מס' צפיות - 1759
דירוג ממוצע -
"נורמה" שילוב של גיבורות אופרה אחרות
מאת: מובי דיק 02/12/16 (15:17)

"נורמה חוברה ע"י בליני בשנת 1831 וזה אחרי שחיבר כמה אופרות מוקדמות,רובן נכתבו ע"י הליבריתן   פליצ'ה רומני על פי המחזה של אלכסנדר סומה. כאן היא מועלת בהפקת האופרה של טורינו.

  נורמה שהיא הכוהנת הגדולה של הדרואידים,שחיו כקבוצה חברתית דתית בתקופת הברזל,נהגו לערוך  טכסי הקרבות קורבנות גם של בני אדם.

הסופר האיטלקי הידוע  אלסנדרו מנצוני כתב :"על הסופר האיטלקי  הרומ נטי לבחור בשימושי כמטרתו, באמת כנושא ובמענין כאמצעי".אלה  שהינחו את המלחין בליני  והתמלילן  שלו לבחור בנושא לא שגרתי. לעומת זאת נורמה היא שילוב של טיפוס חזק, ויחד  עם זאת היא טראגית,רומנטית ופמניסטית. נורמה  היא מדיאה,אנטיגונה וגם הנסיכה דורנדוט.

על נורמה  ככוהנת הדרואידים  להיות בתולה אבל היא ילדה שני ילדים למצביא פוליאונה  המשתייך לרומאים המדכאים את עמה. עם נלחמת  הרוחות  הקוראות למרד  נגד פוליאונה. כמו"כ  היא נלחמת עם התחושות האנטי אמהיות שלה :"אני אוהבת את הילדים שלי ויחד עם זאת אני שונאת אותם, אני חשה עונג וצער על היותי אמם,הלוואי ולא הייתי אמם".

 

   כשהיא שומעת תוך כדי וידוי של אדלג'ינזה,כוהנת צעירה,  שהיא אוהבת גבר שהוא בעצם פוליאונה,אבי ילדיה,היא זועקת ומטיחה בצעירה  דברים קשים :"עדיף לך למות ולא להתאהב בו,שהרי יבגוד בך כפי שבגד בי".

    הקנאה ותחושת הבגידה של פוליאונה מביא  אותה להכריז מלחמה  על הכובשים :"לטבח, למלחמה ולהרג.הנהרות יהפכו  אדומים,הנשר הרומי יפול מרוט נוצות".  וכשהיא מבינה את הסבך בו היא נמצאת,היא פונה לצרתה :,קחי אליך את הילדים שלא יהיו עבדים ברומא". הכוהנת הצעירה  שמבינה  את מצבה ואיך  הגבר הזה בגד גם בה, מנסה להפוך את  רגשותיו ולחזור לאשתו נורמה. בסצינה נהדרת  בה שתי הנשים  מתחברות זו לזו ונאמרות המילים :"נורמה ניצחת, חבקי אותי,אנחנו  נשמור אמונים לידידות  עולמית זו".

   כשאביה של נורמה  אורובזו מנהיג הדרואידים דורש הסבר על  השינוי הקיצוני שחל  בבתו, היא יוצאת עם הכרזה אמיצה :"שפטו אותי, קחו אותי  כקורבן  לאלים,כי חטאי בתפקידי ככוהנת גדולה". ופוליאונה  שמבין  שבעצם הוא   אוהב  את נורמה צועד  יחד אתה  לעבר הרקע הבוער באדום.

    מאסטרו דניאל אורן  המנצח חוגג עם המוסיקה והזמרים הנפלאים,משמיע  כתמיד שאגות תוך כדי החזרה,מה שמוסיף יופי לרציטטיבים הארוכים. יש  כמובן להזכיר את  ה-אריה הכי מושרת  וידועה מהאופרה הזו "קסטה  דיווה" (אלה  טהורה) בה נורמה פונה  עם קולה  הנפלא לעבר הירח  המלא.

    הכוכב האמיתי לדעתי בהפקה זו הוא מעצב התפאורה והתלבושות ויליאם אורלנדי, עתיר הפקות בינלאומיות שכאן בנה לוחות ענקיים כאין לוחות צפחה אפורים אמורפיים שנעים בקלות ומגלים או מסתירים חלקים מרומזים של פריטים  הנחוצים להבהרת סיפור המעשה.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר