מס' צפיות - 500
דירוג ממוצע -
הרקטות חזרו לאשקלון
על גביע ווינר (האם גם העונה הליגה תהיה תחרותית ולא צפויה?) והמשך הפינה של שחקני בית"ר. מה עוד? נקודות לתיקון בנבחרת ולקראת המשחק נגד לטביה.
מאת: עמנואל שלמון 13/10/08 (15:00)

1) אחרי 4 חודשים, קיבל אתמול אוהד הכדורסל הישראלי הזדמנות לראות מחדש את קבוצות הליגה בטורניר רשמי והזדמנות להכיר מעט את הסגלים והקבוצות שירוצו השנה. והאמת? מי שהיה אתמול במלחה או בגן נר לא הצטער על כך - במלחה ראינו משחק צמוד ומעניין ובגן נר הפתעה משמעותית, בדמות עוד הפסד של מכבי.

 

עירוני נהריה - עירוני ר"ג

 

המשחק נפתח בשליטה רמת גנית דווקא, כשנהריה נראית מבולבלת והזרים של ר"ג מייצרים הרבה נקודות. כמעט כל התקפה שחקני ר"ג סיימו או עם נקודות עם עבירה לזכותה, כשנהריה מתקשה להתמודד עם היכולת הטובה של ר"ג קרוב לסל. בסיום הרבע: 27-22.

 

אחרי רבע סביר בהגנה של ר"ג פתאום דווקא בחלק הזה ר"ג נחלשה מאוד. נהריה הראתה שיפור, והתבססה ברבע השני על משחק מהיר של הגארדים שלה. לימונד לקח אחריות ופעם אחרי פעם הלך עד הסל, כשגומס, ששמר עליו, לא מצליח לעצור אותו. למרות חוסר דיוק של מגי, הסנטר של נהריה, ראינו את ברונר חוגג בתוך הצבע ומסיים טוב מאוד את המהלכים. רבע ענק של הצפוניים בהתקפה סיים את המחצית בתוצאה חסרת הגנות -58-46.

 

הרבע השלישי היה אנטיתזה של המחצית הראשונה - משחק עם מעט נקודות, כששתי הקבוצות מסיימות רע מאוד. ברבע הזה נהריה ניצחה 13-12 אחרי רבע חלש ובסיום: 71-58. רבע טוב של אוחיון.

 

ברבע הרביעי ראינו שיפור בהתקפה נהריה. הפער נע באיזור ה-15-16- ובשלב הזה הסגולים הורידו את הקצב ודאגו לשמור על ההפרש עד הסיום. החולשה של ר"ג בהגנה בעיקר בלטה מאוד ובסיום 90-77 קל לנהריה.

 

נהריה עוד צריכה להתחבר - אבל יחסית לשלב הזה של העונה היא מתואמת לא רע. הגארדים במיטבם ואוחיון ולימונד עשו כאוות נפשם. היא חיפשה את החדירות פנימה ולא פעם ראינו אותה מניעה היטב את הכדור מסביב לקשת.

 

אבל יותר משנהריה ניצחה ר"ג הפסידה. להוציא את הרבע הראשון היא לא נראתה טוב. היא לא מצאה פיתרון למהירות של לימונד ושות' ועם יותר דיוק של נהריה ואם נהריה הייתה יותר רעבה כשהמשחק כבר היה בגארבג' זה היה יכול להיגמר ב-20 הפרש ויותר. ג'ונס, הסנטר של ר"ג, הוא שחקן בינוני, גומס קלע מצויין אבל מגן רע, ומהגארדים לא ראינו שום דבר טוב. ליאור חכמון נחלש במחצית השנייה ור"ג נראתה לא מתואמת וחלשה מאוד. אם לנהריה היה עניין במשחק היא הייתה גומרת את זה בהפרש גבוה יותר. נראה שנהריה של עוד חודשיים תביס בלי יותר מדי בעיות את ר"ג של עוד חודשיים, ובכל זאת ניתן לרמת גנים החלשים כמה ימי חסד.

 

נהריה היא שילוב מעניין של שחקני חוץ מהירים וחודרים מצויין, שאוהבים משחק מהיר ופתוח, לצד גבוהים עם המון מסה וכוח - אבל מעט מאוד איטיות והרבה מאוד. המבחן של יעקב ג'ינו יהיה לחבר בין ההתקפות המהירות שמוביל לימונד להצטרפותה איטית והירידה המאוד איטית של מגי. גם ברונר שחקן שמבוסס על כוח ודומיננטיות בצבע - וחסר גמישות, טכניקה או קליעה ברמה גבוהה. לנהריה תהיה קבוצה חזקה מאוד בעמדות מס' 1 ו-4 ובהחלט קבוצה שצריכה להגיע לפיינל פור. עם מוסיפים גם את אחד מתגליות העונה שעברה, חנוכי, נהריה מסוכנת ומוכשרת עוד יותר. הבעיה היא שלמגי אין בהגנה, והוא עושה המון חורים ולא סוגר בחלק הזה וגם התקפית הוא לא קרוב מתקרב לרמתו של אוטיס היל. נהריה איבדה השנה את היל וקוז'יקרו - ובעוד בעמדה של קוז'יקרו הקבוצה התחזקה - בעמדה מס' 5 היא נחלשה. למגי אין שום שליטה בכדור וזה נראה כאילו יש לו חורים בידיים - הוא מאבד כדורים ומתקשה לתפוס כדור. והסיומת? רעה מאוד. הוא יודע לחפור יפה, לדחוף את עצמו פנימה לצבע עם הגב לסל ואז להוציא החוצה לאחד הנמוכים אבל באופן אישי הוא לא תרם הרבה אתמול.

 

בינתיים לימונד נראה מצויין. כשהוא עם הכדור נהריה רצה ויוצאת למתפרצות מסוכנות. הוא מסר כמה כדורים מצויינים, כי בכל זאת, הוא הרכז והוא אמור להוביל את המשחק הקבוצתי, אבל בעיקר בלט באופן אישי עם 18 נק'. לאט לאט נהריה תתחבר ואין סיבה שלא תתייצב גבוה בטבלה.

 

מנגד, ר"ג נראתה מבולבלת מאוד. היא איבדה המון כדורים - ועל שטויות. ברבע השלישי נהריה החטיאה הרבה מאוד - אבל כל הזמן קיבלה ריבאונד חוזר - כי שחקני ר"ג פשוט לא היו מסוגלים לתפוס כדור. בלינקו חייב לשפר את ריבאונד ההגנה.

 

הפועל ירושלים - עירוני אשקלון

 

אחרי איחור של 45 דקות עלו שחקני אשקלון למגרש, ולמרות השעה המאוחרת פתחו מצויין את המשחק, בדרך ליתרון של 11-4. אשקלון עלתה עם הרכב גבוה מאוד ששלט בצבע. מנגד, ווטסון עשה שתי עבירות ונראה לא מדויק - ולכן ירד לספסל ולא חזר למגרש הרבה מאוד זמן. אחרי 5 דקות, בערך, לא מרשימות, ההרכב של ירושלים בחצי השני של הרבע רץ טוב וסגר את ההפרש. רבע מצויין של ששון סגר רבע צמוד ואטרקטיבי על 20-19 לאורחים בפועל (כי רשמית זה הרי משחק נייטרלי, כמובן).

 

הרבע השני המשיך להיות צמוד. אחרי רבע חלש נכנס לתמונה סטיב בארט שדפק שלשה אחרי שלשה. מסיבה תמוהה, הריץ גודס על המגרש חמישייה לא מספיק טוב לאותם רגעים. ווטסון נשאר על הספסל - למרות ההחטאות ואיבודי הכדור של מרקוביץ' בהתקפה. ירושלים התבססה אך ורק על קליעות מחוץ לקשת - באוורס והלסקה בעיקר - ולא הראתה כלום בצבע, כשסניד ממשיך לשחק רחוק מדי מהסל. ההתקפות נראו לא פעם תקועות, כשמצד שני אשקלון נראתה טוב יותר, ורק הרבה מזל ועזרה טובה לעיתים בהגנת ירושלים השאירו את ירושלים על פיגור 5, 40-35. ואז הגיעו שתי דקות נהדרות של הפועל. באוורס שטף את המגרש וריצת 12-0, כולל שלשה 2 שניות לסיום הרבע של באוורס הענק נתנו לירושלים יתרון 7 לא מוצדק - 47-40.

 

ברבע השלישי החזיר גודס את ווטסון למגרש אחרי יותר מרבע שעה בחוץ, אבל ווטסון נראה חסר ביטחון, לא סגר בהגנה ורק תקע את המשחק הקבוצה. אשקלון סגרה את הפער. בארט המשיך להרשים וניהול משחק טוב של בן שימול השאיר את אשקלון בתמונה. 65-62 בסיום הרבע השלישי.

 

הרבע האחרון היה טוב מאוד עבור ירושלים. היא חטפה הכי פחות מכל המשחק, כשמנגד אשקלון נתקעה בהתקפה. סניד השתפר, מרקוביץ' נתן את הלב וסוף סוף הביא עוצמה בהתקפה וקצת סיומת. למרות שהפער נשאר על חד ספרתי ופובס הענק קלע מתחת לסל בלי יותר מדי בעיות ירושלים המשיכה להפגיז משלוש. הלסקה קלע עוד ועוד משם ולמרות פאסיביות של נעימי הקבוצה סוף סוף התחילה לייצר נקודות גם בצבע, אבל כמובן המשיכה לקלוע בעיקר משלוש. עם עידוד מצויין של הקהל ולמרות שמירה לא טובה על איתן הצליחה הפועל ירושלים להשתלט על המשחק, וגם כשהפער עוד היה כזה שאפשר לסגור המשחק היה בידיים שלה. בסיום 87-81, אבל יש עוד המון מה לתקן ולחבר, וזה בלט ברבע הראשון והשלישי. אשקלון נעצרה בהתקפה לקראת הסיום וגם משחק מצויין של הגבוהים שלה לא הספיק, אבל אשקלון תהיה קבוצה לא רעה השנה.

 

אחד הדברים שבלטו אתמול וגם במשחק האימון מול ראשל"צ זה שדווקא בהרכב השני של ירושלים, הכולל לכל היותר 2-3 שחקני חמשייה, הקבוצה רצה יותר ונראתה טוב יותר. אתמול זה היה בחמישייה שכללה את נעימי, באוורס, הלסקה, סניד ומרקוביץ', כלומר רק שני שחקנים שפתחו במשחק. דווקא עם הלסקה ולא עם ששון, דווקא עם מרקוביץ' ולא עם ווטסון, ודווקא עם נעימי ולא עם רוט הקבוצה נראתה מלוכדת והראתה שיפור בשני הצדדים, בעיקר בהגנה. למרות שבצבע אשקלון המשיכה להגיע בקלות למצבי קליעה נוחים גם ברבע האחרון, מחוץ לקשת האשקלונים נעצרו והגנה טובה מנעה מהם לייצר נקודות. ראינו יותר עזרה בהגנת ירושלים והרבה יותר אגרסיביות. בחמישייה הזאת ירושלים קלעה מרחוק מצויין, כי היא כללה שני שחקנים שהיו אתמול בכושר קליעה מדהים - באוורס והלסקה.

 

מי שנראה טוב זה ששון, שאחרי שני משחקים של 22 נק' ו-18 (בהתאמה) אומנם הסתפק ב-11 - אבל שוב פגע טוב מחוץ לקשת ושוב החזיק את ירושלים במשחק ברבע הראשון. למרות שההרכב שרץ ברבע האחרון שיחק טוב - לדעתי ששון היה חייב לקבל הרבה יותר דקות במחצית השנייה.

