מס' צפיות - 274
דירוג ממוצע -
"סולו פרוקופייב"
בקורת על קונצרט מיצירות סרגיי פרוקופייב בפילהרמונית 22 לנובמבר 2016
מאת: מתי זיתי-אלבוים 23/11/16 (17:19)

שוב היה לנו "חילוף"- ובמקום יורי טמירקנוב שביטל את הופעתיו עם התזמורת שלנו מסיבות אישיות, קבלנו לראשונה בארץ את המנצח יליד ירבן שבארמניה -קארן דורגריאן.

 

אגב: אלה ההזדמנויות המיוחדות שמביאות אלינו צעירים מבריקים בשלבים מוקדמים של הקריירה שלהם וכאן "הם מתגלים" (זובין מהטה  מומחה לעניין זה ו"גילה" לקהל הישראלי לא מעט זמרי אופרה-ראה מקרה וויטוריו גריגולו-טנור , מנצחים וסולנים אחרים )

הערב המוקדם ( 7 ב 7:00) נפתח במספר קטעים מהסוויטה "אהבת שלוש התפוזים" המבוססת על האופרה-בדיחה של סרגיי פרוקופייב.

מתוך ארבעת הקטעים, הקטע "הנסיך והנסיכה" הוא החלש ביותר מבחינה מוסיקלית, והסיום של "מרש" הוא אחת מקטעי המוסיקה הנודעים ביותר של המלחין הפורה הזה.

 

וכאן הפתעה : ה"ילדון" בזוד אבדוראימוב יליד אוקטובר 1990 , מטשקנט-אוזבקיסטן, נכנס בקלילות לבמה לבוש שחורים במכנס וחולצה רגילים ומפציץ אותנו בקונצ'רטו מספר 3 של פרוקופייב ( כאמור "רק פרוקופייב" הערב)

קונצ'רטו מבריק ביותר לפסנתרן מחונן המופיע לראשונה עם הפילהרמונית..

פרק ראשון "אנדנטה-אלגרו" המלא באטיודים ופסז'ים בלתי פוסקים , מנוגן בקלות גם כנגד תזמורת די גדולה. שתוף הפעולה עם המנצח והתזמורת-נהדר.

פרק שני "נושא ווריאציות-אנדנטינו", מתחיל בלייטמוטיב של התזמורת והפסנתר מצטרף בסולמות שונים. הנושא "אנדנטינו" מאד יפה .

פרק שלישי="אלגרו מא נון טרופו" ("בשמחה אבל לא יותר מדי") סוער ודרמטי לעתים לעומת קטעים שקטים וליריים .לבסוף הסערה חוזרת ומסתיימת לפתע פתאום.

 

לבקשת הקהל ניגן בזוד עיבוד לפסנתר של  "סיציליאנה" או "סיציליאנו" מאת ויולדי בעיבוד באך , כפי שמופיע בקונצ'רטו ברה-מינור שלו אופוס 596.

מנגינת המקור היא של ויולדי ביצירתו קונצ'רטו גרוסו מספר 3 אופוס 11.

מבולבלים? אל תדאגו, הלחן הנצחי הזה של ויואלדי כלול במספר מיצירותיו וזכה לעיבודים רבים ממלחינים שבאו אחריו.

 

ועכשיו הגיעה השעה ליצירה המרכזית והמרשימה של "ערב פרוקופייב".

2 מקהלות התאחדו לצורך המשימה , המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני בהדרכת רונן בורשבסקי, והמקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים בהדרכת סטנלי ספרבר.

הקנטטה "אלכסנדר נייבסקי" שהושלמה בדצמבר 1939, נכתבה למעשה כלווי לסרט מדהים של הבמאי הגאון סרגיי אייזנשטיין לבקשת סטלין שהיה זקוק לעורר את העם הסובייטי לקראת מלחמה עתידית עם הגרמנים.

אבל למעשה זה לא היה לווי סתמי, שני היוצרים הללו היפרו אחד את השני ולעתים אפילו המוסיקה הובילה את הסרט ולא ההפך כמקובל.

אייזנשטיין העתיק את סצנת הסרט לתקופה של המאה השלוש-עשרה כאשר הדוכס הגדול אלכסנדר ירוסלביץ' שקיבל את התוספת של "נייבסקי" (ע"ש הנהר נייבה)לאחר שהגן על רוסיה בחרוף נפש ובגיל צעיר מאד , כנגד התקפות אכזריות של פולשים שבדיים ולאחר מכן של אבירים טבטוניים גרמנים .

בקטע לפני האחרון האדג'יו "שדה המתים" מצטרפת לבמה המצו- סופרן הרוסית יקטרינה סרגייבה וכך השלימה את שלוש ה"סרגיי" של הערב: פרוקופייב, אייזנשטיין וסרגייבה "של סרגיי".

גם היא מופיעה לראשונה בישראל .

לזמרת קול מדהים ביופיו, לירי דרמטי, והיא התאימה קולה האדיר למעשה, בכך ששרה באיפוק את הקינה והחיפוש אחרי אהובה האמיץ בשדות הקטל של הקרב, כאשר מסביבה עדיין מוטלים לוחמים מתים ופצועים.

זמרת ברמה כזו כבר לא שמענו מזה שנים בהיכל. פיאנו-פורטה , אור וצל...היה לה כל מה שזמרת זקוקה לו ובשפע.

לא היה שמץ של "טרמולו רוסי" הידוע לעתים אצל הזמרות הרוסיות...

היא למדה בקונסרווטוריון של סנט פטרבורג והשתלמה אצל זמרים ידועי-שם כמירלה פרני האיטלקית (הידועה בפיאני שלה), אולגה אוברצובה ואפילו הטנור וולדימיר אטלנטוב .

 

מה חבל שהקטע שלה כה קצר ולא שמענו אותה ברפרטואר נרחב יותר.

 

המלצה חמה ביותר למאזיני הסדרות הבאות עם התכנית הזו.

 

מתי זיתי-אלבוים

 

 

הכותב הוא רו"ח, עתונאי ומבקר מוסיקה, חבר באגודת העתונאים תל-אביב. חוקר, עורך ומגיש סידרת תכניות על "גדולי הטנורים של העבר" ב"קול המוסיקה". עד כה שודרו 16 תכניות בנות 2-3-6 שעות כ"א.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר