ולרי גרגייב מנהל האמנותי של תיאטרון מרינסקי בסנט פטרסבורג נחשב היום לאחד מהמנצחים המובילים בעולם. הוא מנצח בקביעות בפסטיבל הים האדום באילת. הפעם בתז' הפילהרמונית הישראלית הוא ניצח על הסימפוניה השישית של מהלר.

לצורך ביצוע הסימפוניה תוגברה התזמורת בנגנים וכלים נוספים. סימפוניה זו נחשבת ליצירה בה מהלר מסביר בצלילים מוסיקליים פרקים מחייו. הוא כינה אותה בשם"הטרגית" והמיקצב בפרקים הראשון והאחרון מיקצב ה"קטסטרופה"ואכן יש אמת בדבריו. בסימפוניה הוא מביע את רגשותיו הדואליים. מצד אחד חיים די מאושרים ומצד שני חשש וחרדה לבאות.

בסימפוניה הוא השתמש בהרבה כלי נקישה וביניהם גם בפטיש גדול הנוקש את נקישת הגורל. הסימפוניה בעלת 4 פרקים ויש בה הן מהשמחה, הן מהצער והן מהאי ודאות על המחר. גרגייב שלט היטב בתזמורת והוציא ממנה צלילים יפים והדגיש את הצבעים הרבים שבתזמור.

בפרק הראשון שמענו תיפוף וצעדה כמארש צבאי וכן פעמוני כבשים, בשני צלילים של רוגע, רגש ופיוט הנמשכים לאורך כל הפרק השלישי שהוא עדין, מלודי וחם. צלילים אלו מתגברים ומתפרצים לקראת סיום הפרק בסערה ריגשית המתמשכת ובסוף מתפרצת בקול חגיגי וחרישי. הסימפוניה מסתיימת שוב בצעדה בקצב המרש הליכה ובדפיקת הגורל.  

התזמורת היתה במיטבה. גרגייב החזיק ביד שמאל חבוי את שרביט המנצחים וניצח בעיקר ביד ימין בסיוע הגוף כולו שהתנועע בהתאם. הצליל היה נקי, מגוון, עוצמתי, חם, רגשני, רגעים של פיוט, סוער, עצוב הכל כנדרש. זה היה ביצוע עם מתח פנימי, סערת רוחות, מאבקים פנימיים, צער והגורל שהתדפק לעתים.  

לראות או לא לראות: קונצרט חוויה לאוהבי המוסיקה של מהלר.