הפריים הראשון של הסרט מציג לנו גב של אשה מבוגרת הפותחת ביד רועדת ערמות של מעטפות שונות. כל מכתב מכיל  דף מצויר וכיתוב בכתב ילדותי, אלה ציוורים  ומשפטים של ילדים שספריה של אסטריד הוקראו להם ולאורם היו נירדמים כשחיוך נסוך על פניהם :"היי אסטריד,אני לומדת המון מהסיפורים שלך שנותנים  לי  אומץ".

   ואכן "בילבי" עם צמותיה המונפות,היא סמן לאלפי הילדים שגדלו בכל חלקי העולם,שלמדו כי  אפשר אחרת,להיות  ילד בתקופה של  ראשית המאה  ה-20. אסטריד שנולדה בשנת 1907 אכן היתה ילדה  ואישה יוצאת דופן  שדרכה שוברת מוסכמות חילחלה לאורך  השנים  הבאות.

  ימי  ילדותה בכפר קטן בשוודיה נעו עם שאר בני משפחתה בחווה חקלאית שהיתה שייכת לאדמות הכנסיה. תמיד  היתה ילדה ונערה שובבה שהשתעממה בזמן  הדרשות בכנסיה,שרקדה לבדה כשלא היה לה בן זוג לריקודים ולא היססה  לגזור את שתי צמותיה כשראתה צילום של   אשה במגזין אמריקאי.

    בגיל 16 התחילה לעבוד בעיתון המקומי של הכפר,התאהבה בעורך שהיה בן 30 נשוי ואב לילדים ונכנסה  להריון ממנו.

למרות הבטחותיו כי הא פועל להתגרש, היא לא  היססה   להמשיך בהריון ולשמור על הוולד. הנסיבות הסביבותיות והנידוי החברתי,   ודרישותיה  בפני הוריה כי עליהם  לעזור לה,   לא משאירים לה ברירה,היא נוסעת לדנמרק, יולדת את התינוק ומשאירה אותו   אצל  אמא מאמצת. אחרי שסוף סוף  אבי הילד מצליח להתגרש,הוא מציע לה   נשואין אבל אסטריד   מסרבת לו וממשיכה בדרכה.   אחרי שהאם המאמצת מתה ממחלה, היא שוכרת חדר עלוב,מביאה את הילד אליה ומתמודדת עם 

הניכור שלו והגעגועים  לאמו  שהיתה לו.  היא לומדת קצרנות והדפסה מקבלת עבודה   בירחון חקלאי,מתאהבת בבוס שלה.

   בשנת 1931 הם נישאים  והיא מקבלת תוספת לשמה,אסטריד לינדגרן.

    את התסריט  כתבו קים פופס אולסן ופרנילה פישר כריסטנן  שהיא גם הבמאית. הם יצרו  סרט המתנהל על מי מנוחות,הנוף החקלאי,הרכבת הארוכה במתכסה בענן קיטור שהקטר פולט, עיצוב הפנים של המספרה עם הכסאות בעלי המושבים הגבוהים,

כלי המטבח,בתי הקפה הקטנים,הרחובות הצרים משתלבים ונוגדים את  האופי הגי'ינ'גי  של הגיבורה.

    עם תום הסרט לדעתי יש צורך להמשיך  ולספר ולתאר איך התנהלו חייה של אסטריד לאורך השנים, כי רק אז  התחילו חייה להיות חשובים  ומענינים. היא הפכה להיות סופרת פוריה של ספרי ילדים ונוער,שתורגמו ל-70 שפות כשהעברית אף היא כלולה בהם.

   אנחנו בארץ קבלנו רק  כמות זעירה מהשפע בהם "בילבי" "אלוף הבלשים בלומקווסט" ובעיקר התוועדנו להכיר את   הילדים

מארצות שונות ביניהם : מטי מפילנד,דורך הילד מהולנד, נוריקו  סאן מיפן, אלה קארי מלפלנד ונואי מתאילנד.

   מה  שהכי  חשוב שאסטריד גרמה לכך שעקב  כתבה שפירסמה נערך שינוי במדיניות המיסוי,הפרלמנט השוודי חוקק כמה

חוקים  שהיא הציעה  למשל על דרך הובלת חיות ואף יש חוק על שמה הנוגע לזכויות הילד.

    אחרי מותה הכריזה ממשלת שוודיה בשנת 2002 פרס על שמה בסך  5 מיליון קרונות שוודיים המוענק  מדי שנה לסופרים

העוסקים בספרות ילדים ונוער.

   ומכאן יוצאת הקריאה  ליוצרי מדית הקולנוע,הבו לנו את אסטריד בשלמות.