מס' צפיות - 927
דירוג ממוצע -
אהבה שכזאת/ עליזה אלקיים-עבאדי (אוקטובר 2008)
"הרסיטל הסתיים מיכל כבר לא הייתה על הבמה כל האורחים הריעו והריעו וביקשו הדרן, אך מיכל לא נענתה והייתה כנעלמה. מאז ערב הרסיטל נעה באי שקט..."
מאת: עליזה אלקיים-עבאדי 31/10/08 (00:23)

ביום שמש בהיר ונעים צעדה לה מיכל בחוף ימה של קרית-ים. רצועת חוף בתולית, בחלקו הצפוני שכף רגל אדם לא דרכה בו מאז שנות החמישים והשישים. מיכל אשר סבלה מעודף משקל קיבלה הנחייה רפואית לצעוד מדי יום בשעות היום אשר תבחר לה.

 

מיכל, צעירה בשנות העשרים המאוחרות עלתה ארצה מאחת ממדינות חבר העמים בהיותה שלהי גיל ההתבגרות. בהגיעה ארצה שהתה במרכז הקליטה ספיר בקרית ים. מיכל סיימה בהצטיינות יתירה אולפן א' וב' ופרס הצטיינות שובצה לעבודה כמורה לאומנות המוסיקה בקונסרבטוריום בקרית ים שהיה בראשית פעילותו.

 

מיכל שינתה את שמה ממרינה למיכל, על מנת שתוכל להשתלב בחיים החברתיים בישראל ולהיות אחת מהחברה הצברים, למרבה הפלא מבטא השפה היה עברי לחלוטין  ומי שזה מקרוב הכיר את מיכל לא יכל היה לנחש כי היא אינה ילידת הארץ כלל וכלל.

 

יופייה של מיכל הדהים את כל מי שבא עימה במגע. שערה זהוב, גולש למרגלות עורפה כבקבוקים מעוצבי אומן, לחייה סמוקים, ריסיה כקשתות נושקות לגבותיה המפוסלות, שפתיה מעוצבות בגווני התות, גופה מלא ותפוח באופן היוצר ניגוד חד בין פניה הקסומים לבין גופה.

 

נוכחותה של מיכל בקונסרבטוריום הקרין רוגע ונועם, אומנותה המוסיקלית קרבה אליה קהל  תלמידים צעירים ובוגרים וקהל מאזינים שלא ידע שובע מוסיקלי מהו? מיכל שהתה בארץ לבדה ולא היה לה כל שאר בשר בעולם.

 

יעקב בן זמרה, ניצול שואה קשיש בן 76 הוזמן על ידי חברו מישו להאזין לרסיטל שביצעה מיכל בערב יום הזיכרון ללוטרנים בהיכל הספרייה בקרית ים.

 

יעקב, קשיש נאה מראה, שיערו הכסוף משוח בשטיפת שיער חומה, פניו פנים מוארכות, פנים של עץ פנים המבטאות חוזק. החלק העליון של הפנים רחב, הסנטר צר היוצר מעין צורה של משולש. יעקב  אדם אינטליגנט, בעל יכולת אנליטית טובה ביותר, בעל יכולת יצירתיות, יצרנות ויכולת תכנון טובה. הוא מכונה בפי קהל חבריו וחברותיו ה" פילוסוף", בשל יכולתו רבת השנים  לצבור ידע וחוויות שחווה במהלך חייו רבי השנים מאז ניצל מאימי השואה, ואיבד את כל בני משפחתו ונותר ללא כל שאר בשר. יעקב הגיע עם מישו רסיטל  והתיישבו בשורה במרכז השורה השלישית באולם. בעת שסקר יעקב את הבמה נפגשו מבטיהם של מיכל ויעקב ומאז לא נפרדו. יעקב תלש מפנקס שהיה עימו בכל העת בכיסו הימני כתב מספר מילים ושלח את הפתקית באמצעות המנצח למיכל. יעקב לא הצליח להבחין  אם המסר הכתוב הגיע למיכל אם לאו.

 

הרסיטל הסתיים מיכל כבר לא הייתה על הבמה כל האורחים הריעו והריעו וביקשו הדרן, אך מיכל לא נענתה והייתה כנעלמה.

מאז ערב הרסיטל נעה באי שקט מנוחתה של מיכל עד כי לא מצאה מנוח, מצבה הבריאותי החל להתדרדר והיא נזקקה לתרופות ולטיפולים רפואיים.

 

יעקב החל להיות סהרורי שנתו ומנוחתו נעו לעבר מיכל והא לא יכל היה לשאת את אי יכולתו להכיר את מיכל. רופא המשפחה יעץ ליעקב ליטול תרופות הרגעה ולקיים הליכה רגלית לאורך החוף בתקווה שהוא יאגור אנרגיות חיוביות שיקלו על סבלו. "אני מאוהב.... לראשונה בחיי.... אני חש חשש שמא אאבד את אהבת חיי" שח בפני מישו חברו עוד מימי מחנה הריכוז.

 

"מיכל .... מיכל.... אייך....?" מישו יעץ לו לגשת לטיפול פסיכולוגי, ויעקב סירב הוא ידע להבחין בינו לנפשו כי נפשו נקשרה בנפשה של מיכל  ונפשה של מיכל נקשרה בנפשו רק שזו לא מוצאת את דרכה אליו.

 

כך ביצע יעקב את הצעת רופאו לאגור אנרגיות בחוף הים של קרית ים ושם פגש את אשר ביקש את החיבור לנפשה של מיכל. מיכל ויעקב התרגשו מאוד להיפגש בחוף הים רצו זו אל זו יעקב נשא אל על את מיכל וזו החזירה לו בחיבוק של נאהבת.

הכותבת היא בת,אם,רעיה,אחות,סבתא חברה ועוד... מתעלת את הדיבור גם לכתיבה, רעיונאית, אוהב לעזור לזולת, בנאדם טוב....

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 3 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
חן חן וברוכה הבאה לאתר. סיפור....
שירה 31.10.08 (03:25)
2.
צד לצד
מיכל 31.10.08 (08:33)
3.
נחמד אולם יש אבל,,
zvidoc 31.10.08 (23:58)