מס' צפיות - 256
דירוג ממוצע -
" כדורגל משחקים תשעים דקות " / מאת: רפאל בדש
איזה מחשבה עומדת מאחר התנהגותו של מרדכי במגילה ? איזה לימוד יש לנו ללמוד מהתנהגות זו ? לימוד יהודי מפתיעה לחודש אדר
מאת: רפאל בדש 05/03/17 (01:23)

תיאור צרותיו של עם ישראל במגילת אסתר מתחיל בפרק ג', על הרקע של הפגנת יהדותו "המרגיזה" ואולי אף המיותרת של מרדכי, באי ציותו לציווי המלך לכרוע ולהשתחוות להמן. ואלו הם הדברים:

(א) אחר הדברים האלה, גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו: )ב (וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחוִים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחוֶה: )ג (ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך: )ד (ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי)ה (וירא המן כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה: )ו (ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי:

(אסתר, פרק ג', פס' א'- ו')

נדון בשתיים קושיות העולות מפסוקים אלו:

1.      מדוע בפסוק ב' נאמר שעבדי המלך כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחוִים להמן - בלשון הווה, ובהמשך הפסוק כאשר מסופר לנו על מרדכי, משתנה הזמן ללשון עתיד - לא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחוֶה?

 

2.      בפסוק ד' מגיב מרדכי לניסיונות השכנוע של עבדי המלך להשתחוות להמן בתשובה: "אשר הוא יהודי". לא מובן מה יש בתשובה זו? האם לא ידוע שהוא יהודי? הרי כך הוא נקרא לראשונה במגילה - "איש יהודי היה בשושן הבירה וגו'". כולם ידעו שהוא יהודי!

בטרם נענה על שאלות אלו, נספר על מפגש מרתק שהיה לילד שבא עם אביו לקראת בר המצווה שלו לרבי מליובביץ', כדי להתברך לרגל כניסתו לעול התורה והמצוות.

 

הרבי ברך את הילד, וכשהם פנו ללכת – קרא להם הרבי לחזור.

 

הרבי פנה אל הילד ושאל אותו: "האם אתה אוהב ספורט"?

 

-          "כן", ענה הנער.

 

-          "איזה ענף ספורט?", שאל הרבי.

 

-          "כדורגל", ענה הנער.

 

-          "איזו קבוצה אתה אוהד?" התעניין הרבי.

 

-          "מונטריאול אימפקט", (קבוצה קנדית מתחילת שנות התשעים).

 

-          "היית פעם במשחק שלהם?"

 

-          "כן. לפני כחודש אבא לקח אותי למשחק".

 

-          "ואיך היה?"

 

-          "האמת, די מאכזב. כבר במחצית המשחק הם היו בפיגור של שלוש אפס, פער                                                                                  גדול מדי. אז קמנו והלכנו הביתה".

 

-     "תגיד לי, גם השחקנים הלכו הביתה?" הפתיע הרבי בשאלה.

-          "לא, בוודאי שלא", ענה הילד.

 

-          "מדוע?" המשיך הרבי בהתעניינות.

 

-          "כדורגל משחקים תשעים דקות, ויש הבדל בין אוהד לשחקן. האוהד נמצא שם בשביל הנאתו. כשהוא רוצה לעזוב – הוא עוזב. אבל השחקן, התפקיד שלו לתקן את המצב, הוא חלק מהמשחק, הוא חייב להישאר עד הסוף, לעשות את המקסימום ולהאמין שבסוף הוא ינצח".

 

נשא הרבי את עיניו החכמות ישר לעיניו של הילד ואמר לו בקול רך ונעים: "נערי היקר, כך זה גם בתורה ובמצוות. יש אוהדים ויש שחקנים, מהרגע שאתה נהיה בר מצווה אתה שחקן. גם אם לעיתים המצב יהיה קשה חלילה, עליך לזכור שתפקידך הוא לתקן את המצב, אתה חלק מהמשחק, אתה חייב להישאר עד הסוף. עליך לעשות את המקסימום ולהאמין שבסוף אתה תנצח!"

                                                           (מתוך "ממתק לשבת" - הרב נחמיה וילהלם)

 

לימודו זה של הרבי לנער בר המצווה מהווה את הבסיס לתשובות לשאלותינו.

בתקופת אחשורוש בשושן, היהודים היו מחויבים ליהדותם כמו אוהדים במשחק כדורגל, כאשר המצב נהייה לרעתם, הם פשוט עזבו את המגרש והלכו הביתה - הם הפסיקו להיות יהודים. לעומתם, מרדכי היה תמיד "במשחק", ולכן תיאורו היחידי במגילה הוא "איש יהודי" – זוהי מהותו, זוהי הווייתו.

בעוד שעבדי המלך (וביניהם גם יהודים) כורעים ומשתחווים להמן בהווה, כי הוא עכשיו  "מוביל במשחק", מעדכנת אותנו המגילה שמרדכי בדומה לשחקן כדורגל אמיתי לא מפסיק לשחק עד "הדקה התשעים" – עד הסוף, ולכן המגילה מעדכנת אותנו שלא רק שמרדכי לא כורע ולא משתחווה בהווה, אלא הוא לעולם לא יכרע ולא ישתחווה.

גם לשאלת עבדי המלך לסיבה לאי כריעתו של מרדכי להמן, תשובתו של מרדכי לשאלה זו היא אחת - "אשר הוא יהודי". מרדכי מחדש בתשובתו "לעבדי המלך" את לימודו של הרבי. "יהודי, גם כשקשה לו, הוא חייב להישאר עד "לדקה התשעים" ולנסות לתקן את המצב. הוא חלק מהמשחק. עליו לעשות את הכל ולהאמין שבסוף הוא ינצח".

את הלימוד הגדול הזה מנחיל מרדכי גם לאסתר המלכה במצב הקשה ביותר. כאשר הכל נראה אבוד לגמרי, אומר מרדכי לאסתר: "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים:  כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (אסתר, ד', י"ג–י"ד). ליהודי יש מחויבות. הוא צריך לעשות הכל כדי לשנות את המצב, גם כשהוא נראה אבוד לגמרי.

למעשה, אמונתו והתנהגותו זו של מרדכי היוו את העוגן למהפך שחל במאורעות המגילה, והם אלו ששלהבו ועוררה את היהודים לעמוד על נפשם ומתוך כך זכו להכרה מחודשת ביהדותם. "הדוּר קבלוה בימי אחשורוש...קיימו מה שקיבלו כבר". ומתוך הכרת מחויבות מחודשת זו לאמונתם ודתם, זכו ש"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר". בימים ההם ובזמן הזה אכי"ר.

לע"נ אבי מורי

חיים בן טוני (מסעודה) ז"ל

נלב"ע ביום כ"ג אדר ב' תשע"ד

בכלל כל נשמות בית ישראל

ת.נ.צ.ב.ה.

                                                                                         רפאל בדש

                                                                                                               יעוץ נישואין ומשפחה

הכותב הוא יעוץ משפחה ונישואין ומגשר מוסמך

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר