אין צורך להיות נביא ולא בנו של נביא על מנת להעריך את ההתגיסות המסיבית הצפויה, לאור הבחירות הכלליות הקרבות, של עיתוני מרכזיים כגון 'ידיעות אחרונות', 'מעריב' ו'הארץ' כנגד המועמד שאינו מועדף עליהם.  הקמפיין הספורדי אם כי מתוזמן שאנו עומדים לחזות בו לא יהיה חיובי, אינו בעד משהו או מישהו,  כולו יהיה נגד, נגד מישהו ומשהו.  כמקובל במקומותינו אומרים דבר אחד ומתכוונים לאחר. 

 

קיים בקרבנו מיעוט השולט בכל מהלכינו והאפוף פנטזיות בדבר "יודנריין" מעברו המזרחי של הקו הירוק, חלקו אף מפנטז על אותו 'יודנריין' מעברו המערבי של הקו הירוק.  זה אשר לגישתם ניתפש כמחסום הגדול לכך הוא בנימין נתניהו.  בהתאם למסורת הבולשביקית מקדמת דנא הרי יש לחסל ולאבד חסם זה וכל האמצעים כשרים לכך לטעמם.  ומה באשר לדמוקרטיה? לטעמם נוצרה זו עבור ההמון הנבער, לא עבורם הם הלא "הנאורים", מה להם ולנחותים השוכנים צפונה לחדרה ודרומה לגדרה.

 

הבחירות בארצות הברית וההתגיסות המסיבית, המגעילה של העיתונות שם כנגד אותם המועמדים שאינם חפצים ביקרם דהיינו, מקיין-פיילין, כאשר אינם נוקטים אפילו במראית עין של אובייקטיביות עיתונאית, מהווים את הסמן השמאלי, האורים והתומים, למדיה הישראלית שאין להגדירה אחרת מאשר כגרופי הנירצע של זו האמריקאית.  הערת אגב, התנהלותה זו של המדיה שם מרמזת על תחילת התפוררותה ושקיעתה כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה" האמריקאית, ממש כזו הישראלית.

השילוש הבילתי קדוש בעליל של עיתונינו ד'לעיל יפצח בתיזמון אשר יתחרה אפילו בבנקים מתואמי-גובה-העמלות, בסיכול ממוקד של הדמוקרטיה הישראלית, תוך שהינם נוקטים בסדרת השמצות, נבירה בסחי, שקרים, חצאי אמיתות, ניתוק דברים מהקשרם ומה לא בעצם על מנת ששנוא נפשם בנימין נתניהו לא יקבל את הסיכוי הסביר, הדמוקרטי, לנסות ולהבחר לראשות הממשלה.  אנו עומדים לחזות בהטחת בוץ המאשימה את שנוא נפשה של העיתונות בהתחממות הגלובלית, משכבי זכר המוניים, ירידת מפלס הכינרת, השחיתות בישראל, חוסר בנעלים עקב הטחתם בפיליפיניות, ביזבוז מים עקב אגלי זעה רבים מדי, העוני בישראל, העושר בישראל ומה לא בעצם.

 

ראש וראשון למחרפים יהיה ללא כל צל של ספק עיתון 'ידיעות אחרונות' אשר האפשרות כי כנופית האולמרטים הקטנים המאיישת את מפלגת קדימה לא תשרוד בשלטון, הינו סוף העולם עבורו.  ניתן לדמות עת עורכו של העיתון, אחד נוני מוזס, אחוז ביעותי חרדה וצמרמורות חיל ורעדה אך למחשבה כי ינותק ב'איבחת ביבי' מעטיני השילטון השרוני-אולמרטי אשר כה הטיב עמו.  לפתע הקשר הסרוח, יציר 'האולמרטיזם', של הון-מדיה-שלטון במדינת ישראל ינותק, ועם ישראל "יזדהם" ויחשף רחמנא-ליצלן לפריצותן של עובדות עיתונאיות אובייקטיביות.  לפתע "הניו ספייק" האורווליאני אשר הובל על ידי עיתון זה יהפוך לעיברית צחה.  עבור העיתון זהו חלום ביעותים אמיתי.

 

יחרה ויחזיק אחריו העיתון 'הנמושתי' של המדינה זה המתכנה 'מעריב' אשר ימיו הגדולים חלפו להם לבלי שוב מאז כעשור.  קשה להשתחרר מהרושם כי עורכיו "המשותפים" של העיתון הינם חסרי דעה מגובשת משל עצמם והינם פוזלים תזזיתית שמאלה ו"אולמרטינה" ('הארץ', 'ידיעות', בהתאמה) על מנת לפצוח במחול המחנים המשותף דהיינו, זריקת הבוץ המתוזמרת על בנימין נתניהו.

 

ואף כמובן עיתון 'הארץ' ישלח ידו בבוץ.  מיהו ומהו עיתון זה ניתן על נקלה להסיק מהחזקה שקנו כתבים בכירים בו הזוכים לכבוד ויקר של כוכבי תיקשורת, הלא הם הזויי השמאל-הרדיקלי-פשיסטי, חברי חונטת 'השטרנהלים', הפלונים, בני (המגדף) ציפר וגידעון (השונא) לוי.  העיתון חרט על דיגלו את נושא 'מדינת כל אזרחיה' ואינו מסתיר את רצונו בהקמת 'מדינה דו-לאומית' אשר תבוא במקום ישראל בעלת האוריאנטציה היהודית, ציונית ודמוקרטית העכשווית.  נוזלי האפסיים של בעלי העיתון ועורכיו עלו זה מכבר לראשם.  תכני העיתון מעלים על הדעת התנהלותם של אנסים סידרתיים במרוצתם להשליט האג'נדתם על כלל עם ישראל.  זהו העיתון האנטי-דמוקרטי ביותר ובמובהק, במדינת ישראל מאז כשני עשורים.  אנו נחזה בכתבות תדמית חרופות ומחרפות כנגד בנימין נתניהו (גם מקומה של שרה נתניהו לא יפקד), לאורכו ורוחבו של העיתון עד יום הבחירות באופן בוטה ומעליב את אינטיליגנצית הקוראים ממש כמנהגם מדי יום ביומו.  'הארץ' אינו עיתון המביא לקוראיו שקרים בוטים, (לכאורה) כפי הנהוג בידיעות אחרונות, הוא אך מציג פן מוטה אג'נדה אחד ויחיד של ההתרחשויות.  הארץ מצייר ומבליט את מחציתה של האמת שכידוע משכבר גרועה יותר מהשקר הישיר.  הארץ אינו עיתון כהגדרתו אלא עלון פרסומת וקידום מכירות אינפנטילי לבעלי אג'נדה חד צדדית אשר הינה מושאו כשם נירדף לתפיסת השמאל הקיצוני.

 

גם מקומה של האג'נדה הטלביזיונית לא יעדר ממצעד "הסיזון".  ההבדל בין העיתונות הכתובה למשודרת הוא בתחכום הנח בצדה של זו המשודרת, לא במהות.  דוגמא טובה לכך היא תוכניות ההומור והסטירה האמריקאית המבזות במכוון את שרה פיילין מועמדת הרפובליקאים לסגנות הנשיא.  המדיה הטליויזיונית ממש שוחטת את המועמדת דרך תוכניות אלו המשודרות בערוצים המרכזיים.  הללו בתחכומם מביאים בו זמנית כתבות רקע נילוות המצדיקות ומהללות את הלגיטימיות הכללית של אותן תוכניות הומור וסטירה (באקראי כמובן-נו באמת).  הם אינם אומרים את השם המפורש 'אובמה' אך הצופה כבר מבין כי נציגי "הרפובליקנים" הם נילעגים והדבר אף לגיטימי למהדרין.  האם זה אך מקרה שמירב השדרנים והעורכים בתחנות הטלביזיה הנחשבות שם הינם יהודים?  והאם הקולות באוכלוסיה הכללית המביעים כעס, רוגז ואף שינאה עזה כנגד היהודים שם עקב הנכלוליות הזו אינם מוצדקים?

 

במקומותינו שהפכו זה מכבר לאמריקה הקטנה, המדיה המשודרת נוהגת בדו-פרצופיות זהה.  "הסיזון" נגד נתניהו לא ילבש פנים מוחצנות ובוטות אלא מתוחכמות, הבאות לתעתע בתת המודע של הצופה.  כבאמריקה כן כאן, האג'נדה האישית ורצונותיהם הרטובים של השדרים גוברים על כל הגיון, שכלתנות ופרגמטיזם.  ערוץ 1, זה המכונה: "הממלכתי", יוביל בקמפיין כנגד בנימין נתניהו כאשר ערוץ 2 אשר הינו המקבילה הטלביזיונית ל'ידיעות אחרונות' בכל האמור לקישרי הון-מדיה שלטון יחרה ויחזיק מיד אחריו.  מנהלי הערוץ סמוכים ובטוחים כי אצל בנימין נתניהו כבר לא ילקקו דבש חינם ולכן ידאגו לכרות עבורינו בור זפת המוסווה בדברי חלקלקות וגנבת הדעת על מנת להפילנו בפחת ובלבד שלא נהין לבחרו.   אמצעי מדיה אלו אוחזים בכוח לעמעם מוחותינו, מחשבותינו ורצונותינו בנצלם העובדה כי אנו, הציבור, באיוולתנו, נותנים להם כוח זה בכך שאנו חוזרים ורוכשים גליונותיהם וצופים בפרשנויותיהם. 

 

ומה על הקורא והצופה המתבלבל מכל אלו לעשות?  פשוט בתכלית הפשטות, כלום ולא דבר.  הרוצה להיות זכאי לדעתו העצמאית ולקבוע במו כישוריו את גורלו ואת מועמדיו לרשות הממשלה והכנסת, בלא שיהיה חשוף לשטיפת מוח בסיגנון סובייטי / צפון קוריאני ידוע, חייב להפסיק לקרוא ולצפות במבואות ומוצאות אירגוני המדיה השרלטנים לעיל.  אכן כן, לחדול מקנית עיתונים ולצמצם הצפיה בתוכניות הטלויזיה, לפחות עד לאחר הבחירות, לחדשות ותוכניות בידור בלבד, בעוד אנו נמנעים מהמוקשים הטמונים עבורנו בקיטעי ותוכניות הפרשנות.

 

לחילופין, עיתונות האינטרנט הישראלית מרשימה (עדיין) בכושרה העיתונאי האובייקטיבי, ביושרתה, באומץ ליבה הדמוקרטי, בדיווחיה המהימנים ומדוייקים למדי באתריה הרבים מספור, הן אלו בעלי אוריאנטציה ימנית, כמו גם שמאלנית וחרדית (למעט וולה, שלום עכשיו ובצל"מ).

 

מעטים ומתמעטים הבתים אשר אינם מקושרים לאינטרנט ולכן הפיתרון לצרכינו המובנים למידע מצוי ממש בקצות אצבעותינו. 

איננו חייבים להיות חשופים לנציגי הסחי והמאוס בינותינו המתימרים להביא לנו חדשות אובייקטיביות אך למעשה מכוונים לתכנתנו לצרכיהם ומאויהם הצרים. כל שעלינו לעשות הוא ללחוץ על כפתור המחשב, לפתוח את דעותינו ועינינו לרווחה ובא לציון גואל.

 

 

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

 

אהרון רול

טורונטו

905-886-8998