מס' צפיות - 58
דירוג ממוצע -
ב"מנצ'סטר ליד הים" "הגברים לא בוכים בלילה"
על הסרט שביים קנת' לונרגן והפיק מאט דיימון
מאת: מובי דיק 18/03/17 (06:40)

   קייסי אפלק המשחק את לי בסרט "מנצס'טר  ליד הים " קבל זה עתה "אוסקר" על משחקו.

    הזרקורים של השופטים  הופנו למשחקו ותוך כדי כך הם חשפו מצבים של אין אונים,התכנסות פנימית,עגמומיות לנוכח

אסונות שנופלים על בני אדם ביום בהיר.

   אפלק המשחק את לי- בעל משפחה  מאושרת  ואוהב לאשה ו-3 ילדים קטנים, חווה  שריפה שפרצה בביתו,אולי באשמתו,

בו נשרפים הילדים ואשתו מתגרשת ממנו. הוא בוחר להתרחק מעיר מגוריו בו חיה גרושתו ואחיו הנשוי לאשה אלכולוהיסטית  שיצאה מהבית  ולא  נודעו עקבותיה, וכן  בן בשם פטריק.

   לי מתהלך כמת חי בעיר אחרת,בחדר קטן ועלוב,ומתעסק  לפרנסתו כשרברב.   את תסכוליו הוא מוציא בבר עם שתית אין ספור  בירות ופותח בקרב אגרופים עם   הסובבים  אותו.  עם מות אחיו שנפטר מדום לב, הוא מופתע שאחיו בצוואתו "הוריש" לו תפקיד לשמש אפוטרופוס לבנו  פטריק שהינו בן  16 כשקרה המקרה. 

    הנער המתבגר המבולבל ,הופך למרדן, לא מוצא את עצמו ומסרב בתוקף  לעזוב את מנצס'טר  בו נמצאים חבריו,קבוצת ההוקי שלו ובנות  שכבתו שהוא מנסה להשכיב .

    

    שניהם, הדוד והבן מנוכרים  זה לזה,ישובים ערב ערב מול הטלויזיה, סגורים בסטיגמה שגברים לא נשברים, ויש לך חשק  בכמה  סצנות לצעוק "חבק אותו, דבר איתו פתוח על מה שכואב לך".  העלילה זורמת אם כי היא תקועה לפעמים  במין  שיממון

וכאן דוקא המוסיקה  לא מוסיפה,אלא מכבידה  במינון גבוה של באך וויאלדי,

     ואני  נשארתי עם הרושם שבמנצס'טר במקרה זה, "הגברים לא בוכים בלילה" ולנו  השאירו עגמומיות כלואה.

הכותבת היא מובי דיק הוא השם שבחרתי לכתוב בו (זכר לשנים בו כתבתי לפורום המוסיקה הקלאסית בנענע 10).אני עיתונאית ואמנית .כותבת ביקורות על אירועי תרבות בהם מוסיקה, תיאטרון וכן מוזמנת לפסטיבלים שונים בחו"

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר