מס' צפיות - 1704
דירוג ממוצע -
ביקורת מחזמר: אנני – הפקה נוצצת ותוססת
חגיגה לאוהבי המיוזיקלס – המשכן לאומנויות הבמה וברחבי הארץ
מאת: חיים נוי 14/08/18 (19:15)

ביקורת מחזמר: אנני – הפקה נוצצת ותוססת – חגיגה לאוהבי המיוזיקלס – המשכן לאומנויות הבמה וברחבי הארץ

 

מאת חיים נוי

 

המחזמר אנני  העולה ברחבי הארץ, בהפקת מאור מיימון, הוא הפקה מקצועית, מרגשת , מלוטשת שאינה נופלת מהפקות דומות על מיטב במות הווסט אנד האנגלי וברודווי. להקת השחקנים-זמרים-רקדנים, היא מעולה וברוכת כישרונות. בלב שלם, ניתן לומר שזו חגיגה לאוהבי הז'אנר.

אנני החלה דרכה כסדרת קומיקס ב-1924 . היא נוצרה בידי הרולד גרי שבמקור רצה שהמדובר יהיה בנער בשם אוטו ולסדרה קרא "היתום הקטן אוטו". עורך העיתון שבו פורסמה הסדרה תבע ממנו לשנות את מין הגיבור וכך הפך אוטו לאנני ולסדרה קראו "היתומה הקטנה אנני". למעשה הייתה זו סדרת קומיקס פוליטית ימנית אמריקנית שעסקה בכל הווי החיים הפוליטי והחברתי בארה"ב. הסדרה נמשכה 44 שנים וגם אחרי מותו של גרי, המשיכה הסדרה לסירוגין ואפילו עד לפני מספר שנים.

המיוזיקל עלה בברודווי ב-1977 למשך 2377 הצגות וזכה להצלחה רבה. המחזאי מייהן שינה את הרעיונות שהיו במקור ועיוות את דעותיו הפוליטיות של היוצר לחלוטין. ג'ון יוסטון יצר סרט מהמחזמר ב-1982. ב-1990 נוצר מחזמר המשך  וב-1999 הוסרט שוב בידי אולפני דיסני כסרט טלוויזיה.

אנדריאה מקארדל הייתה אנני המקורית בברודווי (היו לפניה בכמה הצגות ילדות אחרות שלא צלחו). כישרונה המדהים של אנדריאה הביא את המפיקים לכך שכאשר הועלה המחזמר בלונדון ב-1978, הייתה זו אנדריאה האמריקנית שהוטסה במיוחד כדי לגלם את התפקיד במשך התקופה הראשונה של ההצגה.

אנדריאה ושאר חברותיה לתפקיד בהפקות השונות בעולם היו ג'ינג'יות בהירות וכלל לא חבשו פאה עגולה נוסח הקומיקס וכפי שנראתה איילין קווין בסרט הקולנוע.

בהצגות בברודווי הציגו בקאסט נערות שהפכו לשחקניות ידועות ובהם שרה ג'סיקה פרקר, מולי רינגוולד ואליסה מילנו.

אנדריאה מקארדל (53) מופיעה עד היום בארה"ב. היא מעדיפה לשכוח את תקופת אנני ואולם כל מעריציה דווקא תמיד תובעים ממנה כהדרן בהופעות את השירים הנודעים מהמחזמר.

בישראל עלה המחזמר לראשונה על ידי מנחם גולן ב-2001 כאשר מיס הניגן הייתה חני נחמיאס ועירית ענבי – אנני.

כדאי עוד לציין שברנדט פיטרס האנגלית הפכה לפרפורמרית בינלאומית בזכות משחקה באנני, כלילי שואפת הבצע. בלונדון הפליאו לשחק כמיס הניגן שיילה הנקוק ולילי סבג', מחשובות הבמה האנגלית.

המלחין צ'רלס שטראוס החל לכתוב שירים בגיל 12 והמשיך להלחין מחזות זמר וסרטים רבים, זכה בפרסים יוקרתיים. הוא אחראי למחזמר בי בי בירדי,הלחין את הסרט בוני וקלייד ואת שיר הנושא הידוע לסדרה הכל נשאר במשפחה.

המחזמר עוסק בתקופת השפל הכלכלי בניו יורק ב-1933. אנני גרה בבית היתומות בהנהלת מיס הניגן האלכוהוליסטית. אנני נבחרת לבלות את  חג המולד בביתו של מיליארדר, התעשיין אוליבר וורבקס, שנשבה בקסמיה ורוצה לאמצה. אנני משוכנעת שהוריה הביולוגים עדיין בחיים ויחזרו לאמצה. וורבקס מציע פרס כספי בחיפוש אחר הוריה האמיתיים. אחיה הנוכל של מיס הניגן ובת זוגו הערמומית מנסים להתחזות להוריה ולקבל את הכסף. העלילה מתפתחת עד לסוף הטוב, כמובן.

הבמאי צדי צרפתי, שועל מחזות זמר ותיק, להטט עם חבורת השחקנים הנפלאה והעלה מחזמר מהוקצע, מרהיב ומהנה, שזור הברקות בימוי.

כבר כאן המקום לשבח את הכוריאוגרף, עומר זמרי, שהפליא לעשות והעלה מחזמר עמוס ריקודים ותנועה שראויים לתשואות מיוחדות.

 

ליה שקד בת ה-13 מגלמת את אנני. (את התפקיד מגלמת עימה לסירוגין שי הראל ובסיום ההצגה הן עולות ביחד ושרות את שיר הנושא).

ליה כאנני היא נפלאה, מקצועית, משחקת באורח נהדר וקולה – פעמונים. דווקא ההיגוי המיוחד שלה הוא יפה ואין ספק שהיא פרפורמרית  ובעלת פוטנציאל גדול. (גם שי היא בעלת קול צלול וחם ומעולה בהגשת שיר).

טלי אורן גונבת את ההצגה כמיס הניגן, בעלת בית היתומים והיא  מגישה משחק כובש, יודעת להיות מרשעת ושתויה , היא זמרת מקצועית ואין ספק שהתפקיד תפור עליה להפליא .

חני נחמיאס חוזרת למחזמר שבו שיחקה לפני שנים והפעם כגרייס , מזכירת המיליארדר, היא עדינה ורהוטה. חני היא כוכבת בעולם מחזות הזמר , שראשיתו כילדה בשמלת השבת של חנה'לה וכבוגרת הפציעה בסוויני טוד. בקטעי המחול היא מזכירה את הכוריאוגרפית אן ריינקינד ששיחקה את התפקיד בסרט.

רועי ויינברג כרוסטר האניגן הנוכל הוא מצוין. יודע לשחק ולשיר, לרקד ולעורר אמון רב במשחקו המשובח.

ירדן מרחבי כלילי , בת זוגתו של רוסטר, מגישה משחק מעולה. ירדן היא שחקנית מוכשרת ביותר, יש לה ידע רב במחול ובשירה והדמות שהיא מעצבת היא בולטת ומענגת.

אבי קושניר כוורבקס מגיש משחק מרגש ומשובח. אבי הוא אחד מהשחקנים המוכשרים בתחום במחזות הזמר והופעתו היא מקצועית ומעולה.

להקה שלמה של ילדות וצעירות מגלמת את נערות בית היתומים. כולן מוכשרות, יודעות לרקוד ולשיר באורח נפלא.

יש לציין את הילדה בת ה-7 עומר מורן, שמשחקת נהדר ואפילו מצליחה פה ושם לרתק אליה את העלילה והיא תגלית של ממש.

מרינה פיינגולד החיננית חוזרת לבמת המחזמר ומגישה משחק ושיר נפלאים.

אביתר בר דויד מגלם מספר תפקידים באורח מצויין ואולם השיא הוא תפקיד מנחה תכנית הרדיו והשיר שהוא מבצע להפליא.

דליק ווליניץ הותיק מגלם יפה ובאורח מוצלח את הנשיא רוזוולט.

למרבה הצער, יוצרי התכניה המהודרת שכחו לציין כלל ראשון בהצגות: מי משחק מה ורק כתבו את שמות השחקנים והיוצרים.

כל בעלי התפקידים והרקדנים היו מעולים.

התזמורת קצת עלתה לפעמים על השירה ולעיתים נראה היה שהמבצעים משתמשים במלוא קולם ובעוצמה חזקה מאוד.

הנוסח העברי של ההצגה הוא של דניאל אפרת שהביא את רוח המקור בצורה מוצלחת ביותר ועם כמה הברקות מילוליות.

אמיר לקנר אחראי לניהול המוזיקלי המעולה. לילי בן נחשון אחראית לתפאורה המרשימה והנוצצת. אלה קולסניק הפליאה בעיצוב התלבושות הרבות והמתחלפות.

אלכסנדר מיכאלוב עיצב את התאורה היפה שיש לה מקום מרכזי במחזמר.

מאיה אבידן אחראית להדרכה הקולית. נדב רובינשטיין ניצח בהצלחה רבה על הרכב הנגנים .

כוכב נוסף שראוי להזכירו הוא הכלב המגלם את סנדי, כלב מאולף להפליא שצולח את כל המוזיקה והקצב בהצטיינות וגם זוכה בסיום לתשואות הידד נפרדות.

המחזמר אנני התברך בשירים ופזמונים מוכרים ומלודיים וההפקה הנוכחית היא בהחלט מרשימה ומקצועית שלא מביישת את מיטב במות המחזמר בחו"ל. הפקותיו של מאור מיימון הן ראויות ומוסיפות לז'אנר החשוב הזה של מיוזיקלס בישראל.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צלם- אור דנון , ניר סטולו

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי של סוכנות עתים, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הבינלאומית IPA,חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר