ב - 1971 יצא אלבומו השני של ג`ון לנון, IMAGINE. לא החלטתי לכתוב עליו בגלל חוסר אובייקטיביות - אני חושב ששיר הנושא זה השיר הכי יפה בעולם (הוא דורג מקום 3 מתוך 500 שירים ברשימה שערך מגזין ה"רולינג סטונס", דרך אגב) - אלא בגלל שאני באמת חושב שזה אחד האלבומים הכי טובים שיצר לנון וכמובן שזהו אלבום מופתי. זה, ואלבום הסולו הראשון שלו, שעליו אדבר בהזדמנות אחרת - כנראה בפעם הבאה, אז תחזיקו מעמד.

 
האלבום IMAGINE אולי לא נשמע כמשהו מגובש ו"אלבומי" כמו האלבום הראשון של לנון, PLASTIC ONO BAND, אך הוא מכיל, בפשטות, עשרה שירים מצויינים, יפהפיים ומושלמים. כל שיר בו הוא פנינה מלוטשת בפני עצמה, הן מבחינת המילים, הם מבחינת הלחנים, והן מבחינת העיבודים. ביחד הם יוצרים את אחד התקליטים האהובים עליו ביותר*.

עוד בסדרה:

אלבומי מופת לועזיים 1

אלבומי מופת לועזיים 2 - ABBEY ROAD הביטלס

אלבומי מופת לועזיים 3 - MAGICAL MYSTERY TOUR הביטלס

אלבומי מופת לועזיים 4 - מריאן פיית`פול 

בניגוד לאלבומו הקודם, המחוספס, הרוקיסטי והלא-ידידותי למאזין (לא נחל הצלחה מסחרית גדולה אך קיבל ביקורות טובות), לנון החליט הפעם ללכת לכיוון יותר מסחרי - אם משיקולים אומנותיים ואם משיקולים של פופולריות ורצון להצליח יותר - ורוב השירים הם מלודיים להפליא, נעימים להאזנה, נוחים להתחבר ועטופים בהמון מיתרים שעטף אותם מפיק האלבום, פיל ספקטור. אולם בין בלדה אחת לשיר אהבה אחר, ניתן למצוא כאן עדיין שרידים מלנון הרוקיסט של התקליט הראשון, לנון הזועם והמטיף - הלנון האמיתי שנחשף בתקליט הראשון, זה שתמיד נחבא בתקופת הביטלס, כך יאמרו מעריצי לנון פאנאטיים.

 
בואו ניקח לדוגמא את השיר הראשון בתקליט שהוא גם שיר הנושא, IMAGINE. זה אחד השירים הכי מלודיים שהלחין לנון וכאמור השיר הכי יפה בעולם. המילים הפציפיסטיות שלו מתמזגות בצורה מושלמת בלחן הקליט והנהדר, הפסנתר השקט שמלווה את כל השיר והמיתרים שמצטרפים אח"כ הופכים אותו ליהלום שבכתר, הדובדבן שבקצפת, וקלישאות רבות אחרות. אבל אין מה לעשות - כזה הוא.

 
אולם, עד כמה שהשיר הזה נשמע נאיבי, בין המילים שלו מסתתרים מסרים קצת יותר עמוקים. או כפי שלנון עצמו אמר זאת: זהו שיר שלא שונה מהשירים בתקליט הקודם, כמו GOD למשל, רק שעטפתי אותו בסוכר כדי שיהיה יותר קל להאזנה. זהו שיר אנטי-דתי, אנטי-ממסדי, אנטי-קפיטליסטי ואנטי-שגרתי. כך לנון עצמו. ואכן, אין הרבה הבדל בין השורה I don`t believe in jesus מהשיר GOD לבין

Imagine there`s no heaven, it`s easy if you try, no hell below us, above us only sky.

שניהם בעלי מסר זהה רק מוצגים בצורה טיפה שונה - הראשון בוטה וישיר, השני ציורי ועקיף.  היו כאלה שירדו על לנון בעקבות השיר הזה. אחד מהם הוא הזמר-יוצר אלביס קוסטלו, שבשירו THE OTHER SIDE OF SUMMER שר: was it a millionaire who said imagine no possesion... עם כל הכבוד שיש לי לאלביס קוסטלו - ויש כבוד - מה הוא חשב? שלנון יזרוק את כספו לביוב רק כדי להצדיק את המשאלה האוטופית בשירו? אם המילים בשיר IMAGINE נשמעות נאיביות, אז המשפט הזה של קוסטלו הוא שיא הנאיביות. ולא נרחיב יותר על כך. דרך אגב, THE OTHER SIDE OF SUMMER - שיר מעולה.

השיר השני באלבום נקרא CRIPPLED INSIDE. אם המילים מתייחסות לאיזו דמות עלומה (אולי פול מקרטני) שהשתפנה וברחה ממשהו, הרי שהלחן כאן הוא קצבי וחביב והשיר כולו מלווה בפסנתר סווינגי כזה שתורם המון לשיר. בשיר הזה לנון מחיל להיות קצת יותר בוטה ומצליף, בניגוד לשיר הקודם (you can live a lie until you die, one thing you can`t hide, is when you crippled inside), וזה יילך וייהפך להיות יותר אגרסיבי, אבל עד אז יש לנו את השיר הבא, אחד השירים הכי פופולריים ואהובים של לנון, שיר הסליחה האולטימטיבי ואחת הבלדות המרגשות שלו, JEALOUS GUY. השיר נכתב ב1968- בהודו והיה אמור להיכלל באלבום הלבן של הביטלס. אז הוא נקרא CHILD OF NATURE, אך ההיסטוריה ולנון הפכו אותו לשיר אחר לגמרי, שבנוסף ללחן המקסים והמילים המתנצלות שלו, יש לו עיבוד מתוק מסוכר של כלי מיתר - מאוד מתאים במקרה הזה - וכמובן את סולו השריקה הידוע של לנון.

אין צורך לדבר יותר מידי על השיר הזה שכולנו אוהבים. אך בכל זאת אוסיף משפט של חבר ילדות ישן על השיר: "השיר `בחור קנאי` שנחשבת אחת מרצועות המופת של האלבום מעידה על האהבה שלו והכמיהה להיות לצידה של יוקו אונו לצד הנטישה שלו מאהבתו הענקית ללהקתו ה"ביטלס".. שיר שכל מי שקצת טעם את השירים והתקופה של הביטלס ובמקביל אהבתו של לנון לאמנית היפנית מיד יחוש את הגעגוע העז שלו וההקבלה לאישה וללהקה שכה אהב.."

והנה נעבור מיד לשיר הבא שנקרא IT`S SO HARD ובו ג`ון, בקול רדיופוני, מתאר לנו את המתכון לחיים בריאים ומאושרים אך לא שוכח להוסיף שזה נורא קשה ומייאש:

you gotta live, you gotta love
you gotta be somebody, you gotta shove
but its` so hard, it`s realy hard
sometimes i feel like going down

זהו שיר רוק מצויין עם גיטרות פסנתר וסקסופונים שמכין אותנו לשיר הבא, השיר הכי ארוך בתקליט ואחד "הכבדים" בתקליט, שיר פוליטי, אנטי-מלחמתי, מלא גיטרות, תופים רועמים, סקסופונים צועקים, ולנון אחד ששר בכבדות את המסר שלו, שאותו הוא בוחר להעביר במילים פשוטות, ילדותיות, מדוייקות ואמיתיות. השיר נקרא I DON`T WANNA BE A SOLDIER והבית הראשון שלו הולך כך:

well, I don`t wanna be a soldier mamma, I don`t wanna die
well, I don`t wanna be a sailor mamma, I don`t wanna fly
well, I don`t wanna be a failure mamma, I don`t wanna cry
well, I don`t wanna be a soldier mamma, I don`t wanna die
oh no, oh no, oh no, oh no

כל השיר בנוי מאותו לחן של הבית הזה ורק המילים קצת משתנות. זהו שיר חזק שנכנס עמוק לבטן וימשיך להזדמזם לכם בראש גם אחרי שהוא ייגמר, ומהבחינה הזאת הוא עושה בדיוק את מה שהתכוון לעשות. לנון הפוליטי באחד מהשיאים שלו.

מכאן זה רק ממשיך ונהיה יותר טוב, והצד השני של התקליט נפתח שוב בשיר מצליף ומטיף - הפעם הוא שר לנו שנמאס לו מכל מיני פוליטיקאים מושחתים, אנשים צבועים, נוירוטים, פסיכוטים, תחמנים, אגומניאקים, פרימדונות ועוד... תנו לי רק את האמת, הוא צועק. האמת הזו מתבטאת, בין היתר, בסולו גיטרה מעולה של ג`ורג` הריסון, שהשתתף בהקלטות האלבום, והשיר כולו הוא כמעט רוק כבד במהותו, כיאה לשיר כזה:

I`m sick and tired of hearing things
from uptight, short-sighted, narrow-minded hypocritics
all i want is the truth, just gimme some truth
I`ve had enough of reading things
by neurotic, psychotic, pig-headed politicians
all I want is the truth, just gimme some truth

אחרי השיר הרועש הזה מגיעה לפתע פתאום עוד בלדה, שקטה ויפהפיה בשם OH MY LOVE, אחד משירי האהבה הכי יפים של לנון. השיר הזה, שכנראה נכתב ליוקו אונו, הושפע מסדרת טיפולי שעברו לנון ואישתו באותה תקופה שנקרא PRIMAL THERAPY. אל תשאלו אותי מה זה כי אני לא יודע, אני רק יודע שזה כנראה טיפול בעזרת התחברות לרגשות או משהו כזה. בכל מקרה, השיר מאוד מאוד יפה, ולנון מלווה רק ע"י פריטות מיתרים של גיטרה אקוסטית ופסנתר שקט.
ג`ון כנראה אהב לעשות רצף של שיר שקט-שיר רועש, כי השיר הבא באלבום הוא שוב שיר "כבד", מלא גיטרות חשמליות ומילים זועמות - HOW DO YOU SLEEP . השיר כוון לעבר החבר הטוב לשעבר, פול מקרטני, והרחיב את המלחמה ששררה ביניהם אז לרבדים מלוכלכים הרבה יותר - כמו שלנון אהב.

מבחינה מוזיקלית, מדובר בשיר מאוד מורכב. מלבד הלחן המבריק שלו, יש כאן עיבוד מיתרים גאוני של פיל ספקטור שמזכיר לי קצת מוזיקה יפנית משום מה, וכמו כן יש פה סולו גיטרה מבריק לא פחות של ג`ורג` הריסון - יש אומרים שזהו סולו הגיטרה הטוב ביותר בכל הקריירה שלו, ואני נאלץ להודות שיש בזה משהו. המילים של השיר, כאמור, נוקבות ומאשימות ומעליבות אפילו. באחד הבתים הוא אף שר שהשיר היחיד הטוב שמקרטני כתב הוא YESTERDAY. הדברים נכתבו כמובן בהתקף זעם אופייני לג`ון. בסוף השיר הוא אומר: פנים יפות אולי יישארו שנה-שנתיים, אבל בקרוב מאוד הם יראו מה אתה יכול לעשות. המוזיקה שאתה עושה גרועה בעיניי, בוודאי למדת דבר או שניים במשך כל השנים הללו. ככה, בצורה ישירה, הוא לא מהסס לתקוף.

 
מעריצי ביטלס פנאטיים מעדיפים שלא לשמוע את השיר הזה, בגלל שהוא כ"כ סוחף ומשכנע בצורה העמוקה ביותר. אני, לעומת זאת, אוהב מאוד את השיר, ואחרי IMAGINE זה השיר האהוב עלי בתקליט ואחד השירים הכי טובים של ג`ון לנון, לדעתי. קבלו טעימה מהבית הראשון של השיר:

so sgt. pepper took you by surprise
you better see right through that mother`s eyes
those freaks was right when they said you was dead
the one mistake you made was in your head
oh, how do you sleep?
oh, how do you sleep at night?

שמעתי את השיר הזה כ"כ הרבה פעמים שהמילים שלו חרוטות היטב בזכרוני, כמו הרבה דברים לא-חשובים אחרים. ..
כמה שנים אח"כ יאמר לנון בריאיון, שאחרי שהוא כתב את השיר הוא בעצם הבין שהוא לא כתב אותו על מקרטני אלא דווקא על עצמו. זה אומנם כוון למקרטני אבל נכתב עליו. נו, מילא. אבל כדי לדייק בדברים, צריך להוסיף שלעותקים הראשונים של התקליט IMAGINE צורפה תמונה של ג`ון אוחז באוזני חזיר. זו היתה תגובה מצולמת ובוטה לעטיפה של תקליטו של מקרטני RAM, שיצא שנה קודם, ובה רואים את מקרטני אוחז בקרני כבש גדול. עוד צריך להוסיף ולומר שאח"כ היה פיוס בין השניים, אך למרות זאת לא היה מעולם איחוד של הביטלס, וגם לא יהיה. וידידי משכבר הימים מוסיף:

 
"יש רמיזות בוטות באלבום בנוגע לפירוק הלהקה כמו בשיר "איך אתה ישן" שהוא חץ ישיר לליבו המלודי של עמיתו ללהקה פול מקרטני.. התרסה שלא משתמעת ל 2 פנים ואכזבה קשה על זה שהפירוק נגרם כביכול מאגו מיותר .לדעתי אם תאזינו היטב תוכלו למצוא שם גם אלמנטים של רוק מיוסר אבל בהחלט משובח.. מי אמר שכעס לא מביא מוזיקה טובה? זו דוגמא ראויה לכך..אגב לימים מקרטני לא יישאר חייב ויגיב באלבומיו הבאים לזה.. ההתכתבות דרך המוזיקה נתנה מבט מסקרן לגבי הצמד והאירה אור על יחסיהם אחרי הפירוק ולימים נשמח לגלות שהעימות הזה נגוז והם התפייסו עוד לפני המקרה הטראגי של ידידנו לנון."

השיר התשיעי בתקליט נקרא HOW? וגם המילים שלו מושפעות מאותו טיפול הנקרא PRIMAL THERAPY ("הזעקה הראשונית"). זהו שיר בעל לחן יפהפה, פסנתר וכלי מיתר, פזמון כובש ומילים פילוסופיות שהולכות ככה:

how can I go forward when I don`t know which way i`m facing?
how can I go forward when I don`t know which way to turn?
how can I go forward into something I`m not sure of?
you know life can be long, and you got to be so strong
and the world is so tough, sometimes I feel I`ve had enough

שוב מבצבצים פה למעלה הרגשות הכי אישיים של לנון, וכמו בשיר IT`S SO HARD, הוא מדבר כאן על חיים קשים שצריך מאוד להתאמצץ כדי לשרוד אותם, שצריך ללכת קדימה ובעיקר להרגיש את העולם, את הסביבה החיצונית וגם את זו הפנימית. לנון, שב1971- כבר היה אדם מאוד מפורסם, עדיין הרגיש שהוא צריך להתמודד מול כל מיני משברים אישיים בחייו, והדרך העיקרית שלו להתמודד עם דברים כאלה היתה להוציא אותם בשירים. לכן רוב השירים שלו הם שירים אישיים, על עצמו, מעשיו, רגשותיו, חוויותיו, התמכרויותיו, סיוטיו, וכ"ו. כשהוא זועק how can I give love when love is something I ain`t never had? אפשר בהחלט להאמין לו, שהרי ילדותו עברה עליו בלי אבא ועם אמא שנטשה אותו בבית דודתו. אבל על כך בשיר MOTHER מהאלבום הראשון שעוד נדבר עליו.

 
השיר האחרון בתקליט הוא שיר אהבה קצבי ונהדר, לאשתו יוקו אונו. על אף שהוא נקרא OH YOKO! הוא בהחלט מעורר הזדהות עם כל אהבה אחרת שיש לכם. המילים שלו פשוטות וקולעות, הלחן שלו משובב נפש, והרצינות שלנון שר אותו מעידה שגם כאן כוונותיו טהורות ואין בו טיפת זיוף, בניגוד - לדעתו - לחבר אחר ללהקתם המיתולוגית. זה שיר שאני מאוד מאוד אוהב בתקליט, על אף, כאמור, שהוא מוקדש ליוקו - בעיקר בגלל השמחה הגדולה שהוא מפיץ סביבו.

כך מסתיימת לה תהילת עולם והאלבום IMAGINE נגמר. מהר מידי. רוצים עוד. יש פה פשוט שירים מושלמים ואנחנו רוצים עוד כאלה. לנון יוצאי בעתיד עוד שירים מושלמים, אבל אלבום שכולו שירים מופתיים כמו IMAGINE הוא כבר לא יוציא, אם כי האלבומים הבאים שלו הם בהחלט אלבומי רוק מהמשובחים ביותר שיש. IMAGINE הוא אלבום מיוחד, אלבום חלומי, שגם שירי הרוק הכי פרועים שבו מוקפדים בכל תו ותו שלהם, פרפקציוניזם לשמו. בסרט המעולה IMAGINE, שיצא בשנת 1988, אפשר לראות קטעים מהקלטת האלבום הזה, למשל את לנון מתעצבן על זמר הליווי ששר איתו את OH YOKO! על כך שהוא לא מצליח להגיע לצליל שג`ון רוצה בדיוק, עד שיוקו נאלצת להתערב (כמו שהתערבה בהקלטות האחרונות של הביטלס ועוררה עליה ועל בעלה את זעמן של שאר החברים) ולהסביר לו מה הוא רוצה. או למשל בחזרות על HOW DO YOU SLEEP, לנון מתעצבן ודופק קללה למיקרופון. בחור קנאי ועצבני... בהזדמנות זו אני מאוד רוצה להמליץ על הסרט התיעודי המרתק הזה שיצא לפני משהו כמו שנה על דיוידי עם תרגום עברי.

 
ועוד משהו אחרון לסיום. על העטיפה של התקליט רואים את לנון כשמאחוריו ועל פניו עננים לבנים. ג`ון, עם שיער לא קצר מידי ומשקפיו העגולים, זו התמונה שלו שאני הכי אוהב מהתקופה של אחרי הביטלס.

*פעם מזמן, בתקופת התיכון, באיזו שעה חופשית, הלכתי אלי הביתה עם עוד שני חברים. בבית היה לי את התקליט (תקליט תקליט, ויניל) IMAGINE שלקחתי לפני כן מהשכנה שלי, שבעזרתה ובעזרת תקליטיה הרבים שמעתי את רוב שירי הביטלס. הגענו אלי הביתה ושמתי את התקליט בפטיפון, והשיר IMAGINE החל להתנגן. הייתי מהופנט ומוקסם. התאהבתי מהשניה הראשונה. ידעתי שזה השיר הכי יפה שאי פעם שמעתי ושאי פעם אשמע. הפה שלי נפער והשערות על אוזניי סמרו (בעצם, לא היו לי שערות על האוזניים אז). ואז חבר שלי אמר "אם אתה חושב שזה שיר יפה, חכה שתשמע את JEALOUS GUY". שמעתי. אהבתי. אבל דעתי לא השתנתה עד עצם היום הזה לגבי IMAGINE. מאז אותו יום נהייתי אובססיבי לגבי ג`ון לנון. אספתי כל מה שקשור אליו - מכתבות ותמונות ועד אלבומים (על קסטות ואח"כ על דיסקים) והקלטות נדירות. הוא היה ונשאר האליל היחיד שלי. הוא ואבי ביטר, בצורה שווה.

לשמחתכם, אני מצרף את השיר HOW DO YOU SLEEP. תהנו.