מס' צפיות - 1196
דירוג ממוצע -
אבי לוזון הורס את הכדורגל הישראלי
החלטות טיפשיות, חוקים מיותרים, אינטרסים שמשתלטים על כל החלטה, ג'ובים למשפחה, מעורבות יתר, תוקפנות ואלימות - אלה תופעות שאנחנו רואים בלי פסקה אצל יו"ר ההתאחדות. ומי שלא מאמין שיסתכל על ההחלטה החדשה, לגבי תקרת התקציב. על האיש שהפך את אוהדי הספורט לפרנואידים ועשה צחוק מארקדי גאידמק. מה עוד? מי כן מתאים לתפקיד של לוזון.
מאת: עמנואל שלמון 18/08/08 (18:04)

אבי לוזון עשה את זה שוב. הפעם הוא נפגש עם ארקדי גאידמק, אדם מוזר שמסוגל ללכלך על פלוני (דוגמאות: אוחנה, פרננדז, אולמרט והנה עכשיו - לוזון) ואחרי זמן קצר להיפגש איתו ולשתף איתו פעולה, או להפך. במהלך הפגישה, כל על פי כלי התקשורת, דובר על מצב הכדורגל הישראלי וההפסד המשפיל לויסלה. לוזון הסביר שההפסד היה בגלל "שהשחקנים מרוויחים יותר מדי כסף ולכן לא מתאמצים".

 

לוזון עשה צחוק מגאידמק, מצטער. הוא הבין שארקדי עצבני על ההפסד וניצל את זה כדי לשכנע אותו להסכים לתקרת תקציב לקבוצות הליגה. הוא ידע שארקדי ישמח שיהיה לו תירוץ לא לשפוך שוב טונות של כסף. שאחרי הכישלון ממש לא בא לו לפתוח את הארנק, וחוק כזה יקל עליו. האמירה שההפסד הגיע בגלל השכר מצחיקה - דווקא הגיוני שהשחקנים ירצו להצדיק את השכר וינסו להרשים סקאוטים - הרי אם בית"ר הייתה מגיעה למשחק מול ברצלונה  ומרשימים הם היו יכולים לקבל חוזה מדהים. וחוץ מזה, השחקנים האלה מרוויחים סכומים גבוהים מאוד כבר הרבה זמן - אז דווקא עכשיו הם לא התאמצו?

 

לוזון יודע שזאת לא הסיבה, אבל ניצל, בחוכמה יש לומר, את גאידמק. יש שיגידו שגאידמק חכם. שיגידו שכל ההחלטות שלו הפוליטיות מאחורי הקלעים וזה שהוא הסכים לחוק החדש זה כי הוא לא רוצה להוציא עוד ועוד כסף. מאוד יכול להיות. מצד שני, ייתכן שהוא סתם נאיבי מדי. וזאת פעם שנייה בשבוע האחרון: רק לפני שבוע הוא החליט על שילוב חסר סיכוי של פרננדז ושום. זאת נאיביות - גאידמק רוצה את הצלחת הקבוצה שהוא משקיע בה, ולכן ברור שהוא רוצה לבחור את הבחירה הכי טובה - אבל במקום ללמוד מהקדנצייה הקודמת של פרננדז שהוא לא יכול לעבוד בשיתוף פעולה, הוא שם מתחתיו (סליחה, לידו, הם הרי "שווים") מאמן מנוסה ועם לא מעט אגו. והנה, עברו 4 ימים והוא לא שם לב שלוזון עושה ממנו בדיחה. נראה לי מוזר שאדם עם יוצאים קרובים וחכמים לא שם לב לזה.

 

עכשיו ללוזון עצמו וההחלטות שלו. מאז התמנותו לתפקיד, לפני כמעט שנתיים, לוזון לא מפסיק לקבל החלטות ולחוקק חוקים חדשים ושיטות שונות. נראה שהוא בא לתפקיד מתוך רצון לבלוט ולפעול בלי הפסקה - כנראה מתוך אמונה שעם הכוחנות שלו הוא יעשה מה שהוא רוצה והוא יציל את הכדורגל. לכאורה, זה טוב שיו"ר ההתאחדות פעיל - הרי קודמו, איצ'ה מנחם, היה פאסיבי בסופו של דבר - אבל אצל לוזון מדובר במעורבות יתר. מילא הוא היה מקבל החלטות נכונות - אבל הוא לא! יו"ר ההתאחדות צריך להיום אדם שקט, שלא מקבל כותרת ראשית כל יומיים. יפה לראות שלוזון מנסה, מחפש, מחוקק חוקים ומנסה לעשות דברים מתוך תקווה שזה יעזור לכדורגל - אבל לדעתי זה לא כ"כ הולך.

 

לוזון לא מבין שכל החוקים יכולים להיות תוספת - אבל כדי שהכדורגל ישתפר אנחנו צריכים אנשי מקצוע זרים שמכירים מקרוב את סגנון ורמת הכדורגל שאנחנו שואפים אליו, שיכולים לקרב אותנו לאירופה, צריכים להשקיע בסקאוטים, במנטליות, ברצינות, בכושר הגופני, באיך להשתפר פיזית. צריך לשלב שחקני עבר בולטים כמאמנים בקבוצות השונות, להביא פסיכולוגים בכל קבוצה (כרגע אין את זה) שיידעו להוריד את הלחץ מהשחקנים. צריכים ללמוד לא לדרוש יותר מדי אחריות משחקנים מוכשרים וצעירים ולהוביל כשרונות להצלחה כדי שלא נראה שכל שחקן עם טיפה יצירתיות מתלהב מעצמו ונעלם. שינויים מקצועיים. כדי שהצעירים שלנו יקתדמו לא צריך חוקים טיפשיים. דור מלול ואייל גולסה ינצלו את הכישרון שלהם רק אם נלמד להשקיע במגרש, רק אם נלמד שזה צריך לבוא מהם. שחקן לא יתפתח בגלל הצבעה בהתאחדות. החוקים האלה יכולים לעזור, להקל - אבל אי אפשר לבנות רק על זה. וזאת הטעות של לוזון.

 

אם, לגומא, יורידו את כמות הזרים שמותר אולי הצעירים האלה יקבלו יותר דקות - אבל אם לא יידעו לפתח אותם גם מקצועית לא יעזרו כל הדקות האלה. מה חושבים, שברגע שייתנו דקות קבועות לצעירים הם יפרחו? השיפור שלהם לא יגיע מחוקים טיפשיים אלא מהתקדמות אמיתית, מקצועית, בעזרת מאמנים ברמה, מהרגלים שונים, מקצועיים ומנטליים וככה הכדורגל ישתפר.

 

הוא מגדיל את הפערים בין הקבוצות בכך שהוא מגדיל את הליגה. זה יגרום לכך שנראה בליגה קבוצות עלובות, חסרות קהל ומסורת (רעננה, למשל), עם תקציב עלוב ושחקנים גרועים. פתאום נראה את משחק המחוזר ממגרשים עלובים עוד יותר ממה שגם ככה יש היום. כבר התקדמו, אנחנו רואים את חיפה ונתניה בונות אצטדיונים חדשים ובאמת שקיווינו שיש איזשהו שיפור - אבל עם 16 קבוצות כל זה ייהרס. מה שווה מגרש משודרג בחיפה אם אחרי זה מכבי חיפה תיסע למשחקים בלוד? נוסף לכך, יותר מדי קבוצות יגמרו את העונה מוקדם - 5 קבוצות ייאבקו על אירופה, 5 בתחתית - ולא פחות מ-6 קבוצות חסרות עבודה. במקום שיהיו 2-3 קבוצות כאלה - פתאום חצי ליגה תלך לים מוקדם מאוד. ליגה ארוכה יותר מתאימה לאנגליה וספרד, שם יש הרבה קבוצות עם איכות ורמה לליגה הראשונה - אבל לא בארץ. זה יגרום לכך שבמקום שקבוצה חלשה לליגת העל תיאבק בתחתית היא תהיה רגועה במרכז הטבלה, או קרוב לשם, כי יהיו קבוצות עוד יותר גרועות אחריה.

 

הוא שינה את מבנה גביע הטוטו בליגת העל - במקום שני בתים - שלושה. במקום 6 קבוצות בבית - 4. לא שזה הורס - אבל כ"כ הרבה זמן מתלבטים מה לעשות עם גביע הטוטו וזה השינוי שלו? לקבל החלטות כאלה זה בזבוז זמן - במה זה עזר?

 

עכשיו הוא עושה תקרת שכר. מה זה אומר? זה אומר שאם תהיה לנו הזדמנות נדירה להביא לפה שחקן ברמה - לא יהיה אפשר. אם תהיה הזמנות להביא מאמן זר ברמה - לא יהיה אפשר. במקום להשלים עם זה שהכסף שולט בכדורגל בכל מקום - נלחמים בזה סתם, ופוגעים בסיכויי הישראליות באירופה.

 

בואו ניקח לדוגמא את עידן ורד. שחקן של בית"ר, בן 19, בחור מוכשר, עם מהירות נהדרת, יציאה קדימה מצוינת, בעיטה טובה מאוד, טכניקה יוצאת מן הכלל וראיית משחק מדהימה. והכל בשקט. יש לו דריבל ענק, מדהים, והוא ווינר גדול - הוא מסוגל לגמור משחק בכמה נגיעות גם אחרי משחק רע. איפה יש לו יותר סיכויים להתפתח: בהשאלה אצל מאמן בינוני ומטה כמו שירזי (שעם כל הכבוד האשם המרכזי במה שקרה לבני יהודה) או עם מאמן מנוסה כמו פרננדז וליד שחקן גדול כמו לרואה? ואל תגידו שאתה מתלבטים... פרננדז הבין את זה, וכשאימן את בית"ר הוא השקיע בלי הפסקה בצעירים - אבל לא דרש מהם לקחת אחריות, אלא הביא לידם שחקנים גדולים, אולי עם לא מעט אגו ואף למעלה - אבל כאלה שמלמדים את הצעירים ומוציאים מהם המון.

 

לצערנו, זה לא קורה, וזה לא יקרה עוד יותר אם תהיה תקרת שכר. בפועל, אנחנו דורשים אחריות עצומה משחקנים צעירים וטכניים  - ולא חסרים לנו כאלה - והם לא עומדים בלחץ. הרי ראינו שבנבחרת בניון נעלם בגלל המעמסה שיש לו על הכתפיים (גם אם הוא כבר לא צעיר) ובליברפול, שם דורשים ממנו הרבה פחות הוא פורח. ראינו איך שחקן כמו מליקסון נעלם כשבקבוצה לוחצת כמו בית"ר ציפו ממנו שיממש את הכישרון הגדול שלו. השחקנים היצירתיים האלה צריכים לקלב חופש, להשתחרר, ולא שמהרגע שהם עולים על הדשא בפעם הראשונה לצפות מהם לדברים בלתי אפשריים. צריך בשביל זה הרבה יכולת מנטלית - בשביל לעמוד בלחץ, הבעיה היא שליותר מדי שחקנים לא היה את זה. מאור בוזגלו, לדוגמא, יתחיל השנה באמת להבין מה זה לחץ כשבקבוצה לוחצת וגדולה כמו מכבי ידרשו ממנו להביא את מכבי לצמרת - ובעתיד נראה איזה לחץ יהיה עליו בנבחרת, במיוחד אחרי שבניון יעבור את שיאו. המבחן של בוזגלו יהיה לא רק מקצועי - אלא מנטלי. משחקנים כאלה, במיוחד הצעירים שבהם, אסור לדרוש שייקחו אחריות על הקבוצה, אלא על השחקנים המנוסים יותר, שמכירים כבר את הלחץ הזה. וזאת נקודה מאוד בעייתית אצלנו.

 

מאמנים זרים זה טוב. צריך להשלים עם זה: אין לנו את הכלים לפתח כמו שצריך את הצעירים האלה. יש לנו מאמנים ישראלים בודדים באמת ברמה - אחד לא מאמן בארץ ולא יחזור לארץ, אחד בנבחרת, ועוד אחד בבית"ר ואחד-שניים בלי עבודה. השאר - לא מספיק טובים. כדי שהשחקנים ישתפרו וכדי שהמאמנים ישתפרו לא עדיף לנסות להביא מאמנים זרים ברמה גבוהה? הרי אנחנו רואים שמאמנים ישראלים יוצאים להשתלמויות אצל מאמנים זרים - לא עדיף שהמאמנים הזרים יבואו לפה? סקולארי לא יבוא לפה, ולא פרגוסון (אלא אם כן מנצ'סטר תוגרל למשחק נגד קבוצה ישראלית, או שהם ישמעו איזה מלונות יש באילת ויבואו), אבל מאמן עם ניסיון רב כשחקן גדול (מתיאוס? פרננדז?) וניסיון כמאמן, ושם גדול, שיכול להביא לפה שמות יכול לעזור מאוד. המטרה היא שהאמנים הישראלים יהיו אלה שיתקדמו - אבל כדי שהם יתקדמו מישהו צריך לתת להם את הפוש, שידחוף אותם קדימה וילמד אותם. ולא עדיף שנביא כמה שיותר מאמנים כאלה. ולא חייבים מאמן ראשי - אלא בעוד תפקידים בהם אנחנו לא משהו - סקאוט, מאמן כושר, יועץ מקצועי. פרננדז בבית"ר (כנראה) ומתיאוס בנתניה - כבר יפה. זאת כבר התחלה. מאמן אחד לא יציל את הכדורגל, אבל אם מאמנים ייראו שאפשר להצליח פה אולי יבואו יותר מאמנים. הבעיה היא שלא ברור איך זה יקרה עם הגבלות התקציב של לוזון, הלא חכם במיוחד? זה מתחיל ב-65 מיליון-70 מיליון, אבל ברגע שזה יצליח לו לוזון רק יוריד את הסכום יותר ויותר. הוא לא מוריד את זה יותר כי זה לא יעבוד כבר עכשיו בצורה חדה - אבל ברגע שזה ייצא אל הפועל, הוא רק יוריד את זה יותר ויותר בהדרגה. ואם לא לוזון - אז איזה מושחת אחר שיבוא אחריו יוריד את זה.

 

אפשר לקחת אליפות בסכומים האלה. הרי מכבי חיפה לקחה ב-40 מיליון אליפויות בקלילות, והצליחה להביא בכסף את הישראלים הכי בכירים, ולצידם זרים (שחלקם בהמשך כבר הפכו לסוג של ישראלים) כמו בוקולי, דירסאו וקולאוטי. נכון, היום 40 מיליון כבר פחות מספיקים עם הצטרפות האליגרכים ומיליארדרים שונים - אבל הבעיה היא לא עם הליגה. הבעיה היא שכדי לבנות קבוצה חזקה שתגיע לליגת האלופות הסכומים האלה לא יספיקו. לליגה מספיקים הישראלים הבכירים - אבל באירופה אלה שעושים את ההבדל הם הזרים. כדי להצליח באירופה חייבים זרים ברמה - אבל איך יביאו עם החוק הטיפשי הזה?

 

לוזון בעצם אומר בהחלטה הזאת: לא אכפת לי הרמה. לא אכפת לי שהגדולות יהיו טובות. להפך. אני אפגע ברמת הגדולות כדי לקרב אותן לשאר בליגה. במקום לנסות להעלות את הדרישות מהקטנות הוא פוגע בגדולות. כדי לאזן את הליגה הוא מוותר על איכות ועל רמה שהיו יכולים להביא זרים שונים, שעכשיו לא יבואו. הרי עם הצטרפותו של שניידר ולפני כן של גאידמק, ועם הצטרפותו של מתיאוס, בהחלט יש סיכויים להביא שחקנים זרים ברמה שידרגו את הליגה - אבל עכשיו זה יהיה קשה בהרבה. הרי אצל כל הקבוצה תקציב השחקנים לוקח את רוב ה"עוגה" וברור שכדי לקצץ קבוצה כמו בית"ר תהיה חייבת לוותר על שחקניה הבולטים. מבחינת הישראלים, שחקן כמו עידן טל לא יחזור כבר לאירופה ואין לו אופציה עדיפה מבית"ר ולכן ייתכן שיסכים לקצץ בחוזהו - אבל מבחינת שחקן כמו אבראו, ברגע שהוא ישמע את זה הוא יצחק על בית"ר ויגיד כן לאיזה הצעה מארגנטינה. לאבראו לא יהיה קשה למצוא חוזה במקום אחר, לשחקן ישראלי יהיה יותר קשה ולכן פה פחות נמצאת הבעיה מבחינת בית"ר.

 

ואם החוקים והשיטות האלה לא מספיקים, בואו ניזכר מי מאמן נבחרת הנוער: מאמן כושל, שירד ליגה עם קבוצת מרכז טבלה - אלי אוחנה. ובואו לא נשכח את הפרסה עם ברקוביץ', שאולי אין לו ניסיון באימון - אבל הוא מספיק טוב ואיש מקצוע מספיק רציני כדי לאמן נערים. 

 

יש שתי אפשרויות: או שלוזון חלש או שהוא מושחת ואגואיסט חסר תקנה:

 

האפשרות הראשונה אומרת שלוזון פשוט לא מסוגל להתמודד עם האינטרסים שלו. הוא אוהד מכבי פ"ת? בסדר, זה ברור, אבל אדם בתפקידו חייב לדעת לעשות את ההבדל ולקבל החלטות אובייקטיוויות. הרי גם שדרי ספורט ושפטי ספורט לפעים נוטים, גם אם במעט, לאחד הצדדים - ובד"כ לא נותנים לזה להשפיע עליהם (אלא אם כן מדובר באייל קיציס במשחק של פדרר נגד נדאל). לוזון, לפי התיאוריה הזאת, לא מסוגל לעשות את ההפרדה ולכן מקבל החלטות שעוזרות לה. הוכחה לתיאוריה: ההתפוצצות שלו בסוף העונה האחרונה על השנאה, לטענו, למכבי פ"ת מצד התקשורת. זה הראה אדם שלא מסוגל לשלוט באינטרסים וההעדפות האישיות שלו.

 

האפשרות השנייה היא שהוא מושחת, אדם שלא אכפת לו מכלום. הוא מקבל החלטות שעוזרות לקבוצה כמו פ"ת מאחר וזה הכי נוח לו. הוא מסוגל לעשות את ההפרדה, אבל לא רוצה. ההוכחה: הוא נותן תפקידים לאנשים קרובים עליו. גיא לוזון אימן אצלו בפ"ת שנים בלי קשר ליכולת המקצועית, ייטב לוזון קיבל את קבוצת הנוער, המשפחה שלו כולה בקבוצה, הנשיא הוא עמוס לוזון והרשימה עוד לא נגמרה. אני הולך יותר עם הכיוון השני.

 

ברור שהוא דואג למכבי פ"ת. עם זה כבר השלמנו. לפחות הוא היה מנסה לקרב את פ"ת לגדולות, במקום להפך. הוא בעצם מבין שהוא לא מסוגל להעמיד בפ"ת תקציב שאפליו מתקרב לגדולות וכדי להתקרב אליהן הוא מעדיף להחליש אותן מלחזק את פ"ת.

 

אבי לוזון הוא אדם שהפך את אוהדי הספורט, ובראשם אוהדי בית"ר, לפרנואידים - הם מרגישים שהוא רודף אותם ומחפש אותם כל הזמן, ולא סתם - הוא אלים, הוא כוחני, מתלהם ומבזה את התפקיד שלו. אחיו, עמוס, היה קשור גם לא פעם באלימות פיזית. ונוסף לכל, הוא מושחת ביותר.

 

במקום שיהיה לנו מישהו מהכדורגל, שהיה שחקן או מאמן, שמבין כדורגל ויודע לקבל את ההחלטות הנכונות ושחשוב לו קודם הכדורגל הישראלי ולא קודם מכבי פ"ת כל היו"רים שלנו אלה אנשים מושחתים ומנהלי בנקים. למה שלא יהיה לנו יו"ר צעיר ורעב שיקבל החלטות מרעננות וטובות? מישהו עם ניסיון כשחקן או כמאמן, ששיחק או אימן בחו"ל או בנבחרת. למה לא שחקן עבר גדול כמו ברקוביץ' או זוהר? או אפילו איציק קורנפיין, בחור אינטילגנט, שלא ייתן לאינטרסים שלו להשפיע, שקט ולא מחפש כותרות, בניגוד ללוזון, מנהיג עם ניסיון סביר בניהול - הוא מנכ"ל בית"ר יותר משנה, יש לו תואר שני במנהל עסקים. אלה אנשים שמבינים כדורגל, שאכפת להם מכדורגל ושיחקו באירופה. ואם לא הם לא חסרים אנשים שיהיו עדיפים מלוזון. המגמה היום בכדורגל היא לתת במה לשחקני עבר גדולים, בעיקר כמאמנים (גווארדיולה), מאמנים צעירים ורעבים - אז למה שלא נממש את זה גם אנחנו? למשל, מי נשיא פיפ"א - שחקן עבר ענק, אחד שמכיר את המשחק מקרוב ויש לו קשר עצום עם כדורגל - מישל פלאטיני. הוא אומנם לא צעיר - אבל הוא כן שחקן עבר גדול.

 

מנגד, היו"רים שלנו הם לא מאמני ושחקני עבר, אלא עסקנים. בקיצור: צריכים מישהו חדש, מרענן, לא כוחני, אבל אחד עם השפעה - שחקני עבר בולטים כמו שהזכרתי אלה אנשים עם הערצה רבה ואוהדים רבים והם יקבלו את התמיכה, לפחות חלקם. רק מישהו מתוך המגרש צריך להוביל את הכדורגל הישראלי. אלה אנשים עם ניסיון, גם אם הם בני 35-6 וניסיון הניהול שלהם לא בשמיים הניסיון שלהם כשחקנים יעזור מאוד. שחקן כמו ברקוביץ' יעשה הכל כדי שהנבחרת סוף סוף תגיע לטורניר חשוב - מתוך ניסיון אישי - כשהוא היה כוכב הנבחרת זה לא הצליח למרות הכישרון העצום שההי בשנות התשעים - והוא ירצה לתקן את זה. נוסף לכך, ברקוביץ' שיחק המון שנים באירופה - הוא מכיר את הליגה הטובה בעולם טוב ויידע להביא דברים משם לפה. ואותו דבר חיים רביבו, אם כי נראה שכרגע הוא לא במצב בשביל זה. אלה אנשים שהכדורגל אצלם הוא חלק עצום מהחיים, יותר מאשר אצל לוזון כנראה - ולכן אכפת להם וחשוב להם שהכדורגל שלנו יתקדם. וזה לא צריך להיות רק בתפקיד הזה - הם צריכים גם להיות מאמנים או יועצים וכו'. אלה תפקידים חשובים מאוד - וכדאי שאחרי הרבה שנים שבעמדת יו"ר ההתאחדות נמצאים אנשים בני 60+ יהיה פתאום מישהו בן 35-40. זה גם יגרום לשחקנים עצמם להרגיש קרובים בהרבה ליו"ר, זה מישהו שהם מעריצים ומרגישים יותר קרובים אליו. הם יבינו שהיו"ר לא חייב להיות אדם מבוגר חנוק בחליפה, אלא גם מישהו צעיר יותר שעוד בתחילת דרכו במובנים מסויימים, שמבחינתו התפקיד הזה לא חייב להיות האחרון - אלא הראשון אחרי הקריירה כשחקן, מישהו רעב להוכיח את עצמו ועתידו כאיש מקצוע עוד לפניו.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 2 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
אחלה
גל 19.08.08 (02:55)
2.
הבטחות צריך לקיים
חשוב ביותר 06.09.09 (23:47)