 

אדם הלסקה הרשים מאוד בהגנה מול ראשל"צ ובהתקפה הסתפק בכמה נקודות - אבל הנה, אתמול הוא נראה מצויין דווקא בהתקפה. הוא קלע כמדומני ב-80% מהשלוש, סגר על 18 נק' ונראה כמו שחקן מוביל ולא כמו שחקן משני, בניגוד למשחק נגד ראשון. דווקא בהגנה הוא יכל לתת יותר - בארט אומנם זרק המון מהשלוש ואומנם הוא תמיד קולע כמויות גבוהות מאוד של נקודות -אבל אתמול דווקא לא נראה בשיאו, והלסקה יכל למנוע ממנו לקלוע 27 נק'. חוץ מזה, כשבאוורס היה על בארט הוא היה פחות טוב. אבל בסה"כ גודס צריך להיות מרוצה - אם חשבנו שהלסקה הוא זר נחמד שיכול לעלות מהספסל ולהכניס קצת התלהבות ויעילות - אתמול הוא שיחק כמו שזר אמור לשחק: קולע, מסוכן, אחד שיכול להיות על הפרקט 30 דקות+ ולא אחד שעולה ל-10 דקות כדי לתת מנוחה לבאוורס.

 

אפרופו באוורס, בינתיים האו בכושר הכי טוב בקבוצה. הוא אגרסיבי בהגנה ונמצא בכושר מעולה מחוץ לקשת. הוא הוסיף 7 אסיסטים ל-24 נק' ובמשחקים האחרונים מראה את מה שהוא לא הראה בשנתיים הקודמות - הוא יציב יותר ולוקח אחריות. אם בעונה שעברה הוא איכזב והשאיר את כל הלחץ של הובלת הכדור וניהול המשחק על הכתפיים של דרור חג'ג' - השנה הוא דומיננטי יותר ומנהיג יותר. באוורס הוא אחד השחקנים החשובים בקבוצה ואם הוא ימשיך ככה זאת תהיה נקודה חיובית חשובה מאוד עבור הקבוצה.

 

אבל זה הצד החיובי. הצד השלילי הוא שווטסון, למרות שהיה טוב מול ראשון, נראה לא מחובר לקבוצה אתמול וכשהיה על הספסל והקבוצה הראתה יכולת טובה הוא נראה אדיש לאירועים ועצבני מהישיבה הרבה (32 דקות) על הספסל. לזכותו ייאמר ש-8 דקות זה מעט מאוד - אבל גם בדקות שהוא שיחק הוא נראה רע. איבד כדורים, לא מתואם עם סניד (למרות שבמשחקים הקודמים התיאום ביניהם היה טוב והמסירות של סניד אליו נגמרו טוב ברוב המקרים), לא הוסיף את הכוח שהיה חסר בצבע ולא סגר בהגנה את פובס. הוא נראה לא מרוכז בפתיחת המחצית השנייה ולא פעם פיספס את השחקן עליו היה אמור לשמור. לגנותו של גודס ייאמר שלא ברור למה הוציא אותו מהמגרש והוציא אותו לכל כך הרבה זמן - וברור שאחרי הרבה זמן ווטסון כבר איבד את ההתלהבות, הביטחון וכבר היה מחוץ למשחק, וזה כמו לזרוק למגרש שחקן בפעם הראשונה במשחק. ובכל זאת, ווטסון לא הרשים ולא נתן לגודס סיבה להמשיך לשחק איתו. כשמדובר במשחק גודס לא יכול להתעסק בשחקנים באופן אינדודואלי וחייב לשחק עם החמישייה שנראית הכי טוב באותם רגעים. גודס העדיף גם את יתרון הגובה של מרקוביץ' על פני ווטסון. בכל זאת, כשמולך יש שני גבוהים שהגובה ההמוצע של שנים הוא באיזור ה-2.10 אתה חייב לשחק עם הרכב גבוה.

 

גם סניד לא בשיאו. הוא כל הזמן מחפש את המסירה - וזה יפה, אבל לא מאיים על הסל ומשחק רחוק מדי ממנו. סניד נראה הרבה יותר טוב דווקא ליד מרקוביץ', כי לווטסון יש הרבה יותר נוכחות מלמרקו, וזה לא מאפשר לסניד להיכנס לעומק. כשמרקוביץ' על המגרש יש פחות צפיפות ולכן ברבע האחרון, בו ווטסון לא שיחק דקה, סניד השתפר. גם בהגנה הוא נראה אגרסיבי מאוד לקראת הסוף וסגר את המשחק עם שתי חסימות - אבל עדיין נוטה לטעות בהגנה. הוא לא התמודד עם הגובה של עמית תמיר ואיפשר לו לעשות מה שהוא רוצה בדרך למשחק מצויין של תמיר, שגדל בירושלים.

 

מבחינת גודס, הוא טעה כשוויתר על ווטסון - בלעדיו אין לקבוצה שום כוח ועוצמה בצבע, ולא ברור למה הוא שיחק כ"כ הרבה זמן עם נעימי ולא עם רוט ובלי ששון, שדווקא שיחק טוב. רוט הוא שחקן עם מבט של רוצח בעיניים, שחקן שחודר מצויין. לנעימי את המהירות והחדירה של רוט ובניגוד אליו הוא גם מכניס הרבה פחות כדורים מסוכנים לגבוהים. נעימי הוא רכז מוכשר, שחקן שמחובר ומזוהה עם המועדון, שיכול לעלות מהספסל ולהכניס קצת כישרון והתלהבות - אבל לא להחזיק את המשחק הקבוצתי. אומנם כשהוא היה עליו המגרש הקבוצה הייתה טובה יותר - אבל לא בגללו. בדקות האלה היה חסר לקבוצה מוליך כדור - ולא ברור למה רוט לא שיחק. גודס צודק בכך שאסור להשאיר הכל על הכתפיים של רוט - אבל ברגעים החשובים הוא עדיף על נעימי, על אף שאתמול רוט היה בינוני.

 

אבל למרות הטעויות של גודס, שבלטו בעיקר בחצי הראשון, בחצי השני הוא הראה יותר אומץ - הוא נתן לקבוצה שרצה על המגרש ושינתה את המומנטום לטובת ירושלים להמשיך לשחק ביחד. גם אם בד"כ לא מדובר בהרכב שאמור לנצח משחקים לקבוצה וגם לא בטוח שהוא צדק לחלוטין בבחירות שלו - בדיעבד זה עבד.

 

ומי לא שיחק חוץ מדקה בערך? ראשון קלארק. קלארק שחקן משלים וזה ליגטימי, אבל הוא אמור לקבל 10 דקות למשחק ולא דקה. לגודס יש על הפסלס שחקן מוכשר, אתלטי מאוד, עם יכולות וירטואזיות מרשימות. בשביל מה הביאו אותו אם הוא לא משחק? אני מבין את גודס שרוצה להעמיד היררכיה קבועה כדי לחבר את הקבוצה ורוטציה קצרה - אבל זה לא אומר שקלארק צריך לקבל דקה. הוא היה צריך לקבל יותר דקות, על חשבון באוורס, שהיה מקבל קצת מנוחה, או על חשבון הלסקה ל-2-3-4 דקות, לא יותר.

 

איש המשחק הוא כמובן באוורס. הוא החזיק את הפועל במשחק כל המשחק. בלי העבודה ההתקפית שלו אשקלון הייתה יכולה לסגור את המשחק במחצית. גם בהגנה הוא חטף פה ושם כדורים והראה אנרגיות ויכולת טובה. ירושלים עוד תשתפר, אבל צריכה לתקן כמה ליקויים כדי לנצח את בני השרון:

 

*הפיק אנד רול של אשקלון עשה להפועל צרות והצליח לבודד לא פעם בצבע את הגבוהים של אשקלון. לבני השרון יש את טפירו, מומחה לפיק אנד רולים, ומול השרון תהיה חייבת להיות הרבה מאוד עזרה מול אותם פיק אנד רולים ותזמון מדויק בחילופים בהגנה. טפירו קולע באחוזים מדהימים מהחצי מרחק אחרי שהוא מקבל חסימה ויודע גם למסור מצויין אחרי שהוא מקבל חסימה, ולכן חשוב לנטרל את זה.

*לשפר את משחק ההגנה בצבע, לעשות פחות חורים בחלק הזה.

*לשפר את המשחק של הגבוהים. מרקוביץ' היה חלש מאוד בתוצרת שלו ברוב המשחק, והשתפר לקראת הסיום, כנ"ל סניד, ואת ווטסון כבר הזכרתי. להפועל יש קו פנים חזק מאוד שחייב להשתפר. סניד צריך לסכן יותר את הסל, מרקוביץ' צריך לשפר את הסיומת ולשים לב לתנועות שלו כי הוא עושה המון צעדים ומאבד המון כדורים בהתקפה ו-ווטסון חייב להיות יותר אקטיבי ולשמור טוב יותר.

*לא להסתמך רק על הקליעה מרחוק. זה עבד אתמול, לא בטוח שזה יספיק בהמשך.

*לתת לרוט להוביל את הקבוצה, לא לנעימי.

המון עזרה בהגנה בצבע. ראינו אתמול שברגע שיש עזרה בהגנה הקבוצה חוטפת הרבה פחות נק', חוטפת כדורים ויוצאת מהר קדימה. הפועל צריכה לשחק אזורית.

 

מנגד, אור איתן נתן כמה מהלכים יפים וסיים אותם כמו שצריך, אבל לא קלע משלוש פובס חגג בצבע, אבל לא נתן מעבר לסלים קלים ומובנים מאליהם, ולמרות הסטיסטיקה לא בטוח שהוא כזה שחקן מרשים. ברגע שהיריבות יהיו מחוברות יותר יהיה לו הרבה יותר קשה, כי אין לו גיוון במשחק שלו. בן שימול חדר טוב מאוד ובארט דפק שלשות בקצב. אשקלון הציגה יכולת טובה ברוב הדקות ובמחצית הראשונה הייתה טובה יותר מירושלים.

 

אשקלון קבוצה שקולעת מצויין (בארט, תמיר ואיתן), אבל דווקא אתמול היא יכלה לקלוע משם הרבה יותר. חוץ מבארט אשקלון לא סיכנה מספיק משלוש. עמית תמיר היה מצויין בצבע - אבל היה יכול לתת הרבה יותר משלוש.

אשקלון קבוצה מאוד גבוהה. ירושלים חטפה הרבה בצבע כי לא הצליחה להתמודד עם הגובה של פובס ותמיר. אשקלון חייבת לשחק בהרכב גבוה שיבליט את היתרון שלה בהבט הזה. ירושלים שיחקה עם מרקוביץ', השחקן הכי גבוה שלה, כדי להסתדר עם זה - אבל לא ברור למה גודס העדיף לשחק בלי ששון כ-3 במחצית השנייה. עם ששון, מרקוביץ' וסניד ירושלים הייתה יכולה לשחק עם ההרכב אולי הכי גבוה שלה. במקום זה, גודס העדיף לשחק עם שני שחקנים נמוכים - הלסקה ובאוורס, לצד נעימי. מול קבוצה כמו אשקלון חייבים לשחק בהרכב גבוה יותר.

 

נקודה מעניינת: מכבי הפסידה לקבוצה חסרת ניסיון, ירושלים ניצחה אבל בקושי, בני השרון קרעה את חולון אבל רק לפני כמה ימים חטפה בראש מהגלבוע ונהריה ניצחה אבל את אחת הקבוצות הכי חלשות. האם גם השנה תהיה לנו ליגה תחרותית ולא צפוייה? מכבי בנתה קבוצה במיוחד בשביל זה, שמבוססת על שחקנים שמכירים את הליגה והובילו את היריבות שלה והסגל שבנתה זה זה סגל שחייב לקחת אליפות - אבל בינתיים גם בהיבט המקומי מכבי משקשקת. חולון אולי היתדרדרה בצורה קיצונית - אבל מכבי חיפה מאיימת להיות חולון החדשה, רק שניגוד לחולון, שהייתה מבוססת על זרים אדירים - היא מבוססת על סגל ישראלי מאוד מוכשר ומנוסה, הכולל את קוז'יקרו רב הכח בצבע, בן דוד ומשה מזרחי.

 

גלבוע היא קבוצה חסרת ניסיון, אבל צעירה ורעבה ואחת הקבוצות המוכשרות בארץ עם פוטנציאל רב. עם יזרעאלי, ניקסון ויבזורי כגארדים ועם כהן המפתיע ורנדל בצבע, כשמעליהם קטש, אסור לזלזל בקבוצה המאוחדת של גליל וגלבוע. היא קרעה את בני השרון וניצחה את מכבי -  מה הלאה?

 

נקודה אחרונה: יוז, מראשון לציון, דומה לברק אובמה במראה. לא ברור מה יכולתיו של הרץ לבית הלבן - אבל ברור שהכפיל הוא שחקן נהדר. הגובה, האתלטיות, הקטלניות בצבע, הדאנקים המרהיבים - ראשון עשתה החתמה ענקית.

 

 2) כהמשך לפינה בטורי הקודם, אתייחס לשחקני בית"ר באופן אישי, לכושרם ולמעמדם בקבוצה.

חלק ב':

 

שמואל קוז'וקין:

 

בחודשים האחרונים נכנס המגן/בלם הצעיר לתודעה של אוהדי הכדורגל בארץ. דרור קשטן הזמין אותו לנבחרת עד שהבין שזה גדול עליו ועכשיו הוא בנבחרת הצעירה. קוז'קין הוא בלם, ולא מגן - אין לו את המהירות, את ההצטרפות קדימה ואת היכולת ההתקפית של מגן. הוא גבוה, חזק, חכם ושקט - בדיוק מה שצריך בלם, והוא לא אוהב להצטרף הרבה קדימה. הבעיה היא שאנשים לא מבינים את זה - ובאגף, כמגן, הוא מתקשה להוכיח את עצמו. הנבחרת הבוגרת גדולה עליו ואפילו קשטן הבין את זה בסוף.

 

קוז'וקין הוא שחקן מוכשר מאוד, אבל אם הוא לא רוצה להתבזבז הוא חייב לבקש השאלה. בבית"ר הוא לא משחק בכלל. בעונה שעברה זה עוד היה ליגטימי - עונה ראשונה בבוגרים, הוא לא שיחק אבל לפחות למד מהשחקנים הטובים והבכירים בארץ והתאמן בקבוצה החזקה בארץ. השנה זה כבר לא מספיק ושחקן מוכשר כמוהו חייב לשחק. לא חסרות קבוצות שמודעות לכשרונו והיו שמחות לקבל אותו כהשאלה. בית"ר גם לא צריכה אותו העונה, ועדיף להשאיל אותו לקבוצה לא מזיקה (הפועל פ"ת, למשל) שלא מאיימת על בית"ר עד סוף העונה, כי עם אלברז בימין ובן יוסף, גרשון ובנאדו במרכז ההגנה אין לו סיכוי לצבור דקות משחק בירושלים.

 

מעמד בקבוצה: למרות שהוא לא משחק, הוא אחד משחקני הבית. האוהדים מתים עליו וגם הקבוצה בונה עליו - עובדה שבניגוד לרוב השחקנים מהמחזור שלו הקבוצה החליטה להשאיר אותו בסגל. הוא אמור להיות אחד משחקני העתיד של הקבוצה -אבל כדי שיתפתח כראוי הוא צריך להיות מושאל.

 

                                           קישור:

משה אוחיון:

 

גם הקריירה של משה אוחיון בהתקדמות. הוא הגיע לבמה הגדולה באמת. בשנה האחרונה הוא הגיע לקבוצה הטובה בארץ ולנבחרת וברוב המשחקים הרשים לא רע. הוא לא מנע את החורים במרכז השדה נגד קריית שמונה - מה שהוכיח שלהחזיק לבד את מרכז השדה הוא לא יכול, אבל כשיש לידו את בואטנג הוא משתחרר קדימה, מסכן את השער, אגרסיבי בהגנה ומשחק טוב. שווה לבדוק את האפשרות לתת לו הרכב מול פ"ת. אוחיון עולה בד"כ רעב למגרש, ויש לו כבר שער וסוג של בישול. אוחיון שחקן עם הרבה אגרסיביות - אבל לא מנהיג טבעי, לא אחד שסוחף את הקבוצה - אבל כשהמשימות ההגנתיות לא רק עליו וההתקפיות לא רק עליו הוא מרגיש הרבה יותר בנוח. יחסית למצב בקבוצה הוא במצב מצויין.

אוחיון הוסיף לבית"ר השנה בעיקר עומק. בשנה שעברה היה חסר לקבוצה קשר אחורי מחליף - והשנה, עם הגעתו, הוא העמיק מאוד את מרכז השדה של הקבוצה. הוא בטח עדיף על קובי מויאל המושאל.

 

מעמד בקבוצה: סביר. בינתיים עטר לא קופץ על ההזדמנות לתת לו מקום בהרכב - ורק במשחק האחרון הוא שיחק, כי לא היה לעטר קשר אחורי אחר. ובכל זאת, אם הוא ימשיך ביכולתו הנוכחית - גם חולצת ההרכב תגיע.

 

דרק בואטנג:

 

הקשר הגנאי ידוע כשחקן של עצבים ושל מצב רוח. דווקא במשחק בפולין הוא היה היחיד שתיפקד כמעט, והיחיד שהוציא את המשחק קדימה והיחיד שהפעיל את שחקני ההתקפה בכדורים. האדום מול חיפה העיד על חוסר אחריות וגם במשחק שלפני, נגד הכח, הוא היה פאסיבי מאוד. כשבואטנג לא רק מוציא את ההתקפות קדימה אלא מצטרף קדימה גם בעצמו הוא משחק טוב יותר וכל הנעת הכדור והמשחק הקבוצתי טוב יותר. הוא יודע להניע את הכדור, והוא אולי השחקן הכי פיזי בארץ - אבל קשה מאוד לסמוך עליו. ועדיין, הוא איש המפתח. אם בית"ר רוצה אליפות היא חייבת לשמור עליו. דווקא במשחק בו הוא היה חסר, נגד קריית שמונה, ראינו כמה הקבוצה תלויה בו. בלעדיו החורים במרכז השדה חגגו ולא היה מי שיעצור את התקפות היריבה. התקפית החיסרון שלו לא קריטי - אבל בהגנה אין לו תחליף.

 

מה שכן, בואטנג בן 25, גיל בו הוא כבר אמור להגיע לאיזור שיא הקריירה - ולא ברור מה שחקן ברמתו עושה פה. בעיות המנטליות והעצבים שלו הם אולי הסיבה - מה שבטוח הוא שלבואטנג היו בקיץ לא מעט הצעות ולא חסר מי שיקפוץ עליו. הוא חייב לעזוב כדי להתקדם.

 

מעמדו בקבוצה: בואטנג לא מת להישאר פה. הוא היה בדרך לעזוב וייתכן שזה יקרה בינואר. כל עוד זה תלוי בבית"ר הוא באנקר בהרכב ונראה שאם יוותרו עליו - זה רק בגלל בעיית התנהגות או בגלל השכר הגבוה, ולא בגלל סיבה מקצועית.

 

עידן טל:

 

עידן טל לא פתח את העונה בצורה טובה. הוא היה ברוטאלי מאוד נגד הפולנים וגרם לפנדל של קרקוב. במשחקים האחרונים הוא השתפר מעט - נגד קריית שמונה הוא שלח הרבה מאוד הגבהות מסוכנות לרחבה, ונגד חיפה החזיק את אגף שמאל ותקף מצויין למרות ששיחק בעמדה שהקשר בינו לבינה מקרי בהחלט. טל תמיד מתחיל את העונה רע - וזאת נקודה לאופטימיות, כל למרות השיפור הוא עדיין לא מסכן את השער ורחוק משיאו.

 

מעמדו בקבוצה: טל לא ילד, כבר בן 33 בערך. עטר לא אוהב אותו וב-4 מחזורים פתח איתו רק פעמיים - וגם כשהוא פתח הוא היה אחד החילופים הראשונים. חבל שככה, כי טל אחד השחקנים הטובים בקבוצה ומנהיג אמיתי. טל כיום הוא שחקן לא מוערך, שהקהל לא אוהב וקשטן לא מזמין לנבחרת - למרות שטל יכול להביא את היכולת ההתקפית שחסר למרכז השדה של הנבחרת ולמרות הניסיון שלו, וניסיון, כידוע, זה מרכיב קריטי במשחקים מכריעים. אם תהיה מהפכה בסגל לא מן הנמנע שטל יהיה אחד הראשונים שייזרק, למרות שיש לו עוד המון מה לתרום - ולאט-לאט, אם יקבל את ההזדמנויות, הוא יתייצב.

 

אבירם ברוכיאן:

 

אחרי עונת הפריצה האמיתית שלו בעונה שעברה, השנה הזאת תהיה גם היא שנה חשובה לקשר הצעיר - עונה טובה שלו תסמן אותו סופית כאחד השחקנים הטובים בארץ ותפתח בפניו את אופציית אירופה. לברוכיאן יש, כידוע, יכולת אישית מעולה, ראיית משחק טובה ובעיטה מצויינת. בעונה שעברה הוא כבש 8 שערים (מקום שני בקבוצה) ובישל 5 (ראשון-שני). ברוכיאן פתח את העונה טוב, כששתי הברקות שלו השאירו את בית"ר חזק בתמונה נגד ויסלה קרקוב. השנה הוא באנקר בהרכב מהרגע הראשון. בשנה שעברה הוא תפס שרק אם השינוי יבוא ממנו הוא יממש את ההבטחות - ובינתיים הוא מתפקד טוב. מה שבולט הוא שכשהוא נכנס לאמצע, בועט לשער ונמצא במרכז העניינים הוא מצויין, וכשהוא נשאר על האגף הוא נעלם לחלוטין. ברוכיאן בטבעו הוא שחקן שאמור לשחק במרכז, ולכן, כדי שהוא יצליח בהמשך, הוא חייב כל הזמן לחפש את הפריצה לאמצע, שם גם יותר נוח לו לנצל את היכולת האישית שלו.

 

מעמדו בקבוצה: ברוכיאן באנקר בהרכב, הוא שחקן בית והוא אחת ההבטחות הגדולות בארץ - ובניגוד להרבה מקרים הוא גם מממש. הדבר היחיד שיכול למנוע ממנו לממש את החוזה שלו (4 עונות) הוא אופציה מאירופה. עונה טובה שלו השנה ואין סיבה שבעונה הבאה הוא לא ירוץ ויקפץ בליגה בכירה בהרבה, אבל ברור שכל עוד אין הצעה רצינית הוא בבית"ר לעוד הרבה זמן. 

 

דריו פרננדס:

 

למרות המשחק האחרון - דריו פרננדס הוא החתמה נהדרת של שום. יש לו יכולת פריצה אימתנית, דריבל נהדר והוא גם ידוע לבעוט לא רע ולסחוט עבירות מסוכנות - והשימוש המצויין שלו במשחק עם הגב לשער מקשה מאוד על השומרים עליו. הוא יכול לשחק כקשר שמאלי וכמרכזי וכשצריך הוא מסוגל לתת הגנה טובה ולקחת אחריות.

 

מעמדו בקבוצה: אם שום עוד העז לא לפתוח איתו כל משחק - אצל עטר הוא די קבוע, ככה שמאבק על החולצה האחרונה בהרכב הוא בין טל וזנדברג. פרננדס מספק את הסחורה, למרות שהמספרים הדלים בחלק הקדמי של הקבוצה גורמים כך שבסטיסטיקה עדיין לא רואים את זה.

 

מיכאל זנדברג:

 

מי שהיה השחקן הישראלי הטוב בליגה מאבד לאט לאט את מעמדו ואת רמתו. לנבחרת הוא כבר לא אופציה - והאמת, כרגע אין לו מקום שם. זנדברג של היום מוסר אבל לא בועט, מגביה אבל לא פורץ, מכניס כדורים מהאגף - אבל לא נכנס לאמצע ולא מביא שום דבר באופן אישי. מבחינת גולים הוא דווקא היה סביר בעונה שעברה - אבל הירידה החדה בבישולים בלטה. הקו הזה ממשיך השנה: בדומה לעונה שעברה, הוא לא משחק גרוע ויש יותר חלשים ממנו - אבל זנדברג של היום הרבה פחות מאיים, פחות ווינר, הרבה פחות קטלני. כשזנדברג של פעם היה משחק טוב הוא לא היה עציר - היום הוא לא מזיק, ולכל היותר מכניס הגבהה טובה לרחבה. הוא עדיין מגביה מצויין, יש לו עדיין יכולת אישית טוב, כוח פריצה ברמה - אבל הרבה פחות עוצמתי. בזנדברג תמיד היה משהו כובש, משהו ווינרי, עם אופי - לא סתם הוא זכה ב-5 אליפויות ברצף, אבל הוא הופך לפחות ופחות רלוונטי ודומיננטי. זנדברג נראה כבוי וגם המקום בהרכב לא קבוע.

 

מעמדו בקבוצה (ובכדורגל הישראלי בכלל): רע. זנדברג נשאר שחקן שמביא ניסיון, אבל אחרי 5 אליפויות ברצף זה כבר לא אותו הדבר. לרוע מזלו השנה הנחיתו עליו גם את פרננדס, מה שפוגע בו עוד יותר. ובכל זאת, אסור לקבור אותו - זנדברג נשאר שחקן מצויין, וברגעים החשובים הוא עדיין אחד מאלה שאפשר וצריך לסמוך עליהם.

 

עמית בן שושן:

 

אחרי עונה מצויינת בן שושן החליט להישאר ולא לעבור לבירסחוט - ולא בטוח שהוא צדק. באירופה הוא היה מתקדם, הופך ליותר מקצוען ומשתפר מבחינה פיזית. בבית"ר הוא לא שחקן הרכב ברוב המשחקים - למרות שהוא הרוויח משינוי המאמן: אם מול קרקוב הוא אפילו לא שותף, מאז הגעת עטר הוא מקבל יותר הזדמנויות. הבעיה היא שהתנועה בלי כדור שהוא עשה בעונה שעברה לתוך ברחבה נעלמה. בן שושן נעלם באגפים וגם במשחק האחרון, בו הוא שיחק במרכז ההתקפה הוא ברח לצדדים והשאיר את כל הלחץ על טוטו. הוא בכושר רע. לבן שושן יש סיומת טובה, טכניקה, אחד על אחד וכניסה מצויינת למרכז בלי כדור - אבל בינתיים זה לא בא לידי ביטוי. עם חזרתם של יצחקי ובואטנג הוא כנראה יאבד את המקום בהרכב במשחק הקרוב - ובצדק. בינתיים זה לא עובד ובן שושן איבד מהחדות שלו, לא כבש וגם לא קרוב לכבוש. הוא נסחף לתוך החולשה הכללית של הקבוצה. למרות העונה הטובה ב-2008 - ובניגוד לברוכיאן - ספק אם הפוטנציאל שלו יתממש כראוי. זה תלוי בבחירות שלו והרבה מאוד בעונה הקרובה.

 

מעמדו בקבוצה: בינוני.

 

טוטו תמוז:

 

הוא אומנם כבש 4 שערים בסוף העונה שעברה - אבל זה היה כשהעונה כבר הייתה גמורה, כולם התעסקו בפרשת הפריצה לדשא ואחרי שני שערים בלבד בכמעט 30 משחקים. ההתקדמות נעצרה וטוטו התקשה להתרגל לספסל. שחרורו של אבראו החזיר אותו להרכב. בינתיים טוטו נראה בסדר - אומנם הוא לא כבש, אבל יחסית לעמדה הבעייתית שהוא מוצב בה הוא עושה את המקסימום. לבית"ר אין חלוץ מטרה - ובגלל זה הסגנון והדברים שאמור להביא חלוץ המטרה נמצאים על כתפיו. זה לא קל מבחינתו, והחולשה של חלק מהשחקנים גם גורמת לכך שהוא לא מקבל הרבה מצבים טובים. הוא התחיל את העונה טוב והרשים במחנה האימונים - אבל התיאום שלו עם אבראו לא היה טוב.

 

זאת עונה חשובה עבורו, עונה שתקבע לאן הוא הולך: עונה טובה שלו והוא חוזר לדרך הישר ואולי לנבחרת הבוגרת, עונה גרועה עלולה לסמן את המשך היתדרדרותו ועלולה להרוס לו את ההתקדמות עוד יותר. הוא חייב לתת עונה טובה ולחזור לעניינים. הבעיה של טוטו שהוא חסר ביטחון ויש לו אופי של ילד - וכל פעם שהוא לא בהרכב או שלא הולך לו הוא מוריד את הראש ועלול להיעלם. עם תמיכה נכונה מצד הצוות המקצועי כשלא הולך לו, ואם הלחץ ההתקפי ירד ממנו, והוא יקבל יותר כדורים משחקנים כמו טל או בואטנג ועם שיפור של כל הקבוצה אז גם טוטו יתחיל לכבוש ולהיכנס לכושר. הוא צריך לפרוץ יותר, להשתמש בכוח ובפריצה שלו - וזה יגיע.

 

מעמדו בקבוצה: הוא שחקן הרכב, אבל זה יכול להשתנות. לא ברור מה בדיוק המעמד, אבל הוא הרוויח מהצטרפות עטר - כי שום לא אהב אותו, כידוע.

 

ברק יצחקי:

 

אחרי הפרשה הארוכה בקיץ נראה היה שהוא חלוד וממש לא בשיאו - וזה בלט בהחטאות רבות ליד השער. המשחק נגד הכח היה יכול לסמן את השינוי עבורו - אבל אז בא האדום המיותר שעצר את זה. מאחר והוא לא שיחק במשחק האחרון ובמשחק שלפני הוא שיחק רק כמה דקות לא ברור באיזה כושר, מה גם שהשבת לא היה מחזור. יצחקי חייב להוריד את הלחץ מטוטו, להתקמם ברחבה ולשתף איתו פעולה - בפעם האחרונה שהוא עמד במקומות הנכונים זה נגמר בצמד מרשים.

 

מעמדו בקבוצה: הקבוצה נלחמה הרבה זמן להחזירו, האוהדים רוצים אותו איתם ולמרות שקשטן לא הזמין אותו למשחקים האחרונים - ברור שזה עניין של זמן עד שהוא יחזור לנבחרת. מעמדו יציב, אבל נראה שיצחקי מיצה מעט מאוד ממה שהוא מסוגל לעשות באירופה - וסיכויים גבוהים שבקיץ הבא הוא יחזור לשם, מה גם שהוא בגיל המתאים.

 

3) הנה כמה דברים שהנבחרת חייבת לשפר/או סתם עצות לקראת לטביה:

 

*הגנה - איך יכול להיות שלוקסמבורג מגיעה למצב-שניים כל המשחק - ועדיין כובשת. רוב הגולים שהנבחרת חוטפת הם ממצבים נייחים - ואם יבוא שיפור בחלק הזה הנבחרת תספוג הרבה פחות.

*לשחק על הקרקע. הכדורים הארוכים שבלטו במשחק נגד לוקסמבורג גם גורמים לאובדן הכדור וגם מטרלים את היכולת הטובה של שחקני ישראל על הקרקע. שחקנים טכניים ויצירתיים כמו ברדה, טועמה ובניון הם כולם נמוכים והם חייבים לקבל את הכדור על הרצפה.

*לפתוח עם זיו בצד ימין במקום סבן הבינוני מאוד, לשחק עם בניון בשמאל וברוכיאן בימין. התיאום בין ברוכיאן לזיו הוא טוב ושווה לנצל את זה, ובניון בצד שמאל (אם הוא יהיה כשיר) גם יוציא יותר מבן דיין - כי יותר כדורים יגיעו לאגף שלו.

*להחזיר את תמיר כהן להרכב. הוא מגיע מאירופה, יש לו רוח קרב והרבה אגרסיביות חשובה, ולמרות המשחק המצויין של כיאל, שיש לו יכולת התקפית טובה יותר - צריך לשחק עם כהן, וככה אלברמן גם יקבל יותר חופש בחלק הקדמי.

*אוואט לא מרוכז. בשער של לוקסמבורג הוא לא עמד במקום הנכון בשער והיה לא חד. הוא חייב להראות יותר עירנות ואכפתיות.

*לשחק על האגפים, שם הנבחרת טובה יותר בחלק הקדמי.

*לצאת הרבה יותר מהר קדימה. לא יכול להיות שהבלמים מניעים את הכדור כל כך הרבה זמן ומוסרים יותר מ-10 מסירות עד שמשחררים כדורים.

*לטביה היא לא לוקסמבורג, ולא בטוח שההברקות יספיקו. הנבחרת חייבת לשחק מצויין מהרגע הראשון ולא לבנות על הברקה של בניון או גולן.

*ברדה היה טוב נגד לוקסמבורג. הוא עזר לאגפים, השתמש ביכולת האישית והיה מעורב מאוד. אם הוא ימשיך לעזור לשחקני האגף וישחק כמו מול לוקסמבורג הפעם אולי הוא גם יכבוש.

*לא יכול להיות שעד הדקה ה-80 ישראל מובילה ביתרון קל מאוד לסגירה מול נבחרת כמו לוקסמבורג. המסקנה: ישראל חייבת להמשיך לשחק גם אחרי שהיא כובשת ולנוח רק אחרי יתרון של שני גולים.

*לעשות את החילופים הרבה יותר מוקדם - כשיש לך את בוזגלו, סהר וכד' על הספסל לא יכול להיות שרק בדקה ה-83 מגיע החילוף הראשון.

*לשחק הרבה יותר מהר. אין טעם להניע את הכדור אם זה מעכב כ"כ את ההתקפה. צריכים להניע את הכדור מצד לצד הרבה יותר מהר. 

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 3 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
אתה חופר כנס...
רון 15.10.08 (10:56)
2.
אתה חופר כנס...
רון 15.10.08 (10:56)
3.
עמנואל אל תקשיב לו
יוני 18.10.08 (13:12)