הפרשה השישית בספר במדבר מתחילה בפרק י"ט פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ב פסוק א'

תחילתה של הפרשה דנה בציווי לקחת פרה אדומה , ואת אפרה של השריפה  יוסיפו

למים שמיועדים לצרכי טיהור המת או חפצים שנטמאו.

בפרשת  מי המריבה ,בחניה בקדש מרים הנביאה מתה, העם מתלונן על מחסור

במים, ה' מצווה על משה לדבר אל הסלע ולהוציא ממנו מים, משה ואהרון מכים על

הסלע ויוצא ממנו מים,  מאחר ומשה ואהרון לא דיברו אל הסלע אלא רק היכו בו

הם   נענשים בכך שלא יכנסו לארץ ישראל.

במסע בני ישראל מגיעים לאדום , מלך אדום אינו מתיר להם לעבור בארצו, ם

נאלצים לעקוף את ארץ אדום.

בהמשך  מסופר על מותו של אהרון הכהן בהור ההר במקומו מתמנה בנו אלעזר

לתפקיד הכהן הגדול.

ישראל שוב מתלוננים ה' שולח אליהם נחשים, הם פונים למשה רבנו שהתפלל

עבורם , משה מכין נחש עשוי נחושת ומי שמביט בו נרפא.

בהגיעם של ישראל לארצו של סיחון מלך האמורי הוא אינו מתיר להם לעבור

בארצו .הוא נלחם בבני ישראל ומפסיד.

כמו  סיחון מלך האמורי גם עוג מלך הבשן נלחם בבני ישראל ומפסיד.

משם מגיעים בני ישראל לערבות מואב , זו עצירתם  האחרונה לקראת הכניסה

לארץ ישראל.