1531מרכז ג'ו אלון והבדויים

צילומים אלי ליאון

הבדויים הם קבוצה אתנית שבעיקרה נוודים המתגוררים בדרך כלל במדבר  ובארץ בעיקר בנגב

הם מחולקים לשבטים ובראש כל שבט עומד שייח.

פרוש המילה שהנה ערבית מדברת על מדבר.

בישראל מעטים הבדויים החיים כנוודים במדבר.הם מדברים ערבית וחלקם גם עברית ודתם הנה דת האיסלם.

בארץ הם מהוים כ 3.50%מהאוכלוסיה. כ200000 מהם נמצאים בנגב ו כ80000 בצפון המתגוררים בעיקר בכפרים.

מעטים מאוד מהם מתגוררים גם בערים המעורבות כגון חיפה,לוד,רמלה.

הישוב הגדול ביותר של הבדויים בארץ הנו רהט שבנגב.

עם הזמן הבדויים בארץ מותרים על הניידות שלהם ומתגוררים בישובי קבע לפעמים לא מוכרים על ידי המדינה .רובם עוסקים בחקלאות ורעיית צאן.

מבחינת מצבם הכלכלי הם נחשבים לאוכלוסיה בתחתית הטבלה.

בצפון הנגב הוקם מרכז שהנו גם מוזיאון לתרבות הבדויים.

הוא הוקם לפני כ 40 שנה במטרה לחזק את האמון ההדדי בין היהודים והבדואים וכן לשמש כמרכז בו אפשר לקבל סקירה על הבדויים ,מנהגיהם ופרטים עליהם.

אין מרכזים דומים כאלו לא בארץ ולא בעולם.

בנרכז אפשר לקבל פרטים וגם ללמוד על תרבות הבדוית ושורשיה שהשתנו בהתאם למודרניזציה של חייהם.

המרכז והמוזיאון שבו ערוכים לתת למבקרים בהם תוכניות שונות ומגוונות בנושאים הקשורים לבדויים לפי דרישה.

המרכז מנוהל על ידי עמותה בבעלות המועצה האזורית בני שמעון ללא מטרת רווח.

המוזיאון שבמקום שהנו מוזיאון לתרבות הבדויים מתעד את אורח החיים המסורתי שלהם,תרבותם ומנהגיהם.במרכז הנקרא גון אלון נמצא אוהל אירוח בו אפשר לשמוע על הבדואים מפי מסביר ממוצא בדואי.

המרכז ערוך לקבל מבקרים וקבוצות שונות בקבוצות לתכניות שונות הקשורות עם הבדואיםהמבקרים במרכז רבים מאוד ומאז הוקם ביקרו בו מעל למיליון מבקרים

השתתפתי בשיחה- הרצאה שניתנה על ידי מסביר בדואי והיא היתה מאוד מענינת לאנשים שאינם יודעים הרבה על הבדויים. 

הוא סיפר על אורח החיים שלהם תרבותם ומורשתם.

הוא סיפר על ההבדל בין הבדויי ההיסטורי לבין הבדויי של היום וההבדל ביניהם.

המרכז מוכן לקבל קבוצות רק אם הם מעל ל20 איש .הוא הוקם בשנת 1970 עיי כמה חברי קיבוץ להט .

גו אלון היה טייס בחייל האויר ואז הוחלט לקרוא את המרכז על שמו

במרכז בית ספר לילדי הבדויים.לומדים בו מעל ל120 תלמידים.מטרתו להכשיר דור מנהיגים הבא של הבדויים.

כל האירועים במרכז הנם בתשלום.אפשר לקבל בו גם ארוחות.

הנה כמה מדבריו של המדריך המארח עלי שהדריך את הקבוצה בה השתתפתי.

הוא סיפר בין השאר על מנהגי הכנסת האורחים ומנהגים אחרים של הבדויים במדבר כגון מעמד האישה בחברה הבדוית ועוד.

הבדוי המודרני עוסק בגששות ורבים המשרתים בצבא בתפקיד זה.הם מתמחים בהתמצאות בשטח ומזהים עקבות של בני אדם ובעלי חיים.

אורח החיים לפני המעבר למגורי קבע היה שונה מאורח החיים כאשר הבדויים עברו למגורי קבע.היום יש לבדויים בתים,רכבים והכל השתנה כאשר יצאו  לחיים המודרניים.

לפני המעבר חיו כמשפחה החייה באוהל  כדי שאפשר לנוע במהירות ממקום למקום

הם עסקו בחקלאות בעיקר.האוהל היה משער של בהמות כי השער לא מאפשר לגשם לחדור אל תוך האוהל.

האוהל היה תמיד מחולק לשני חלקים- למשפחה ולאורחים.המשפחה תמיד גרה בצד הדרומי של האוהל.

כל אדם שנמצא במדבר, הבדויי חייב לקבל אותו ולארח אות וגם אם הוא האוייב שלו.

גודל האוהל בדרך כלל כ40 מטר וכל מי שנכנס בו מוגן על ידי האוהל ואי אפשר לפגוע בו.האורח באוהל בטוח שבתוכו לא יקרה לו דבר.

האוהל תמיד בכוון המזרח.האורח בא מאחורי האוהל אסור לו לבוא מהחזית.הוא חייב לקבל את רשות בעל האוהל להכנס פנימה.הוא משתחווה שלוש פעמים וזו ההודעה שלו שהוא בא.

הוא לא נכנס מיד אלא מחכה כדי שבעלי האוהל יתארגנו.

כאשר הוא נכנס כל הנוכחים באוהל חייבים לקום וללחוץ ידיים.כולם יושבים על הרצפה.

אסור לשאול את האורח מה שלום אישתו.שאלה כזו נחשבת ללא נימוסית וכניסה לחיים הפרטיים של האורח

דבר נוסף אסור לשאול את האורח לכמה זמן הוא בא אך האורח רומז לבעל הבית מה כוונתו על ידי כך שאם הוא חולץ את הנעל שלו זה אומר שהוא בא להרבה זמן אם יושב עם הנעל על השטיח זה אומר שהוא יבוא לזמן קצר.אצל הבדויים זמן קצר יכול להיות 3-4 שעות ואפילו יותר.

תיארתי בהרחבה אחד מהמנהגים של הבדויים.עלי מספר בעברית שוטפת על מנהגים נוספים תלוי כמה זמן יש למבקרים כדי לשמוע. דבריו מענינים מאוד  ואת המשך המנהגים ואורח החיים של הבדויים בעבר ובהווה ,אם זה מענין אתכם לשמוע, אתם מוזמנים ,עם הודעה מראש, לבקר במרכז ולא תתאכזבו

לראות או לא לראות; מאוד מענין,מאוד מרתק.מומלץ בפה מלא לאנשים שמתענינים לדעת יותר על מגזר אחר של תשבי המדינה.

ליאון אלי
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
054-249-3488
עתונאי-מבקר אמנות
חבר אגודת העתונאים של תא
ותא המבקרים שלידה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה