מכבי נתניה.

 

6-1, 6-1, 5-0, 4-1, 6-0 - בארסה.

7-1, ריאל מדריד.

 

המספרים שלמעלה אומרים הכל: בכדורגל הישראלי אין תבוסות. הניצחון הכי גדול שהיה העונה בישראל הוא 3-0. באנגליה, לעומת זאת, היו לפחות פעמיים-שלוש ויותר אפילו 5-0 ומעלה.

 

מתלוננים שאין גולים? פה הנקודה. מתברר שדווקא צמרת קבועה, צמרת של קבוצות שמבחינתן לנצח 4-0 זה דבר של פעם בחודש מקסימום ולא פעם בעונה, אם בכלל, מעמידה ליגה מעניינת יותר ואף איכותית יותר. אומנם האלופה היא תמיד אחת מ-4 הגדולות, אבל אף פעם אין סדר קבוע: בעוד באנגליה יש תמיד את ליברפול, ארסנל, מנצ'סטר וצ'לסי בארבעת המקומות הראשונים ובספרד את ריאל ובארסה אצלנו לא תהיה שום הפתעה אם קבוצות כמו מכבי והפועל ת"א יגמרו עונה במרכז הטבלה ומטה. בליגה האנגלית, למשל, העובדה שהצמרת היא קבועה מאפשרת לקבוצות להיות עדיפות בהרבה על רוב הליגה וככה להביס לא מעט. הרבה פעמים נראה בישראל את מכבי חיפה חוגגת אחרי 1-0 מסכן, בעוד צ'לסי מביסה 3-0 ומתייחסת לזה כאל עוד יום בעבודה.

 

לכאורה זה טוב שיש שינויים בצמרת - אבל ממש לא בטוח. דווקא כשיש קבוצות קבועות בצמרת, ויותר מזה - קבוצות שמסוגלות להביס ולשכנע ועדיין לא להוביל את הליגה יש יותר שערים. במחזור ה-13 של הליגה האנגלית נכבשו 28 שערים ב-10 משחקים - מתוכם 10 של 4 הגדולות. לעומת זאת, בחמישה משחקים נכבשו רק 8 גולים בישראל, כש-3 הגדולות ששיחקו כבשו ביחד 3 גולים. מה זה אומר? זה אומר שאם אנחנו רוצים גולים ועניין אנחנו צריכים דווקא יותר תבוסות. מצויין שהאלופה לא קבועה, בכל הליגה הגדולות (חוץ מצרפת) אין אלופה קבוע וככה ראוי, אבל חבל שאין לנו לפחות שתי קבוצות שיהיו תמיד ב-3-4 המקומות הראשונים, ומעבר לכך - קבוצות שיודעות להביס. ההבדל בין בארסה ואוסאסונה, מוליכת וסוגרת הטבלה בספרד גדול בהרבה מבין מכבי חיפה/נתניה ובני יהודה. אצלנו כולם יכולים לנצח את כולם והתוצאה היא פחות קבוצות עוצמתיות, פחות מחץ בצמרת והרבה פחות עניין. כשיש גולים ויש תבוסות יש הרבה יותר התלהבות והרבה יותר קבוצות ראויות באמת.

 

קחו למשל את ריאל. ב-11 משחקים היא צברה 23 נק', כמות שבליגת העל של היום תספיק למשהו כמו מקום שני. גם קבוצה עם תקציב כמו של בית"ר לא תשקול לפטר את מאמנה עם כמות נקודות כזאת, גם כשהיכולת לא משהו - והנה, בריאל מדריד מעמדו של שוסטר מעורער למרות המספרים הללו. זה לא שאפשר להביא את דוגמת הבדל הרמות כנימוק - זאת ליגה שונה לגמרי.

 

מה זה בעצם אומר? זה אומר שאצלנו כל ניצחון של 3-1 הופך קבוצה לפייבוריטית לאליפות. מכבי נתניה, שכרגע נראית הכי טוב לא ניצחה שום משחק ביותר משני שערי הפרש. באנגליה, למשל, מנצ'סטר הביסה פעם אחרי פעם אפילו עם 5-0 - ועדיין היא אפילו לא מקום שני. כדי שיהיו פה יותר שערים אנחנו צריכים יותר תוצאות מוחצות. לא פערים גדולים בליגה, אבל כן שיהיו קבוצות קבועות שעבורן 3-0 זאת לא תוצאה של פעם ב-20 משחקים. קבוצות שמנצחות גם בתוצאות מוחצות ועדיין לא מרוצות. אם יהיו לנו באמת 4 גדולות תהיה גם איכות הרבה יותר גדולה והרבה יותר מאבק על האליפות. זה לא בהכרח מעיד על פערים גדולים בליגה - עובדה שבספרד הפער מהמקום השביעי לשבעה עשר הוא רק 5 נק', ובאנגליה 8 נק' בין השביעית לעשרים ואחרונה.

 

אם מחפשים איזשהו הגיון בשיטה של לוזון (שיטת 16 הקבוצות) - הנה קיבלנו. אומנם קבוצות כמו רעננה ואחי נצרת החלשות ישחקו בליגה הראשונה - אבל לפחות תתגבש לנו צמרת רצינית יותר והרבה יותר משחקים מוחצים ורוויי שערים. דווקא הפערים בין הגדולות לקטנות ייצרו יותר עניין והמשחקים לא יגמרו תמיד בהפרש של שער-שניים מקסימום.

 

2) התבוסה של היונייטד על סטוק לא מעידה בהכרח על יציאה מהמשברון. בחצי הראשון מנצ'סטר המשיכה לאכזב, ורק פתיחה מעולה וסיום מצויין של המשחק נתנו לה יתרון מבטיח. כמובן שאף אחד לא מאוכזב שם, ובצדק - ככה מנצחים בכדורגל וככה מנצ'סטר לקחה אליפויות בשנתיים האחרונות: אבל בסופו של דבר רק הברקה מעוד התקפת מעבר מבריקה הורידה את נצ'סטר למחצית ביתרון של יותר מגול אחד. בחלק מהדקות היה נראה שמנצ'סטר הולכת אחורה למרות שהחזיקה ביתרון שברירי של שער אחד.

 

אבל כאמור, מנצ'סטר ניצחה ניצחון טיפוסי למדי. לא כדורגל ענק, לא כדורגל של 90 דקות, פשוט שערים ממתפרצות והתקפות מעבר, ברגעים הנכונים, וברגע שרוצים. למנצ'סטר יש עדיין פוטנציאל וכישרון שאין לאף קבוצה באנגליה, גם אם לא רואים את זה כל שבוע. ברגע שהיא רוצה היא כובשת. אין הרבה קבוצות עם המתפרצות שלה, עם המשחק המהיר בנגיעה שמייצרים רונאלדו, טבס ושות'. ככה משחקים כדורגל - כדורגל לא משחקים 90 דקות. החוכמה היא לדעת לכבוש ברגעים מסויימים, לגמור את המחצית ביתרון, לשחק ברוגע ולא כל הזמן ללחוץ על השער.

 

שכחו את זה, אבל מנצ'סטר היא מעבר לכישרון התקפי ענק ויצירתי: היא גם קבוצת הגנה נהדרת. וידיץ' הוא אחד הבלמים הכי יציבים שיש, ואן דר סאר בגיל 37 עדיין שוער ענק במשחק הגובה ובכלל, אברה שחקן התקפי נהדר ומהיר וגם השינויים הרבים מדי בעמדות המגן הימני והבלם לא משנים את זה שאתמול, למשל, היונייטד ניצחו דרך ההגנה. ההגנה המדהימה לא איפשרה לסטוק לייצר כמעט שום מצב, גם בדקות הטובות שלה בחיצי הראשון. אוואנס המוכשר ניקה כל התקפה והאגרסיביות שלו בהגנה עשתה את שלה, ואן דר סאר יצא מעולה לכדורים ושיתוף הפעולה המצויין של אברה ואוואנס הוריד לחץ מאברה בהגנה ואיפשר לו לעלות קדימה. סטוק, בלית ברירה, שיחקה רק על כדורים גבוהים מהצדדים, מבלי להבין שמול שוער כמו ו.ד.ס אי אפשר לכבוש באוויר. הכדורים האלה לא עבדו, וכל כדור שהגיע לרחבה נגמר או בהרחקה של הבלם או בעוד זינוק מרשים של השוער ההולנדי הוותיק. ואם זה לא מספיק, סטוק מעמידה בשער שוער גרוע שעשה כמה טעויות בולטות מאוד במהלך המשחק.

 

חובה לציין את צד שמאל של מנצ'סטר. רונאלדו עושה מה שהוא רוצה. את הכדרור והיכולת האישית שלו אי אפשר לעצור בשום מצב והעזרה שהוא קיבל מאברה תרמה המון. אברה תקף - אך ידע גם להגן דווקא בחצי של היריבה. בתחילת המחצית השנייה פעם אחרי פעם רונאלדו ואברה עשו שמירה כפולה על המגן היריב ולא איפשרו לו לזוז. אברה היה פעיל, חד והרים הגבהות מסוכנות לרחבה. הוא חיפה על משחק פאסיבי של אושיי הבינוני, שלא ברור מה הוא עושה בהרכב של מנצ'סטר. כל ההתקפות באו משמאל, וגם חלק גדול מאוד מהשערים. רונאלדו כבש צמד, הכניס עוד כמה כדורים גדולים לרחבה ושיתף פעולה מצויין עם מי שלידו - אברה וקאריק בעיקר, ובעצם האגף הזה אחראי על שלושה גולים מתוך החמישה.

 

עוד משהו לגבי ההגנה: יש למנצ'סטר איזון מצויין בין הגילאים השונים בהגנה. לצד וותיקים כמו פרדיננד ובעיקר ואן דר סאר יש לה שחקנים צעירים ומבטיחים כמו אוואנס ושני הדה סילבאים. ככה צריכה להראות ההגנה, ואין ספק שלגבי החלק הזה אין ליונייטד מה לדאוג - היא רק חייבת להעמיד רוטציה קבועה (החסרון של פרדיננד לא נובע אומנם מעניינים מקצועיים, אבל בשורה התחתונה השינויים הרבים באיזור הזה פוגעים בקבוצה), כי הגנה חייבת לרוץ ביחד לאורך זמן.

 

מנצ'סטר לא תהיה האלופה לדעתי, הרבה בגלל שמול הגדולות האחרות היא צברה נקודה אחת בלבד מתוך תשע. היא לא יציבה כמו צ'לסי ועדיין מתקשה להעמיד הרכב קבוע. רפאל דל סילבה, למשל, שיחק במשהו כמו חצי מהמשחקים, קצת פחות, גארי נוויל שיחק כמה משחקים ואתמול אושיי היה בצד ימין. למנ'צסטר יש המון אופציות בצד ימין - אבל חייבת למצוא מגן קבוע, כמו שיש בצד שמאל. לדעתי, זה צריך להיות נוויל המנוסה, שגם בגילו מראה ניצוצות של שחקן מצויין. למנצ'סטר אין מה לדאוג לגבי העתיד - בשביל זה יש את רפאל דה סילבה, אבל כרגע זה לא מספיק. גם ליד וידיץ' יש יותר מדי שינויים - פעם פרדיננד, פעם בראון - אתמול זה היה וידיץ'. חוץ מזה, צ'לסי של העונה משחקת כדורגל שוטף וטוב מתמיד והיא גם הרבה יותר רעבה לאליפות.

 

ובכל זאת, האלופה תהיה אחת מהשתיים. ליברפול קבוצה מצויינת, אבל אין לה את המחץ של השתיים האחרות. התקפית היא לא קרובה אליהן ומבחינת יצירתיות אין מה להשוות. ליברפול תתן עונה טובה ותישאר בתמונה עד לאיזור המחזור ה-30, פחות או יותר כמו ארסנל בעונה שעברה, אבל ייתכן שהיא צריכה עוד עונה להתבשל בעניינים כדי להיאבק על האליפות. בלי עוד קיצוני, רענון משמעותי בסגל ועוד כמה שינויים היא לא תוכל להיות אלופה.

 

ציונים אתמול:

 

ואן דר סאר - 6.5.

אושיי - 4. מגן צריך לתרום הרבה יותר להתקפה.

וידיץ' - בלם ענק. יש על מי לסמוך. כשצריך הוא עושה את שלו. אתמול לא ממש היה לו תפקיד. ציון: 6.

אוואנס - יכול לשחק מגן, יכול גם בלם. נע כל הזמן שמאלה ולא איפשר לסטוק לייצר מצבים מהאגף הימני שלה. ציון: 6.5.

אברה - 7.

קאריק - שחקן מעט אפור, אבל תכליתי. הוא בועט מעולה מרחוק, כבש אתמול ולא היה רחוק להוסיף בישול. כשהוא עולה להתקפה זה נגמר טוב. ציון: 6.5.

פלטשר - פועל שחור נהדר. שיחק על שטחים רחבים מאוד, בהגנה ובהתקפה, חיפה על קאריק מאחור ועשה הכל על המגרש. ציון: 6.5.

ג'י סונג פארק - באופן אישי אני מאוד אוהב אותו. הוא משקיע, הוא מעורב בכל ההתקפות, מאיים על השער ותופס מקום משמעותי בסגל של פרגי. קשר התקפי ענק, החולייה השקטה של היונייטד בחלק הקדמי. עם לא מעט טכניקה והרבה דומיננטיות הוא צומח ממשחק למשחק. ציון: 6.5.

רונאלדו - אין מה להגיד. 7.5.

 

טבס - החלוץ המוכשר נפגע מאוד מהבאתו של ברבאטוב. דיברו על מעבר שלו לריאל במקום ואן ניסטלרוי הפצוע, אבל אתמול הוא קיבל הזדמנות לקבל הרבה בטחון להמשך ביונייטד ולהתרכז בכדורגל. רק חבל שהוא לא כבש, כי הוא היה שווה את זה והשחקן הכי מסוכן של היונייטד בחצי השני. בישל גול וכמעט כבש גם בעצמו. שער היה עוזר לו מאוד להמשך, ולכן לא ברור למה פרגי הוציא אותו מוקדם. ציון: 6.5.

 

ברבאטוב - ברבאטוב הוא חלוץ מטרה אמיתי. פיבוט שיודע להשתלט על כדורים מצויין, נותן גב לשער טוב וכמו חלוץ אמיתי יודע שהתפקיד שלו הוא לא לבלוט במהלך המשחק אלא להישאר בנקודה שלו, לחכות לכדורים - ופשוט לגמור את המהלכים. זה נראה קל, אבל בשורה התחתונה ברבאטוב עושה את שלו. הוא נמדד כמעט רק בגולים ובינתיים יש לו 3 שערים ו-6 בישולים בליגה, ולשחקן שהגיע אחרי פתיחת העונה זה לא רע וגבי הבישולים אפילו מצויין. אני עדיין חושב שטבס את רוני היו מספיקים - עובדה שהם העמידו את ההגנה הטובה באנגליה בשנה שעברה (למרות שמעל כולם עמד רונאלדו). ובכל זאת, ברבאטוב לא בא סתם, הוא בא כי חיפשו חלוץ מטרה אמיתי - והוא כזה. אתמול הוא כבש מכדור לא פשוט וההשתלטות המצויינת על הכדור עם הרגל הארוכה הובילה לשער. חלוץ מטרה צריך בעיקר כוח פיזי, יכולת לכבוש בנגיעה-שתיים והמון עוצמה. לברבאטוב יש את זה. ציון: 6.

 

3) שוסטר לא צריך ללכת הביתה. הוא הביא אליפות משכנעת ביותר וגם הפער מהפסגה לא כזה שמדריש שינוי בעמדת המאמן. להחליף את המאמן עכשיו זה אומר שעד שהמאמן החדש יסתגל לקבוצה, ואנחנו יודעים מה המשקל של מאמן בקבוצה, בארסה אולי כבר תהיה עם יתרון דו ספרתי בפסגה. ריאל צריכה לחכות למשחקים המשמעותיים מול ולנסיה, בארסה והאחרות - ואז להחליט. אומנם זה יהיה מאוחר - אבל אני לא רואה סיבה להעיף את שוסטר בשלב הזה, למרות שהוא עשה לא מעט טעויות בניהולי המשחקים. בכל מקרה, אחרי פציעתו של רוד אסור לו לשחק 4-3-3 - כי אין לו אף חלוץ אחר שמספיק כדי להחזיק לבד את המרכז וזה לא מתאים לריאל. הם צריכים לשחק עם היגוואין וראול באמצע, דרנטה, שנמצא בכושר טוב העונה, וואן דר וארט בצדדים וגאגו ושניידר במרכז השדה.

 

4) יוסי מזרחי לא מאמן התקפי, בניגוד למה שמאיר איינשטיין טוען. פשוט יש לו חומר שחקנים גרוע בהגנה (הכי סביר שם זה גונזאלס) וקישור אחורי רע, כשלעומת זאת התקפה מוכשרת וטכנית. היא מתבססת על האגפים שלה, רביבו ודגו, וכדורים גבוהים למרכז הרחבה - כי שריקי ומקרייב המשתפר הם שחקנים גבוהים הבולטים בגובה. מה שכן, מתיאוס לא חושב שהוא טעה בעניין דגו? דגו הוא אחד הקשרים השמאליים הטובים בארץ, עם אחד על אחד מצויין והרבה מהירות. אתמול הוא היה מצויין, הוא הכניס כדור ענק למקרייב ואיים בעצמו על השער. הוא היה שווה גול ולדעתי מדובר באחד השחקנים הלא מספיק מוערכים בכדורגל הישראלי. אומנם הוא קצת בכיין ונופל יותר מדי - אבל הוא שחקן מצויין שבונה, יחד עם רביבו, את כל המהלכים של אשדוד.

 

מזרחי מאמן הגנתי וראינו את זה בבית"ר ומכבי פ"ת, הרי את האליפות עם בית"ר הוא לקח בגלל ההגנה היציבה - אבל באשדוד הוא התקפי יותר כי אלה הכלים שיש לו ותו לא. בינתיים מזרחי עושה עבודה סבירה - אבל כדי לא להסתבך בתחתית הוא חייב להוריד את מינון הספיגות. 16 גולים ב-10 משחקים זה הרבה יותר מדי.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
שערים במשחקי ליגה
ראובן - חולון 22.11.08 (16:32)