מס' צפיות - 544
דירוג ממוצע -
זה אשר לא ראה שמחת שיבה לחופשי-לא ראה שמחה מעולם!
למרות הגוון המעט מצועצע של האירועים סביב הגעתה של אינגריד ב' לחיק משפחתה, אל שתי האומות אשר יש לה אזרחות בהן, ואלינו הביתה דרך התקשורת, למרות זאת, זה אשר אני מאחל למשפחות השבויים.
מאת: zvidoc 05/07/08 (10:45)

 

חגיגות שיבתה של הפוליטיקאית הפרנקו-קולומביאנית אינגריד בטאנקורט ו- 14 מחבריה לשבי, ממשיכות  הן בקולומביה ובייחוד בצרפת, הצרפתים יוצאים מגדרם ע"מ להגדיל בחשיבות של האירוע ובצדק. מדוע בצדק? מעבר לחשיבותה של אינגריד ב' כאישיות מאד כריזמאטית, גם עתה, אחרי שש וחצי שנות שבי, הצרפתים מנסים להעביר מסר לעולם כי התגייסות עממית ופוליטית, ללא לאות ע"י הקמת עמותות אשר משמיעות קולן הרחק מעבר לתחומי צרפת, אומנים אשר כל מספר חודשים עלו על הבמה עם יצירות ייעודיות ובהתנדבות בבקשה, פוליטיקאים פעילים ובדימוס אשר לא פסקו מלדבר בנושא בכל הזדמנות מתאימה, הצבת שלטי ענק על מבני ציבור עם התמונות של החטופים ובכל מדינה אשר אפשרה זאת. 

 

כל אלה בוודאי עזרו לשמירת חייהם של השבויים מחד וגרימת פעילות של הנוגעים הישירים בדבר עד הגעה לתוצאות מאידך. זו דוגמא אשר עלינו, וכל אזרחי עולם השואפים לצדק ,  ללמוד, ללמוד כי יציאה מאדישות בצורה אקטיבית פועלת תמיד לטובה. התכסות בשמיכה של " יש לנו צרות משלנו" ו-"החיים קשים לנו גם כך" היא  שיתוף פעולה עם הגורמים הפושעים בנו, זה הרדמת הפוליטיקאים לאי עשייה, זו העמדה בסכנה את היקרים לנו ואת סיכוי הזעיר לשיפור החופש בעולם וניצחון הדמוקרטיה על השחור אליו שואפים הטרוריסטים באשר הם.

 

למרות הגוון המעט מצועצע של האירועים סביב הגעתה של אינגריד ב' לחיק משפחתה, אל שתי האומות אשר יש לה אזרחות בהן, ואלינו הביתה דרך התקשורת, למרות זאת, זה אשר אני מאחל למשפחות השבויים שלנו אצל החמאס ונאסראלה, אשר הדומה בינם לשוביה של אינגירד ב' וחבריה לבין שבויינו, זו העובדה כי אלו גופים אשר מפרים מראש את האמנות הבינלאומיות הנוגעות בזכויות שבויים, מניעת הגעה קבועה או בכלל , אל נשואי השבי, שבי בתנאים בלתי אנושיים, ניצול ציני של השבויים ע"מ להתעלל במשפחותיהם ובכל אשר ליבם אל החופש.

 

כל אלה עושים את הצורך בשיתוף פעולה עם כל אלו אשר פועלים אקטיבית למען תיקון המעוות והחזרת השבויים לביתם. כל ניצחון מעין זה אשר ארינו השבוע, יוריד את הערך אשר לקיחת אנשים בשבי ובוודאי בצורת ההתנהגות אליהם.

 

לכן , השמחה  אשר מתאמצים להראות לנו , היא שמחה אמיתית וקשה להאמין כי יש שמחה גדולה ממנה. נכון , על המשוחררים עברה תקופה אשר אף אחד מאיתנו  לא יוכל לדמיין, ובאיזה שלב יהיה צורך לתת להם שקט על מנת לאפשר את חזרתם לחיים ולשגרה, דבר אשר אנו יודעים לאחר חילופי שבוים אצלנו לאורך מלחמותינו, כי לא כולם זוכים למצוא את מקומם ואת השקט המגיע להם.

 

ביום ה' הייתי בת"א לרגל אירועי לילה לבן והדבר הראשון אשר ראיתי הייתה התערוכה המתקיימת בספרייה -בית אריאלה- תערוכה סביב הספר אשר נעשה על פי סיפור של גלעד שליט. מעבר ליופי של היצירות , החשוב בהצגתם היא בדיוק אחת מהדרכים לפעול למען שחרורו. ויהי כן !!!!

הכותב הוא דור שני לשואה , בן למשכילים אקדמאים, מכונאי בדימוס, מדריך יישומיי-מחשב בפועל. אוהב מוסיקה קלאסית, ברוק רנסאנס ומודרנית. קורא-תולעי בשלש שפות ובעל דעות שמאל מתון - http://forum.kan-naim.co.il/viewforu

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר