מס' צפיות - 289
דירוג ממוצע -
עזרא מורד על הספר ״מסעו של יהודי מבגדאד״ מאת פרופסור יוסף דניאל כזום
הספר "מסעו של יהודי מבגדאד" יצא לאור בשנת 2015 ע"י אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל
מאת: עזרא מורד 30/09/16 (18:27)

ספר זה, מכיל 440 עמודים. נכתב במקורו באנגלית ותורגם על ידי חוה לביא לעברית.

על ספר זה, הקדים והעיר פרופסור שמואל מורה מהאוניברסיטה העברית ירושלים, חתן פרס ישראל במזרחנות (1999) ויו"ר אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל שהוציאה עד כה, מעל לששית ספרים. הספר "מסעו של יהודי מבגדאד" יצא לאור בשנת 2015 ע"י האגודה .

כּבֵן למשפחה מן המעמד הבינוני - גבוה בעיראק , מציג פרופ' יוסף דניאל כזום  בספרו זה , נוף רחב פנוראמי, מפורט ובדייקנות רבה, מתחיל בספור ילדותו וחייו בחיק משפחתו וסביבתו בעיראק, עלייתו לישראל, והמשך לימודיו ופעילותו בארה"ב ובקנדה. 

מן הקריאה בספר, מִתְגַלּה לפנינו הווי חיים עשיר, מרתֵּק ומעניין על מעלותיו וחסרונותיו, בצירוף תמונות שטוב היה אִלּוּ היו מוצגות בגודל ראוי.

על פי המבוא לספר, מעיד המחבר, שמטרת כתיבתו, היא תיעוד אורח החיים המסורתי של יהדות בבל ותרבותה כולל הווי חייה המיוחד, שפרח משך אלפי שנים ועוד טרם העידן האסלמי. אך כתוצאה מן ההגירה לישראל, חדל הווי זה להתקיים שם. כך שהקורא בספר חשוב זה, יתוודע , לא רק לחיי משפחת המחבר, אלא גם למהלך חיי קהילת היהודים בבגדאד ובפרט לאלה מן המעמד הבינוני ומעלה.

פרקי הספר מספרים על חוויות המחבר בעיראק, בישראל, בארה"ב ובקנדה. 

הקריאה בספר מרתקת, התיאורים מפורטים ומדויקים ומשלבים תיאור של אירועים היסטוריים חשובים  בעיראק, מן התקופה המלכותית, הנשיאותית ושל קציני צבא מורדים, לרבות ממשלת רשיד עלי, שהאירועים שם תוארו מנקודת ראות אישית של המחבר. 

לדעתו, יהודי בגדאד בשנת 1941 ראו באנגלים כבבעלי בריתם, בניגוד לרוב העיראקים שֶׁהִזְדהו עם הגרמנים ותעמולתם הארסית ובפרט כשארצות הציר הלכו אז בניצחונותיהם מחיל אל חיל. המחבר מדגיש, את רצון הצעירים היהודים אז, להתנגד ולהיות אקטיביים כנגד הפורעים, בניגוד להורים שלהם ששאפו להתאפקות מבלי להיגרר כנגד האלימות של הפורעים, באלימות יהודית נגדית.

גם ב-14 במאי 1948 יום הכרזת המדינה, הוכרז בעיראק משטר צבאי ובתי דין צבאיים ארבו ליהודים, בטענה כי הם מְשַׁמְּשִׁים, כביכול,  גייס חמישי שאחד מקורבנותיהם היה שפיק עדס, יהודי אמיד תושב בּצרה שהועלה לגרדום פומבית על לא עוול בכפו, לאחר משפט ראוותני, קרָקוֹשִׁי מתוכנן.

תקופה זו של 1948 הייתה קשה ליהודי עיראק, בהימצאם בין הפטיש לסדן, בין השמחה החבויה של תקומת ישראל, לבין מכבש העינויים, המאסרים והדיכוי. אישית, אני עזרא מורד, חוויתי תקופה זו, עליהָ מסַפּר המחבר בספרו זה. בהיותי אז בעיר הדרומית  עמארה (במחוז מיסן), הופתעתי בהיותי בבית חברי לספסל הלימודים, משה לישע, לביקור פתע של המשטרה, לחפֵשׂ ספרים המעוטרים במגן דוד, להיות סיבה לְקֶשֶׁר, כביכול, עם מדינת ישראל ובלבד להצדיק מאסרים שרירותיים, קנסות ומעצרים.

לכן, לא פלא שצעירים רבים, ביקשו, למרות הסכנות, להימלט מן התופת העיראקי דרך כורדיסטן או דרך בצרה ושט אל ערב, או דרך ביצת אֶל חוֵיזָה שֶׁשָּׁכְנָה אז בין דרום עיראק לפָרס, בטרם ייבֵּשׁ, צדאם חוסין, חלק ממנה בתקופת מלחמתו עם פרס,  מִשָּׁם אני אישית, ברחתי בשנות החמישים אל פרס של תקופת הַשָּׁח.

ראוי לציין, שבערב פורים 9 במרס 1950 נחקק חוק הוויתור על האזרחות העיראקית ואז מרבית יהודי עיראק החלו להירשם לעליה. חרף ההגבלות שהוטלו עליהם והלאמת רכושם. 

פרופ' יוסף דניאל כזום מתאר בריגוש רב, את רגעי פרדתו ממשפחתו, לעלות ארצה בתקווה ששם בארץ , לא יחשֵׁב כמו בעיראק כאזרח סוג ב, הוא סיכם את הגעתו לישראל במשפט: "הייתי בר- מזל שהצלחתי לצאת מן הגיהינום". 

אך מה רבה הייתה הפתעתו, כאשר הגיע אל ארץ חלומותיו ישראל ובה נתקל לא רק בקשיי קליטה בראשיתיים במעברה, אלא גם, לדבריו,  מהעדר הערכה ליכולותיו על ידי הממסד. 

בספרו זה, תיאר את הקשיים במעברה ובעיקר בימי החורף ותמיד השווה בין חייו שם בעיראק לכאן. שהרי הוא, כרבים מיוצאי יהדות  עיראק נפלו, מאיגרא רמא  לבירתא  עמיקתא. הוא קָבַל על שֶׁכֻּנָּה בתואר שחור. שׂפָתו הערבית נחשבה כשְׂפת אויב. הוא מסַפּר כי נאלץ להנמיך קולו בדברו ערבית יהודית ברְשוּת הרבים. כמו כן, סיפר על קשייו למצוא עבודה תוך כדי לימודים ועל רבים כמוהו שהיו מכובדים בעיראק אך  כאן בארץ, הפכו למובטלים יושבֵי ספסלי שדרות רוטשילד כשהם מותשים ומיואשים. 

הוא עוד, מסַפּר שאפילו הממסד הדתי – דרש שיהודי המזרח יתיישרו על פי מנהגיהם ולא על פי מנהגינו בעיראק . "לא היה אכפת לנו מה שהערבים חושבים עלינו, אך קשה היה בהרבה, להתמודד עם ההפליה שֶׁבָּהּ נתקלנו, מצד אחינו היהודים". לטענתו, האפליה הייתה ממוסדת וההוכחה לכך, היה סִבְסוּד מאכלים אשכנזים ולא סִבְסְדוּ אורז שהוא מאכל מזרחי.

גם עזיבתו את הארץ לאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, נגרמה עקב אי כיבוד התואר הראשון שקיבל מאוניברסיטת תל אביב, אז, על ידי אוניברסיטת ירושלים. 

מאידך גיסא, למרות קשיי הקליטה בארץ, המחבר, לא יכול לסלוח לממשלת עיראק שהקפיאה את הרכוש של יהודי עיראק והפכה מיליונרים לעניים מרודים. ואף על פי כן, מִפְאת כישרונו, חריצותו וניצול הזדמנויות שוויוניות והעדר סטיגמות בארה"ב ובקנדה, עלה בסולם, התחתן, ונקלט בניכר. הוא דאג שילדיו יקבלו חינוך יהודי, אף כי האורתודוקסים באר"ב התנו את קבלת בתו למוסד דתי בגיור אורתודוקסי לאשתו. ראוי לציין, שפרופסור כזום , ערג תמיד לבני משפחתו בארץ, שאף הם עלו ארצה והשתקעו בישראל.

כיהודי מסורתי דתי, הוא העריץ את מורשתו ומסורת בית אביו, לפיכך בספרו הקדיש פרק מיוחד לאברהם בן יעקב ז"ל. הוא נפגש עמו בירושלים, עת ביקר את בני משפחתו בשנת 1968 ותרם לו להוציא לאור את הספר "קברים קדושים בבבל". כמו כן, בביקורו זה יצר קשר עם מועצת העדה הספרדית בירושלים. הוא היה ער למצוקת המזרחיים ולסטיגמות שהוטחו כלפיהם. הוא גם ביקר בעיר האבות חברון, ולמרות פעילותו בניכר, הוא אהב את ישראל והעריץ אותה. במיוחד, קרוב היה לבני עדתו, יהדות בבל. בביקור זה, גם התוודע לחכם יצחק נסים, הרב הראשי אז לישראל שהכיר את אביו עוד בבגדאד. 

בשובו לארה"ב , המשיך במחקריו אודות הַגּז, שֶׁהרֵי הועדה הפדרלית לאנרגיה של ארה"ב היא שֶׁמִמְנָה את הֵמשך מחקריו. ראוי לציין, שלמרות פעילותו המדעית ופרסומו הרב בארה"ב ובקנדה, לא חדל להתעניין בבני משפחתו בארץ וביהדות בבל .

אביו של פרופ' יוסף דניאל כזום, שהיה עורך דין ואיש אמיד, רכש בשנות העשרים  בבגדאד, אדמה בהר הצופים בירושלים ובשנת 1958 עם עלות האב ארצה, הסתבר לו כי האדמה מצויה בחזקת הירדנים כרכוש נטוש. עם כיבוש הר הצופים בשנת 1967, האב דרש את רכושו, בהציגו שטר מכר שהצליח להבריח מעיראק לארץ, אך ישראל לא החזירה, כי היא הפקיעה את כל האדמות הפרטיות שעל הר הצופים, ניסיונו לפנות לבתי המשפט לא הועילו, אף כי בתי המשפט נהגו על פי החוק, אך החוק לא היה הוגן.

פרופסור יוסף דניאל כזום, תיאר בספרו זה בפרוטרוט את ההתרחשויות במהלך חייו בדייקנות ללא כחל וסרק, על החיוב והשלילה. הוא מדען גדול בתחום האנרגיה ויהודי גאה שהציונות שלו הינה תוצאה של יהדותו הבבלית השורשית.   

במאמרי זה דילגתי על פעילותו המדעית הענפה והחשובה בתחום האנרגיה הן בארה"ב הן בקנדה כמומחי עולמי בנושא.

את הספר "מסעו של יהודי מבגדאד" של פרופ' יוסף דניאל כזום, ניתן להשיג על ידי פנייה לאגודת האקדמאים יוצאי עיראק 

טל-פקס 972-2-5341044

עזרא מורד    29.8.2016

      

הכותב הוא איש חינוך, משורר, סופר ועורך ספרות. למידע נוסף: "עזרא מורד" בוויקיפדיה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר