ראשית לכל יש לכתוב יותר ממשהו על הסופר שחי בין 1911-1985. הייז מוכר לנו בעיקר   בגלל שירו "חלמתי על גו'

היל אתמול", שיר עם  אמריקאי המוקדש להיל, פעיל חברתי למען איגוד העובדים שהוצא להורג,שיר שבוצע   ע"י פול רובסון

וגו'ן באאז ששרה אותו לראשונה בוודסטוק.   הייז  נולד למשפחה יהודית לונדונית  שהגרה  לניו יורק. הוא עסק  לפרנסתו כעיתונאי ומשורר ובסוף מלחמת העולם בהיותו מגויס נשאר באיטליה והשתתף בכתיבת תסריטים  לרוברטו רוסליני וויטוריו דה סיקה וכן עבד עם פריץ לאנג. כתב רומנים,סיפורים קצרים,מחזה וספרי שירה.

  ספרו "מאוהב" התגלה כעבור  50 שנה בארכיון הוצאת הספרים "פיטר אואן" האנגלית והפך להיות ספרו המפורסם ביותר.

   "מאוהב"  המסופר בגוף ראשון  יכול בעצם להסתכם בכמה שורות : גבר בשנות ה-40 פוגש בחורה יפה במלון ליד הבר. הוא מתאהב בה,היא  שאיננו יודעים  עליה רבות, נשארת איתו. לאחר זמן היא מתפתה להצעה של  גבר בלתי  מוכר לקבל ממנו

אלף דולר כדי לשכב איתו. המציע  הינו מליונר, היא עוברת אליו.  אף אחד מהגיבורים אינו  מוזכר בשמו מה שלא מפריע 

למספר  להעביר אלינו את כל הדקויות  והמשמעויות של   יסורי האהבה  והקנאה    שעוברים עליו  בין הדפים 16 ל-180.

    "התחלתי לחוש את היוהרה הכרוכה בסבל, כיוון שסבלתי  חשבתי  שאהבתי, כי הסבל  סיפק לי הוכחה  שלבי לא  יבש  לגמרי, כיוון שהאושר  הכזיב האומללות היא שסיפקה לי את  האמונה שאני מאוהב. היו רגעים אמנם נדירים שהייתי שוכח 

את הבחורה היפה לזמן מה  כאילו לא היתה מעולם".

     וכשהיא  לא נמצאת איתו,אלא עם  הגבר השני, הוא דש והופך מכל צד  את רגשותיו  "הדבר  שידעתי  בוודאות שהיא לקחה 

איתה כשהלכה משהו שבעבר היה מחזיק אותי, מעין נחיצות שבלעדיו נשקפה לי סכנת התמוטטות".

   והשהיא  מקשרת אליו בחצות הלילה,חוזרים אליו כל השאלות והפקפוקים, הוא שכבר הסכין שהיא  לא תהיה שלו, חושב על נקמה :"הנחתי שהיא הכינה עצמה לכל דבר תוכחה  מצידי ואת ההסברים שלה אלי. העובדה שהיא התקשרה מעניקה לי 

יתרון שלא כדאי למהר ולוותר עליו..אני  אהיה זהיר".

   אבל ברגע שהוא מגיע  לדלת חדרה הכל מתהפך :" היא עמדה שם  משהו בתוכי התפרץ ונבקע ושוב כרעתי על ברכי לפניה,כרכתי זרועותי סביב מותניה  והנחתי ראשי על חום בטנה. לא בקשתי דבר מלבד דממה  בלתי מופרעת שבה אשביע את 

כל רעבוני אליה".

    סופו של דבר  היא חוזרת למליונר והוא שכבר הסכין עם חסרונה  כותב :"טפחתי על ישבנה הקטן והמוצק שלעולם לא  אטפח עליו  שוב, הדלת נסגרה, שקט השתרר בדירה.הקפה נשרף כולו על  הכיריים, הספרים שלי,הניירות שלי, הרדיו שלי, כל

אביזרי חיי היו במקומם. אפילו סכין הגילוח היה במקומו. נכנסתי לחדר האמבטיה  והתחלתי להתגלח".

   סוף דבר ?!  קטע מהשיר של גורג' הרברט סוגר את הספר "אהבה זריזת העין   ראתה  עד מהרה שאני

דועך,פוחת, אז אל מקומי נגשה היא ובקול ענוג וידאה אם נחוץ לי דא או הא."