מס' צפיות - 1976
דירוג ממוצע -
מדריך לנהיגה נבונה חלק 2
עתה ברצוני להתמקד בעיקר בדרכים לחיסכון בדלק, בזמן נהיגה, וכפועל יוצא, הורדה ברמת זיהום האוויר והעלאת רמת בטיחות כאשר כל אשר אני מביא, מבוסס על התנסות אישית ומעקב אחרי הנעשה בנושא באירופה ארה"ב וקנדה.
מאת: zvidoc 02/06/08 (09:20)

בפרסום הקודם, נתתי יותר רקע כללי בנושא נהיגה נכונה וחסכונית, אני שמח לציין כי מספר הגולשים אשר פתחו את הכתבה אינו זניח, קיבלתי תגובה אחת, אני מקבל כל ביקורת ומוכן לבדוק מחדש את אמיתות הצהרותיי , אך כאשר משתמשים במושג "שטויות", קשה לי להתייחס ברצינות לכותב התגובה ועימו הסליחה.

 

עתה ברצוני להתמקד בעיקר בדרכים לחיסכון בדלק, בזמן נהיגה, וכפועל יוצא, הורדה ברמת זיהום האוויר והעלאת רמת בטיחות כאשר כל אשר אני מביא, מבוסס על התנסות אישית ומעקב אחרי הנעשה בנושא באירופה ארה"ב וקנדה, מקורות מהן אני שואב לעיתים קרובות את צורת חשיבתי..

 

• התנסות עם דוושת ה"גז": זהו הגורם העיקרי אשר עושה את ההבדל בין צריכת דלק גבוהה, בינונית או נמוכה. לא משנה איזה סוג רכב עליו אנו נוסעים, צורת ההתנהגות עם דוושת הגז תעשה את ההבדל בכל סוגי הרכבים.

 

1. כאשר יוצאים ממצב עמידה, עצירה, למצב נסיעה אנו דורשים מהרכב אותו אנו נוהגים לשנות מצב אינרציה, ז"א להפעיל מסה של כוח מנוע מסוים ע"מ ואותו רכב יצא ממצב מנוחה למצב תזוזה, נסיעה, זה, בייחוד בנסיעה בשטח עירוני, כמעט גורם צריכת הדלק החשוב ביותר מבחינת ליטר/ק"מ. עתה, הנהג אשר ילחץ על דוושת הגז בכוח ובלי כל הבחנה, העיקר ויראה את רכבו רץ מהר יותר מזה הנוסע לידו, יגרום לצריכת דלק ל-100 מטר הראשון כמעט כפולה מזו אשר יעשה בשני קילומטר הבאים אם יכנס למהירות שיוט !!!

 

2. עם אותו רכב אך בהתנהגות מתונה בה "ילטף" הנהג את דוושת הגז וייתן לרכב רק את אשר הוא דורש ע"מ לנוע וישתמש באותה רמת לחץ על הדוושה עד העברת ההילוך הבא (אם ידנית או אוטומטית, אין חשיבות) יראה כי מכוניתו תגיע לתאוצות הנחוצות לו מבלי לצרוך דלק מיותר . אחרי העברת ההילוכים כלפי מעלה , ככל אשר מצב התנועה מאפשר, חזרה על "הליטוף" בערך באותה רמה בה הרכב הסכים לנוע, נקבל העברות הילוכים חלקות ומאמץ מנוע מינימאלי ובכל זאת נגיע לאותם מהירויות שיוט. (לכל הילוך יש את מהירות השיוט שלו, רק צריך להתמיד בשימוש הנכון שלו)

 

3. יש שני מצבי נהיגה עיקריים, בייחוד בא"י: נהיגה עירונית ובין עירונית, בשניהם הכללים לאמור מעלה נכונים אך בגלל עומס בלתי רציונאלי בכבישנו יש לעיתים דמיון, איזור המרכז נראה במשך שעות ארוכות כנחיל נמלים ללא הפסקה, דבר הדורש מכל נהג אשר "חייב" להיות על הכביש, תשומת לב מיוחדת ובעיקר שמירה על איפוק מירבי. דבר הנוגד את המציאות הקיימת ומקשה על אימוץ הרגלי נהיגה רגועים וחסכוניים. למרות כל זאת, אימון מתמיד במיתון התגובות, צורת ההאצה, שמירת מרחק, הימנעות מבלימות פתע או אגרסיביות בכלל, יתנו תמורה מידית הן על צריכת הדלק וזיהום האוויר והן על הבטיחות של המשתמשים בכביש!! ובטיחות עוברת לפני הכול, אך מיתון צורת הנהיגה מביא אוטומטית רמת בטיחות גבוהה יותר וזה הוכח ע"י מחקרים אשר נעשו בנושא באירופה, בקנדה. וארה"ב.

 

4. תכנון הנסיעה- לפני צאתו של הנוהג לדרך, רצוי ויתכנן את תוואי נסיעתו, דבר זה ימנע ממנו בליעת קילומטרים בלתי רצויים ובייחוד אפשרות לנהיגה רגועה יותר וכמובן חסכונית ובטוחה יותר. נסיעות לטווחים של הליכה קצרה, מעמיסות על התנועה, גורמות לזיהום אוויר מוגבר ובמידה והמנוע קר, צורכות רמות דלק גבוהות.* ככל והמנוע חם יותר, ניצולת הדלק טובה יותר ולהפך*

 

5. ראיית הנולד( הטרמה =anticipation) - הוא מצב בסיסי אשר כל נהג חייב לסגל לעצמו, למען בטיחותו, בטיחות הנוסעים עימו ושל כל משתמשי הכביש כולל הולכי רגל. זה כמעט מושג המפתח לנהיגה בכלל. ראיית הנולד + שמירת מרחק + הימנעות מעצירות חזקות, תורמות באופן ישיר על צריכת הדלק והבטיחות. ניקח לדוגמא נסיעה בכביש בין עירוני מרומזר כמו כביש 4, אם נקפיד להוריד את הרגל מדוושת הגז כ-400 מטר לפני הרמזור, במידה ואנו הראשונים להיות מולו, לצפות להחלפתו לאדום או לחלופין , אם הוא באדום, להאט לפי הצורך למצב בו כאשר הוא עובר לירוק אין אנו נאלצים לעצור סופית אלא רק לדרבן מעט את הרכב ולעבור את הרמזור בבטחה, הרי וחסכנו פעולה אנרגטית מאד חשובה.

 

סיגול צורת התנהגות זו יכולה להתבטא בהרבה מאד חיסכון וגם בבלאי נמוך יותר של הרכב. שימוש כבד בבלמים גורם לבלאי מואץ של חלקי הבלימה וההיגוי של הרכב, חלקים יקרים אשר תקינותם הם גורם מכריע בבטיחות הנסיעה. חיסכון באמצעי הבלימה ע"י ראיית הנולד תראה תוצאות ישירות על צריכת הדלק!! מצב זהה למתואר מעלה, נפגוש גם בדרך עירונית אשר רק הצפיפות משתנה, ראיית הנולד יכולה לצמצם בצורה משמעותית את מספר העצירות המוחלטות אשר אנו מבצעים, אפילו מול מעבר חצייה, בו הולך הרגל הוא מלך, יש אפשרות לפעול בצורה הנותנת בטיחות מרבית להולך הרגל וצמצום מספר העצירות. אם נאתר לפני כל מעבר חצייה את האפשרות כי מאן-דהו רוצה לחצות , ניתנת לנו האפשרות להאט בצורה משמעותית בזמן ומבלי לסכן את ההלך, להמשיך בנסיעה מבלי לעצור את הרכב ולבזבז אנרגיה מיותרת ע"מ להזיזו מחדש. כמובן כי בטיחות הולכי הרגל קודמת לכל ניסיון לחיסכון.

 

אמנם אין לי רכב עם מחשב נסיעה, אך ברכבי אני תמיד סופר קילומטרים כנגד ליטרים בצורה קפדנית וכך אני יכול למדוד את יעילות נהיגתי והמשתמשים האחרים ברכב. לעומת זאת יצא לי לשכור רכבים מאד משוכללים באירופה אשר מצוידים במחשבי דרך אשר מהם אפשר לקבל בזמן אמת את רמת צריכת הדלק ועוד מיני נתונים מעניינים. נהיגה באותם רכבים ובתנאים דומים על ידי ועל ידי חברי לנסיעה , הראתה מיד את ההבדל בצורת ההתנהגות עם דוושת הגז והבלמים. ברנו אספאס , רכב די גדול עם מנוע דיזל 2000 סמ"ק, נהיגה שלי הגיעה ל24 ק"מ/ליטר!! ונהיגה של גבר אחר אשר אינו אוהב לשמור מרחק (עד אשר קיבל הערה על כך) ואוהב לחוש את תאוצת הרכב , המחשב הראה צריכה של 14- 15 ק"מ/ליטר!!!! כל אחד יכול למדוד את רמת החיסכון או הבזבוז אשר הוא יוצר בזמן נהיגתו ולקחת מסקנות בהתאם.

 

המשך יבוא..

הכותב הוא דור שני לשואה , בן למשכילים אקדמאים, מכונאי בדימוס, מדריך יישומיי-מחשב בפועל. אוהב מוסיקה קלאסית, ברוק רנסאנס ומודרנית. קורא-תולעי בשלש שפות ובעל דעות שמאל מתון - http://forum.kan-naim.co.il/viewforu

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
הרכב המוזכר בסוף הכתבה הוא>
zvidoc 02.06.08 (23:05)