היום ניגשתי לסניף הבנק שלי במגמה לברר מה האלטרנטיבות להשקעה חסרת סיכון נושאת ריבית.

פקידת ההשקעות עימה שוחחתי הציעה מספר אפיקי השקעה נושאי ריבית: אג"ח ממשלתי, פיקדון שיקלי נושא ריבית ואג"ח מסוג שחר, שכן  אלה הם האפיקים היחידים שהם גם נושאי ריבית וגם סולידיים.

האג"ח הממשלתי נפסל על הסף בשל התשואה הנמוכה, אמנם יש סיכוי שהאינפלציה "תרים ראש" ןהאיגרת תפצה על עליית המדד, אבל אין שום ודאות שכך יקרה ועל כן השקעה באפיק הזה אינה משתלמת.

לפיקדונות השיקליים בעיה מובנית שכן אתה מתחייב להחזיק את הפקדון סגור למשך תקופה ארוכה יחסית ללא "נתיבי מילוט" וכך, אם הנך זקוק לכסף מיידית אין לך אפשרות למשוך מן הפיקדון ללא תשלום קנס בשל פירעון מוקדם.

נותרה אם כן האפשרות של השקעה באיגרת חוב מסוג "שחר". למי שלא בקי בנושא נסביר כי האיגרת אינה צמודה למדד והיא נושאת ריבית קבועה, שכיום נעה בין 2% ל6% בהתאם לאורך חיי האיגרת - ככל שמועד הפדיון רחוק יותר הריבית גבוהה יותר.

כך לדוגמה איגרת 2014 שחר לתקופה של 6 שנים נושאת ריבית 5.37% לשנה, ובניכוי מס  4.21%.

נשמע לא רע, נכון?

לא נכון!

הבנק גובה בכל שנה דמי שמירת ניירות ערך בשיעור של 0.8%, כך שהתשואה האמיתית אינה 4.21% אלא 3.41%.

אבל עדיין אין זו התשואה אותה יקבל רוכש האיגרת שכן הבנק גובה גם עמלה נוספת בקנייה ובמכירה, בכל פעולה 0.69% וביחד 1.38%.

מכאן שאם מחלקים את השיעור  הזה על פני 6 שנים מקבלים עמלה שנתית של 0.23% שאותה יש כמובן להפחית וכך נקבל תשואה של 3.18%.

עכשיו הדברים נראים אחרת לחלוטין: במקום תשואה נטו של 4.21% מקבל מחזיק האיגרת ריבית בגובה של 3.18% בלבד! אבל הדבר הזה אינו ידוע לרוב המשקיעים שכן הבנק אינו טורח להסביר ללקוחות את התחשיב שהוצג כאן.

לבלוג של בולס שיקמים