 
|
בדיחות של פילוסופים
ספרם של תומס קתקרט ודניאל קליין "היידגר והיפופוטם מגיעים לשערי
גן עדן.."
מאת: מובי דיק 07/10/17 (18:59)
הספר מעוצב ע" הוצאת הספרים "מטר" מושקע בצורה מאופקת ואינטלגנטית. ההקדשה בשער היא "למדריך שלנו לפילוסופיה וודי אלן". רבים וטובים הפילוסופים המוזכרים בו ומהם שאבו המחברים נקודות ממשנתם שיתאימו לספרם. אבל לייחס לוודי אלן הבמאי הקולנוען,מפיק ושחקן גם פילוסופיה ובעיקר כתורם בדיחות,זה באמת כבר כבד מנשוא.
תוכן הענינים מחולק לכמה סעיפים שמחברם מנסים להעביר בצורה קלה שמץ מקצה צפרניהם של פילוסופים ידועי שם וכדי אולי לרכך את "המכה" הרצינית שיבצו בספר קריקטורות ובדיחות מתאימות.
אני אנסה להתאים כאן את הבדיחה הרלוונטית לסעיף הפילוסופי. מה נאמר למשל על עושר בהקשר לחיים ומוות : עושר שיקנה לתורם לבנות לעצמו אנדרטה וינכס לו את האשליה שתטעה את מניף החרמש " ואתה ע"י תרומה למוסד תהפוך אותך ל"גדול מהחיים". וזו הבדיחה :"כשבוב גילה שהוא יירש הון אחרי מות אביו החולני, החליט שהוא צריך מישהי שתחלוק איתו את עושרו הצפוי. פגש בבר פנויים ופנויות אשה שהיתה יפה מכל מי שראה במשך חייו. ניגש אליה והציג עצמו "בעוד שבוע שבועיים אבי ימות ואני ארש 20 מליון דולר." האשה התרשמה ובאותו ערב הלכה איתו לביתו. שלושה ימים אחרי כן הפכה להיות אמו החורגת".
סרן קירקגור הפילוסוף הדני מכנה את המצב שאליו נגיע אחרי שנעז לחיות את מלוא החרדה שבידיעה שהחיים לא ימשכו לנצח "אחרי שנודה שאנו אבודים וחסרי אונים נוכל להיות מוכנים ל"קפיצת האמונה". והרי הבדיחה המשובצת לסעיף זה "אדם נפל לבאר עמוקה בעודו נאחז בשורש דקיק שעוצר את נפילתו הוא צועק ביאוש "יש מישהו שם למעלה" בהרימו את ראשו הוא רואה בשמים המעוננים קרן אור זורחת וקול רועם :"אני אלוהים,עזוב את השורש ואציל אותך" האיש חושב רגע ואז צועק "יש עוד מישהו שם למעלה?".
מרטין היידגר פילוסוף של המאה ה-20 מדגיש שרק אדם מודע להיותו בן תמותה שלא כמו בעל החיים. כולנו חיים תוך הכחשת המוות. אולם לדעתו אנחנו לא יכולים לממש את החיים במלואם אם אנו מודעים לפטירתנו הקרבה והולכת .. וזו הבדיחה המתאימה לענין "הכומר הזהיר את שומעיו מפני פתאומיות המוות לפני סוף היום. הוא מרעים בקולו "מישהו מהקהילה הזאת עלול למות". זקנה שישבה בשורה הראשונה פרצה בצחוק. "מה כל כך מצחיק" שאל הכומר הנרגז "אני לא מהקהילה הזאת" ענתה הזקנה.
אמרות רבות יש לנו בכתבי ההוגים החוזרים על אותו נושא :מלטינית "ממנטו מורי" זכור את היותך בן תמותה או "אכול ושתה כי מחר נמות" בעברית. בסרטו של רוב ריינר "מתים על חיים" מדובר על שני קשישים חולים סופניים הבורחים מבית החולים וחווים את כל מה שרק רצו וחשקו במשך חייהם. והרי כמה פנינים מהסרט :"לעולם אל תחמיץ בית שימוש" "לעולם אל תבזבז זיקפה" "לעולם אל תסמוך על נוד".
כאמור בדיחות רבות,חכמות ואינטלגנטיות שזורים בפרקים השונים ואסיים בשלוש מהן : החכם גראוצ'ו מרקס "למה שיהיה לי איכפת מהדורות הבאים. מה הדורות הבאים עשו אי פעם בשבילי?, והינה "קישוט לעוגה" מפי נכדו הפילוסופי של גראו'צו, וודי אלן "אני לא רוצה לחיות בלבותיהם של בני ארצי, אני רוצה לחיות בדירה שלי". ואם מדובר על הגעה לגיהנום או לגן עדן פוסק וודי אלן "אני לא מאמין בחיים אחר המוות אבל אני לוקח אתי על כל מקרה תחתונים להחלפה". הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל
רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן
גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.
אין תגובות למאמר
|
 |
|
||||||||||||||||||||||
| © כל הזכויות שמורות לפרשן 2021 |
בניית אתרים
|