מס' צפיות - 740
דירוג ממוצע -
הירוק של ימי חמישי- פרק ראשון
"ואז קובי קלט אותה. שיערה השופע בלט למרחוק, צחוקה סחף את האנשים שעמדו לידה וקובי חייך לעצמו, זו הייתה איזו רחוקת משפחה שלו שלא ראה שנים הוא פילס דרכו אליה, נעמד, קירב את פניו לשלה ואמר לה..."
מאת: מיכל 21/06/08 (01:33)

האדם קיבל 7 ימים בשבוע ויש מי שיודע לדחוס חוויות עד אין ספור  אפילו רק באחד מימי השבוע  ולחיות על הזכרונות עד ליום הבא, לתבל מעט את החיים, לגעת בחיים אחרים.

 

כך היה יעקב-

 

יעקב עבד במפעל ופרנס את אשתו ושלושת ילדיו בכבוד, גופו אומנם היה פיזית בעבודה אך ראשו תכנן כבר את יום חמישי הקרוב, יום חמישי שבו החל לצאת בהתחלה עם שניים מחבריו, "ערב גברים" הם קראו לזה, ערב שיוצאים "לקרוע" את העיר סוליקו.

 

הערב החל מוקדם אצל יעקב, התרחץ, התמרק, לבש בגד שהיה "אין", התיז על עצמו את האפטר-שייב היוקרתי, אבל הכי חשוב גם גלגל כמה סיגריות עם הירוק הזה שקיבל מחבר כשידע את התוצאות מראש, הוא הולך להמריא, להתנתק ולבלות כמה שעות בעולם אחר.

 

השעה היעודה הגיעה ויעקב יצא לחופש, הדף היה נקי במוחו אב יעקב ידע כשהוא יחזור האותיות יכסו את הלבן, אין מצב שלא תהייה לו חוויה.

 

שלושת הטרזנים נכנסו לפאב, התאורה הייתה אפלולית והמוזיקה הרקידה את כל הנוכחים, ענני העשן היתמרו וזו בדיוק הייתה האווירה המתאימה לאיזה חטא קטן.

 

ההתנהלות הייתה עניין של הרגל- נצמדים לבר, נשענים בנון שלנטיות ומזמינים מהברמן משקה וכמובן נוקבים בשמו להכריז על ההכרות עם הפרסונל, נוטלים את הכוס ומסתובבים עם הפנים לקהל שעמד צפוף ולהתחיל להביט מסביב ולראות מי תהייה היעד הערב, על מי שאפשר קצת לרכל ומה התוכנית.

 

תמונת אילוסטרציה

(תמונת אילוסטרציה)

 

ואז קובי קלט אותה. שיערה השופע בלט למרחוק, צחוקה סחף את האנשים שעמדו לידה וקובי חייך לעצמו, זו הייתה איזו רחוקת משפחה שלו שלא ראה שנים הוא פילס דרכו אליה, נעמד, קירב את פניו לשלה ואמר לה "אוח מה הייתי עושה לשפתיים האלו". הוא לא ידע שהמשפט הזה פתח לו דלת הכרות קרובה עם אשה שתשפיע על שארית חייו ותגרום לו להגיד "בזקנה, כשאשב ואחייך לעצמי זה בזכות ההרפתקאות שהיו לי עם מלי".

 

מלי חייכה ליעקב ואמרה לו" למה לבזבז זמן בא", לקחה את ידו והוציאה אותו לכיוון השירותים, הם יצאו לפינה מבודדת בשירותים, יעקב הוציא סיגריה מגולגלת הושיט למלי וזה היה כ"כ טבעי שהיא לא שאלה שאלות, לקחה את הסיגריה שאפה עמוקות חייכה ואמרה ליעקב" תספור עד 10 ואני טסה" וכך היה, לאחר מספר שאיפות החיוך שלה התרחב,פניה עטו ארשת של אושר והיא קרבה את גופה אליו ונשקה אותו על פיו.

 

הם התנשקו ארוכות, מתעלמים מכל מי שעבר או הביט בהם ולמספר רגעים היו בעולם משלהם. לשניהם הייתה ברורה ההשלכה, הם היו נשואים שניהם אבל חלקו כנראה גנים דומים, ולא היססו להקשיב לקול שבקע מגופם והם התקדמו לעבר הרכב ונסעו למקום שבו יהיו לבד.

 

יעקב עצר את הרכב, הסתובב למלי והציע לה סיגריה נוספת, הטעם של הסיגריה וההשפעה המיידית עשו את שלהם והם מצאו את עצמם מתגפפים בתשוקה, היא אהבה את טעמו, את ריחו ואת ידיו החסונות ששוטטו על גופה ונאנחה בקול ויעקב חש תחושה אחרת ממה שהיה רגיל אליה בפלרטוטים שלו בימי חמישי, הוא הרגיש "בבית", זו לא היית התחושה של מגע עם אדם זר, להיפך כאילו וכל חייו נגע בה וגם הוא נאנח בקול.

 

השיחה ביניהם קלחה אבל זו לא הייתה שיחה רצינית, זו הייתה שיחה שבה שניהם ציירו באותיות ומילים סיטואציות דמיוניות והם לא הפסיקו לצחוק ולגעת. ברגע של רצינות שאל אותה "האם תהייה חברה שלי לתמיד?" בוודאי. ענתה לו מלי והחזיקה בידו "מה שלא יהיה אנחנו חברים".

 

יעקב הניע את האוטו ונסע לכיוון דירת המסתורין שלו ,הוא חלק  את הדירה עם עוד חבר בימי חמישי והם עשו משמרות מי יבלה בדירה, אלו היו השעות של יעקב.

 

הם נכנסו לדירה, מלי הלכה אחריו בעיניים עצומות ללא דיבור  והם נכנסו למיטה וכל הסיפור לקח מספר דקות כששניהם מגיעים לשיא. האלכוהול והג'ואינט שעישנו לקחו אותם למחוזות אחרים, בשניהם היה קיים רעב למגע ולליטוף. לפתע הטלפון שלה צלצל, מלי נבהלה וענתה בחושך לחברה שהתקשרה.

 

לפתע השיחה התנתקה ומלי שהייתה שיכורה לחלוטין ומסוחררת מהסיגריות לחצה על כל הכפתורים, לפתע הטלפון של יעקב צלצל, הוא הושיט את ידו ואמר הלו, מלי קמה במהירות שמה אשתו על הקו והרי גם היא בטלפון עם החברה והלכה לסלון, קול של גבר ענה לה בטלפון, אפשר בבקשה את מירי, היא אמרה ואז הגבר ענה לה- 

איזו מירי בראש שלך תחזרי למיטה.... זה היה יעקב.

הכותבת היא רואה,לומדת ורצה לספר לחברה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 6 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
ההצגה עצמה
אבי 21.06.08 (11:41)
2.
קרוב, רחוק ושח רחוק...
הגיגית 21.06.08 (17:49)
3.
מצויין ל"ת
בדיקה 22.06.08 (10:24)
4.
מיכל, מתי יוצא הספר המלא?
zvidoc 23.06.08 (13:08)
5.
השפעה מיידית...
יואל 25.06.08 (08:03)
6.
לספר לחברה
תימו 26.06.08 (13:04)