באיחור אופנתי של שעה וקצת (בשל הפקקים הסטנדרטיים ממחלף קיסריה עד התיאטרון הרומי), מתחילה התזמורת המלווה את כנסיית השכל לנגן, ואחרי מספר דקות מצטרפת אליהם החבורה הותיקה בשדרות. אחרי לא מעט שנות פעילות, מגיעה כנסיית השכל לאולימפוס של ההופעות בישראל.

ההתרגשות ניכרה על פניו ובקולו של יורם חזן, מנהיג הלהקה, לכל אורך ההופעה. כשהוא ניסה לדבר, היה קשה לפספס את הגמגום הקל. אבל למרות זאת, הביצועים היו מצויינים. מצויינים זאת בעצם לא מילה מתאימה כאן. מדהימים, מושלמים. יותר משעתיים של טירוף חושים מוחלט.

האלבום האחרון של הכנסייה, האוסף המיוחד "אוטוביוגרפיה", הכניס את הלהקה בבת אחת ללב המיינסטרים הישראלי. אחרי שנים שהלהקה הוכרה רק בזכות הלהיטים דוגמת "היינו עושים אהבה" ו "למאיה יש אקדח", החלו מאזיני גלגל"צ ורשת ג‘ להכיר גם את השירים המיוחדים של הלהקה, כמו "תנו לי לשתות", "איך זה מרגיש" ועוד, בביצועים הסוחפים בליווי כלי זמר רבים.

ניתן היה לראות ביציעי האמפי בקיסריה צופים רבים שעוד לא מכירים את רוב שירי הלהקה, אבל לפחות בשירים המוכרים כל האמפי עמד כאיש אחד, וחגג עם הלהקה שעדיין נראית כמו החבורה הצנועה משדרות. זאת שרק רוצה לעשות מוזיקה טובה. ושדרות הוזכרה בהופעה פעמיים - פעם אחת בסיפור של יורם על הסקסופון בו למד לנגן במתנ"ס בשדרות בגיל 15, עקב כך שהיה "מבוגר מדי בשביל כינור", וכשביקש קלרינט אמרו לו "אין, נגמר". ובפעם השניה, בשיר "מה נשאר", כשכרגיל בשנים האחרונות הוחלפה השורה "נפלו פגזים בצפון" ב "נפלו פגזים על שדרות". להזכיר לנו שיש עיר בישראל שכבר לא מעט זמן חיה חיים לא נורמליים, ותושביה נמצאים בסכנה מתמדת.

אבל למרות הכל, היה שמח אתמול בקיסריה. וכששאול מזרחי, בעלי מועדון ולייבל "בארבי", להעניק לחברי הלהקה אלבום זהב על "אוטוביוגרפיה", המעריצים הותיקים של הלהקה חגגו את ההישג כאילו מדובר בבני משפחתם. וכנראה שזה הייחוד בכנסיית השכל - להקה שגם כשהיא ממלאת את האמפי בקיסריה וגורמת לשורות של מאות אנשים להצטופף ליד הבמה בריקודים, עדיין נראית כדבר הכי שכונתי והכי חמים שיש.

הרבה אנשים אמרו אחרי ההופעה שזאת אחת ההופעות הטובות שהם ראו בחיים. אני יכול רק להוסיף שארבעה חודשים אחרי ההופעה של בוב דילן בוומבלי, יש הופעה שתיזכר אצלי כטובה אפילו יותר. ומבחינתי זה אומר הכל.

הבלוג של יובל

http://www.yuvalog.co.il/