מס' צפיות - 2084
דירוג ממוצע -
1420גלות-רני בלייר-תיאטרון הנגב-צוותא תא
חיי משפחה של חקלאים בזמן משבר בחקלאות ומות האימא
מאת: elybikoret 21/09/15 (01:25)
1420גלות-רני בלייר-תיאטרון הנגב
צילומים-אלי ליאון
 
תיאטרון הנגב הנו תיאטרון מקצועי הקיים כבר כ30 שנה(נוסד1986).
הוא הציג בתל אביב באולם צוותא את הצגתו "גלות' מאת רני בלייר ובבימויו.ההצגה נכתבה בהשראת סדרת הטלויזיה "אדמה"ששודרה בטלויזיה לפני כ 5 שנים.
 
הבמאי מסביר שקיבל השראה לסידרה הטלויזיונית ולמחזה ממות ילד בשריפת מכונית שהיה עד לה.הוא קרא למחזה "גלות"כי מאז המקרה השלטונות הזניחו את הטיפול בחקלאים "הגלו" אותם והפכו את החקלאות לענף לא רנטבילי.
לענף נכנסו אלמנטים פליליים,דבר המוזכר במחזה ומסביר תופעות מסויימות במחזה שיתבהרו לצופים כאשר יראו את ההצגה.
 
ההצגה עוסקת במשפחת אבוקסיס -משפחה חקלאית הגרה בכפר בתקופה של מצוקה כלכלית בחקלאות בה הרבה משקים נכנסו לחובות .באותה תקופה חקלאים שהיה להם עזרו לחקלאים במצוקה לא כטובה אלא כמלווים בריבית שהיתה לא קטנה.
במשפחת אבוקסיס מתה האם.היחסים בין בני המשפחה היו לא כל כך תקינים כי אחד הבנים-אלון-חיים זנתי שגר בחו"ל לא בא ללווית אמו ולשבעה.
 
למשפחה בן שנפטר בשריפת מכונית בנסיבות לא מוסברות.האבא-משה -יוסי כרמון מבקש שבטכס יום הזכרון לחללי צה"ל שיערך בכפר יזכירו את שמו כי אמו שאהבה אותו ביותר נפטרה בסמוך לטכס.
ראש הכפר-מוריס-יעקב אמסלם- אחיו של משה אינו מסכים כי ביום הזכרון מוזכרים רק שמות של בנים שנפלו במערכות ישראל.לא עזרה העובדה כי הבן הנפטר היה הילד הראשון שנולד בכפר.
 
אלון שהגיע מחו"ל כעת, לטענתו כדי לעזור למשק במצבו הקשה, עונה לשאלת אביו מדוע לא הגיע ללויה של אמו כי היה בבית סהר.
בינתיים כדי לעזור למשפחה הוא לוקח הלואה עבורם כדי שיוכלו להשתקם.
 
הבמאי החליט לביים את ההצגה,אולי בהשפעת האוירה הפסטורלית השקטה של השדות הירוקים במשק, באיטיות .הכל מתנהל בשקט,לאט לאט,ללא מתח,התפתחות סבירה לאט ובביטחון.
ההפקה אינה פשוטה.היא מאתגרת את הצופה ,בוחנת את סבלנותו ואת יכולתו לראות הצגה בקצב איטי.
הבמאי ביים הצגה תכליתית.היא מתמקדת בנושא המרכזי ללא כל אתנחתאות או סטיות ולו הקטנות ביותר מהנושא המרכזי.
 
אלון הוא הבן הלא ממושמע שסבל בילדותו מיחס אביו אליו  שאילץ אותו לעזוב ולנסוע לחו'ל.הוא מרגיש שיש לו חלק בירושת אימו  אך אחיו אינו באותה דעה.
אלון הוא אדם שיודע הן להסתבך והן להסתדר לא תמיד בדרכים כשרות.
 
המחזה מתאר כמה נושאים כגון יחס בין שני זוגות של אחים כאשר היחס בין כל זוג שונה. הכל לפי אופי האדם.לכל אדם זכרונות ילדות.זכרונות שלפעמים משפיעים על ילד משך כל חייו.
המחזה מציין גם את הבעיה שיש דרגות  שונות לשכול.יש הבדל אם מתים בהגנה על המולדת או בנסיבות אחרות או מות טבעי.
 
השתתפו בהצגה יוסי כרמון בתפקיד משה האבא, שמעון אלמלך כדוד בנו וענת ברזילאי כשרה אשתו .חיים זנתי כאלון בנו של משה,אלינור שושן כנחמה -אהבת חייו של אלון, ויעקב אמסלם-מוריס -ראש הכפר.
משחקם היה יפה וכל אחד שיחק היטב את המאפינים שבכל תפקיד ותפקיד.
דוד כבן הטוב והאחראי המחזיק את המשק ולא משתף את אשתו בבעיות הכלכליות שלהם ושל החקלאים,אלון הבן הסורר -האשם, הבעיתי והכריזמטי,משה הסמכותי ,מוריס המוכיח בסופו של דבר שאח זה אח ונחמה המוכיחה שאהבה ישנה לא נשכחת.
 
דלית ענבר בנתה תפאורה קומפקטית יפה כאשר העלילה מתרחשת בשלושה מקומות שונים על הבמה.בית המשפחה בשמאל,פגישות באמצע וראש הכפר בימין.
התלבושות שתוכננו ע"י חן כרמי היו יפות,המוסיקה -דורון שלום והתאורה שמואל מור.
 
הצגה יפה מבויימת היטב אך חסר בה,כאמור, קצב.אמנם בכפר יתכן והחיים מתנהלים על מי מנוחות אך במחזה דרוש קצב אחר.
 
לראות או לא לראות:הפקה יפה וצנועה המתארת יחסי משפחה,משבר בחקלאות ושכול.
 
נכתב על ידי elybikoret , 17/9/2015 09:31  
 
ליאון אלי
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
054-249-3488
עתונאי-מבקר אמנות
חבר אגודת העתונאים של תא
ותא המבקרים שלידה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
 
 

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר