בחיים יש לא מעט רגעים של עשייה ברוכה, אך גם רגעים מתים בהם לא קורה שום-דבר.

כזכור, עם תום סגרי הקורונה, מרבית העובדים חזרו לעבוד במשרדים, או שהם משלבים סוג של עבודה היברידית בבית ובמשרד.

מחקרים מראים שהשעות המתות הן בין 18:00-16:00 אחר-הצהריים.

בשעות אלו אנשים שעובדים מהבית מתפנים לטפל בילדים שלהם ולעשות את מטלות הבית, ואילו אנשים אשר עובדים במשרד עוזבים את מקום העבודה כדי להביא את הילד מהגן או לחילופין לעזור לאישה בניהול משק-הבית.

כך למשל, מחקר שערכה חברת "מייקרוסופט" מראה כי במהלך השנה שעברה אנשים עבדו מול המחשב בשלוש תקופות זמן שונות: בבוקר , בשעות הצהריים המאוחרות, ובשעות הערב המאוחרות.

העיתון "וול סטריט ז'ורנל" הוסיף שקיימת ירידה של 7% בקיום פגישות בין השעות: 18:00-16:00.

לשעות מתות יש דברים חיוביים כגון אפשר להשלים עבודה או לחילופין ללמוד משהו חדש או לעזור למישהו, אך יש לזה גם צד שלילי.

                    המשמעות השלילית של השעות המתות

רוב המעסיקים מתקשים לקבוע פגישות בשעות אחר הצהריים המאוחרות היות ואנשים העובדים מהבית עסוקים בשעות אלו בניהול משק בית, ואנשים שנמנצאים במשרד עוזבים את מקום העבודה כדי לא להיתקע בפקקים.

חלק מהעובדים חוזרים לעבוד מול המחשב בשעות הערב המאוחרות (אימא שלי אחת מהן).

כך למשל מחקר שערכה אוניברסיטת סטנפורד מראה כי קיים זינוק במספר העובדים האמריקנים שבילו במהלך שנת 2022 במשחק גולף באמצע השבוע בהשוואה לנתוני שנת 2019 .

השינוי התרחש בשעות אחר הצהריים ,כך העובדים לקחו הפסקה מעמל יומם.

נשאלת השאלה: איך פותרים את חוסר האיזון?

העיתון "וול סטריט ז'ורנל טוען כי חלק מהמעסיקים פתחו פתרונות יצירתיים לבעיה הקשה כמו הקמת פירמת ייעוץ וראיית חשבון אמריקאית שהמירה הדרכות פרונטליות לעובדים שנערכו לרוב בסוף יום העבודה , להדרכות שהוקלטו מראש על-ידי המעסיקים ושהעובדים היו יכולים לצפות בהם בזמנם החופשי.

אין ספק, ששוק העבודה השתנה בתקופה שלאחר הקורונה,אך עושה רושם שחלק מהמעסיקים לא קלטו את השינויים שחלו בתפוקת העבודה, ובשיטת העבודה שאנשים עושים כיום.