מס' צפיות - 458
דירוג ממוצע -
פרשת ויצא/ מאת: אהובה קליין .
מה מסקנתו של יעקב כאשר התעורר מחלום הסולם?
מאת: אהובה קליין 06/12/16 (10:25)

פרשת ויצא - מהי מסקנתו של יעקב כאשר התעורר מחלום הסולם?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו  היא המשכה של פרשת תולדות והיא פותחת במסעו של יעקב לחרן : "וַיֵּצֵא יַעקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה.  וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם  וַיָּלֶן שָׁם , כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא.  וַיַּחלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאכֵי אֱלֹוקים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.  וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אנִי יְהוָה אֱלֹוקי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹוקי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.  וְהָיָה זַרְעךָ כַּעפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ.  וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.  וַיִּיקַץ יַעקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי.  וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". 

 השאלות הן:

א] לאיזה מקום הגיע יעקב?

ב] מהי מסקנתו לאחר החלום?

תשובות.

 המקום אליו מגיע יעקב.

רש"י מסביר: אין הכתוב מזכיר לנו באיזה מקום פגע יעקב, אלא כתוב: "במקום" והמשמעות: כמו 'בהמקום' בה"א הידיעה- והכוונה  למקום הידוע שהוא כנראה הר המוריה, כפי שהתורה מתארת את הליכתו של אברהם עם יצחק לעקדה:       "ביום השלישי ויישא אברהם את - עיניו וירא את המקום מרחוק".[בראשית כ"ב, ד] על פסוק זה אומר שם רש"י: כי אברהם ראה ענן קשור אל ההר ועל פי זה הבין שזה המקום שהשכינה שורה בו.

לגבי המילה: "ויפגע"- מבהיר רש"י: פגיעה - היא לשון פגישה, לא רק כאשר נפגשים שני אנשים- זה מול זה, אלא גם לשון של הגעה למקום מסוים, כגון: "ופגע ביריחו" [יהושע ט"ז, ז]הכוונה שהגבול הגיע עד יריחו.

עוד דוגמא: "ופגע בדבשת"- והפירוש- הגבול הגיע עד הדבשת.[שם י"ט, י"א]

חז"ל מפרשים: "פגיעה"- היא מלשון תפילה [מסכת ברכות כ"ו]

כמו שנאמר:" ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך" [ירמיהו ז, ט"ז]

המסקנה על פי חז"ל- שיעקב התפלל במקום ואנו לומדים כאן, כי הוא תיקן את תפילת ערבית.

אם כן, שואל רש"י, מדוע לא נאמר שיעקב התפלל במקום, אלא "ויפגע במקום"?

אלא ללמדנו שהתקצרה ליעקב הדרך - שהר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראתו לכן נאמר: "ויפגע במקום"- שהמקום ויעקב נפגשו זה מול זה, ועל כן גם בהמשך נאמר: "כי בא השמש" והיה יותר נכון שיהיה כתוב: "ויבוא השמש וילן שם.." מכאן המסקנה של רש"י :כיון שהגיע יעקב למקום שקעה לה השמש שלא בזמנה - על מנת שיישן דווקא במקום זה.

בתום החלום אומר יעקב:" אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי". זהו מקום בית המקדש, כיצד?

רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר: הסולם הזה שהתגלה ליעקב בחלום, רגליו היו בבאר שבע וראשו מעל בית אל ששם שכב יעקב בזמן חלומו, אמצע השיפוע של הסולם מגיע כנגד  מקום בית המקדש בירושלים, לפי שבאר שבע ממוקמת בדרומה של נחלת שבט יהודה וירושלים בצפונה של נחלת יהודה בגבול שבין יהודה ובנימין - ובית אל היה בצפונה של נחלת בנימין. יוצא, אפוא, שרגלי הסולם בבאר שבע דרומית לירושלים וראשו בבית אל- צפונית לירושלים כך שאמצע שיפוע הסולם - כנגד ירושלים ועל אמצע שיפוע זה של הסולם- יעקב קרא: "בית אלוקים"

לכן רש"י מסביר על פי דברי חז"ל: שהמקום הזה - הוא מקום המקדש, וכמו שנאמר [ מסכת חולין צ"א] בזמן שיעקב הגיע למקום ה' החשיך לו את היום והחמה שקעה  טרם זמנה, לפי שאמר ה': "צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה"? ובית המקדש נקרא -"בית מלון" של הקב"ה ועוד אמרו חז"ל [מסכת פסחים  פ"ח]"יעקב קראה לירושלים בית אל" ומהיכן למדו רבותינו שיעקב לן במקום המקדש? אלא, הר המוריה נעקר ובא לכאן - לבית אל יוצא שיעקב לן במקום המקדש וזוהי קפיצת הדרך [שנאמר במסכת חולין דף צ"א] שבית המקדש בא לקראת יעקב עד בית אל, כלומר  יעקב ומקום המקדש הלכו  זה לקראת זה עד שנפגשו ופגעו זה בזה.

בהמשך מקשה רש"י :כיוון שה' רצה שיעקב ילון בבית מלונו, מדוע חיכה עד  שיגיע ללוז ואז יצטרך לעקור את הר המוריה ממקומו?- מדוע ה' לא עיכב את יעקב כשעבר בדרכו אל מקום בית המקדש ?  אלא ה' רצה שיעקב בעצמו יתעכב שם לתפילה, אך יעקב לא חשב באותו זמן להתפלל כדוגמת  אבותיו, אלא ה' נתן לו להמשיך בדרכו מבלי לעכב אותו עד שהגיע לחרן, וכיוון שהגיע לחרן, אמר יעקב בליבו: האם זה הגון מצדי שעברתי במקום שאבותיי התפללו ואני לא התפללתי שם? לכן החליט לחזור למקום המקדש ואז חזר בדרכו והגיע עד בית אל [ ואין הכוונה  לבית אל הנמצא סמוך לעיר העי המוזכר אצל אברהם:"ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם"[בראשית י"ב, ח] - אז קפצה לו הדרך ומקום המקדש בא לקראתו מדובר כאן ב"בית אל" הסמוך לירושלים והיות והיא הייתה עיר האלוקים, יעקב קרא לה: "בית אל" וזהו הר המוריה ששם התפלל גם אברהם וגם השדה שהתפלל שם יצחק. בישעיהו [ב,ג] נאמר: "לכו ונעלה.. אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב"- בעתיד יאמרו הגויים איש אל רעהו בואו נלך אל בית המקדש כדי לעבוד את ה'  והם יקראו למקום - כמו שיעקב קרא: "בית אל"- מלשון בית.

 מסקנת יעקב בתום החלום.

כפי שהכתוב מציין: "וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אלוקים וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם".

רש"י מסביר בשני אופנים את משמעות המילים: "שער שמים":

א] אין לשמים שערים, אלא יעקב הבחין - כי המקום הוא מיוחד והוא מסוגל להעלות את תפילתם של המתפללים לשמים, "שער שמים"- נאמר כמשל - כאילו יש כאן פתח לשמים וכל מי שמתפלל בשטח זה , תפילתו קרובה להתקבל.

ב] לפי המדרש-חז"ל מבארים: שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

ולכן יעקב אמר : "אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים"!

ו"שער השמים"- זה בית המקדש של מעלה המכוון כנגד בית המקדש של מטה.

רבינו בחיי  מביא  שלושה פירושים:

א] לגבי המילים:  "שַׁעַר הַשָּׁמָיִם"-  יש לשים לב בהמשך לדברי יעקב במיוחד למילה: "זה" המופיע שלוש פעמים בתגובת יעקב: "וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. 

על כך אמרו רז"ל: ה' הראה ליעקב בית מקדש בנוי וחרב ובנוי:

"מה נורא המקום הזה"- בית המקדש בנוי.

"אין זה"- בית מקדש חרב.

"וזה שער שמים"- בית מקדש בנוי.

לפי זה רמז הכתוב על שני מקדשים בלבד.

פירוש ב] יתכן גם לפרש: כי יש רמז לשלושה מקדשים, היות  והמילה: "זה"- היא רמז לשכינה- כמו שנאמר: "זה אלי ואנווהו" [שמות ט"ו]

לפי זה: דברי יעקב:

"מה נורא המקום הזה" - התכוון לבית המקדש הראשון ששרתה בו השכינה.

"אין זה"- התכוון על בית שני – שלא שרתה עליו השכינה. כפי שכתוב: "וארצה בו ואכבדה" וכתוב: "ואכבד"- כתיב חסר- השכינה אשר מתבטאת באות- ה"א- נחסרה. על פי נבואת חגי [חגי א']

"וזה שער השמים"- התכוון לבית המקדש השלישי שבע"ה יבנה בקרוב ותחזור לשם עבודת הקורבנות והשכינה  ממש כמו בימי קדם.

והמילה: "שמים" רומזת שבניין שלישי יבנה בע"ה על ידי  מעשה שמים- לא בן אדם יבנה אותו.

ג] על פי המדרש: מהמילים: "וזה שער השמים"- לומדים: המתפלל בירושלים- כאילו מתפלל לפני כיסא הכבוד. כי שער השמים פתוח להקשיב לתפילתן של ישראל.

הרב שמשון רפאל הירש  מסביר: "שער השמים"- זהו ביתו של אלוקים כשהמלאכים מחפשים את ה' בשמים  הם צריכים  לרדת לחפש אותו גם בקרב בני האדם ולכן כל בית  שיש בו חיים רוחניים - הרי הוא בבחינת-"שער שמים"- שער שדרכו האדם נכנס על מנת להדבק בשכינה. והדבר מסמל איחוד בין השכינה שלמטה לבין השכינה שלמעלה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: לאחר שיעקב חלם את חלום הסולם, הוא הבין שהוא לן במקום קדוש במיוחד  וקרא לו: "בית אלוקים, שער השמים"

יהי רצון שעם ישראל  ימלא את הציווי :"קדושים תהיו" בבחינת :"ושכנתי בתוכם" ואז נזכה לחיבור השכינה למטה עם השכינה למעלה.

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר