מס' צפיות - 565
דירוג ממוצע -
1419אני דון קיחוטה-רועי חן-גשר
מחזה עפי הרומן של סרוונטס
מאת: elybikoret 18/09/15 (02:27)
1419אני דון קיחוטה-רועי חן-גשר
צילומים-אלי ליאון
 
מיגל דה סרוונטס כתב ב1605 ו 1615 רומן ששמו המלא"האביר החכם דון קיחוט די לה-מנשה".הרומן נכתב בשני חלקים בהפרש של 10 שנים בין החלקים.
במרוצת השנים בעקבות הרומן "דון קיחוט"הפך לסמל של אדם לא מציאותי החולם והמחשיב את חלומותיו למציאות.
הוא נלחם כביכול מלחמות למען הצדק שאין כל אפשרות לנצח בהן.ממלחמותיו אלו בא הביטוי "דון קישוטיות"דהיינו מלחמה בטחנות רוח כאשר הכשלון בסוף ידוע מראש.
 
הספר זכה לפופולריות רבה בכל העולם ותורגם לשפות רבות. בעברית תורגם כמה פעמים כאשר התרגום המפורסם והמקובל ביותר הנו של ביאליק.
 
רועי חן כתב מחזה שאינו דומה כלל לרומן של סרוונטס.חן קיבל רק השראה מהרומן.
תיאטרון גשר מציג כעת את המחזה של חן הנקרא"אני דון קיחוטה"
זאת הפקה מושקעת ביותר ובתפקיד הראשי מופיעים לסרוגין שני שחקנים מפורסמים ישראל דמידוב ודורון תבורי כאשר לביקורת ניתנה אפשרות לראות את ההפקה פעמיים ערב אחרי ערב ולהשוות בין שני השחקנים.
לצערי לא יכולתי לראות את דורון תבורי ואתיחס כאן רק לסשה דמידוב.
 
המחזה של חן ,בין השאר,מעורר את השאלה מה זה חופש.מתי האדם חופשי.האם כאשר הוא מרגיש חופשי בלי להתחשב במצבו,האם בתא בבית סהר ועוד.
הסוהר בבית הסהר מרגיש חופשי למרות שבעצם הוא 'אסיר' מרצון.
החיים מתאכזרים לאדם.כל החיים הוא נלחם בטחנות רוח ולמרות זאת הן ממשיכות להסתובב.
 
המחזה שחן כתב מרתק,מענין ומעולה לא פחות מהרומן המפורסם.
דון קיחוטה והמלווה שלו סנצ'ו פנסה עוברים הרפתקאות שונות במסעם.הרעיונות של חן מקסימים.
אדם חייב לשאוף למשהו.האדם חייב שיהיה לו חלום.החלום נותן לו כח להמשיך ולעבור את חייו הלא שמחים בתקוה ובסבלנות.
 
במחזה מוזכרת דולציניה.היא אינה מופיעה לכל אורך המחזה.האהבה אליה היא בחלום.היא אינה במציאות.קיחוטה חולם על דולציניה אך אינו מגיע אליה לא ברומן ולא במחזה.
 
הרומן והמחזה שונים.המחזה הנו על שני אסירים עברינים כאשר קיחוטה מקריא כל הזמן את הרומן לשני שאינו יודע לקרוא ובעקבותיו הם חולמים.
יש גבול לחלום.טוב לחלום כל עוד אתה מבדיל בין חלום למציאות.כאשר אתה מאבד את ההבחנה בין חלום למציאות אתה בבעיה כי אתה מתחיל להיות לא חולם אלא מטורף-חולה במחלת נפש המביאה אותך לניתוק מוחלט מהמציאות ואינה מאפשרת לך להמשיך ולתפקד.
בחלום אתה חופשי,אתה יכול להשיג את הבלתי אפשרי,אתה עושה מה שבא לך. אין גבול לכח וליכולת שלך לעשות כרצונך.
 
התמליל של רועי חן מעולה.הוא שופע חן,הרפתקאות,המצאות,חרות.
 
כל האלמנטים הללו נוצלו היטב על ידי יבגני אריה שביים הצגה מעולה ,מלאת קצב,ענין,הפתעות,סצינות מרהיבות ותנועה בלתי פוסקת על הבמה.
זהו בימוי מלא אפקטים,המצאות,תעלולים ופעלולים הגובלים לפעמים בספקטקל מרהיב.הבמאי התעכב על כל פרט ופרט ,הכל מוקפד,הכל מדוייק,הכל סופר מקצועי.
לאריה היו שני עוזרי במאי שרון בורשטיין-ביצ'יצ'י ודניאל סטיופין המוכשר ביותר.
יש במחזה סצינות מקסימות כגון הסצינה עם הכבשים,בספינת העבדים,הסצינה בפונדק עם 8 הנשים,השלג ועוד.
 
עוזר נאמן לבמאי הנו התפאורן סמיון פסטוך שיצר תא כלא רחב ידיים עם קירות ברזל חלוד הנפתחים ונסגרים ובו שרותים,ברז מים,מיטה דו קומתית שהנה בעצם הסוס מהרומן וכן מאוורר ענק היורד מהתקרה והמוחלף בהמשך עם מאוורר דומה אך קטן ביותר אולי הקבלה לקיחוטה הענק ומלוהו הגוץ כי שניהם מרחפים באויר...
 
איגור קפוסטין עיצב תאורה נהדרת המדגישה אלמנטים מסויימים בכל סצינה וכן את החלום.
מלאכת מחשבת היתה גם המוסיקה שערך אבי בנימין שמצא לנכון להכניס בסצינה המתאימה גם את מקהלת העבדים מתוך האופרה "נבוקו" מאת ורדי.סטפניה  גראורוגקייטה עיצבה את התלבושות.ראויות לציון מיוחד התלבושות המקסימות של הכבשים.
המשחק של כל הצוות הגדול החל במגלמי התפקידים הראשיים וכל האחרים המחליפים תפקידים רבים כאסירים,כבסים,סוהרים,שומרים,זונות,מתמחים ועוד-16 במספר ששמותיהם מופיעים בתכניה המעוצבת בפורמט מיוחד,היה טוב מאוד.
 
בהקשר זה יש לציין שגשר הנו התיאטרון היחיד בארץ שבכל הצגה הוא מוציא תכניה בפורמט שונה,בעיצוב שונה,בגודל שונה ועל נייר שונה.
הדבר נהדר אך אספנים השומרים את התכניות בארון הספרים יתקשו לסדר אותם בגלל הגודל השונה כל פעם.
 
ישראל דמידוב היה דון קיחוטה אציל המחזיק מעצמו.הוא חולם את חלומו במציאות שעל הבמה בצורה נהדרת.לא ראיתי את דורון תבורי ובטוחני שיש שוני רב בגילום הדמות על ידי שניהם כי צורת המשחק של שניהם שונה,הבעות הפנים של שניהם שונות,התנועה ואופן הדיבור שונים.
אלכסנדר סנדרוביץ-סנצ'ו- מקסים ונהדר.הוא כנוע עם לב טוב.הוא ביצע את תפקידו בעדינות וחן מירבי.מוכן לשרת ולהיות מספר שניים למען קיחוטה.
לעתים קרובות הוא 'גנב ' את תשומת לב הקהל המסתכל אל דון קיחוטה.
השתתפו עוד בתפקידים השונים יובל ינאי כסוהר,סוחר ורופא,נטשה מנור כאחות,מדאם וסוהרת וקארין סרויה כאשתו של סנצ'ו.
 
למחזה שני חלקים. הראשון תא בבית סהר והשני בבית חולים לחולי רוח.אם משווים את שני החלקים הראשון חזק יותר,מגובש יותר,מענין יותר.
בשני החלקים האדם מרגיש חופשי כי בבית הסהר אין לו דאגות העיקר להעביר את הזמן ובשני הוא חופשי כי יכול לעשות הכל מבלי שיודע מה הוא עושה ואינו אחראי למעשיו.
 
ההצגה ארוכה מהמקובל היום, אך אתה אינך מרגיש איך הזמן עובר ואתה רוצה לראות עוד ועוד.
המחזה של רועי חן נהדר.הוא מראה אמנם פן חדש נוסף לרומן של סרוונטס אך יחד עם זאת עומד בפני עצמו כיצירה עצמאית מעולה ,מענינת,מרתקת ומלאת רעיונות.
אתה רואה את ההצגה ולרגע אינך יודע אם אתה חולם או רואה הצגה במציאות.זאת ההרגשה הנפלאה שלך בתום ההצגה המקסימה.
 
לראות או לא לראות:חוויה גדולה.מחזה מעולה.בימוי מקסים.משחק מרתק.המלצה חמה ביותר לראות פעמיים עם שני השחקנים ולהשוות ובטוחני שזה רק יוסיף.
 
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 04/9/2015 10:14
 
ליאון אלי
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
054-249-3488
עתונאי-מבקר אמנות
חבר אגודת העתונאים של תא
ותא המבקרים שלידה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר