ביקורת: "משפחה עליזה" -  קומדיה שנונה ומבדרת העוסקת בהומוסקסואליות במשפחה - תיאטרון הבימה

מאת חיים נוי

"משפחה עליזה" בתיאטרון הבימה היא קומדיה שנונה, מצחיקה ומבדרת , העוסקת בהומוסקסואליות במשפחה. הבמאי נתן דטנר הצליח להעלות הצגה קולחת שאין בה רגע דל ובזכות להקת השחקנים המוכשרת, זו הצגה המעניקה לנו גם בידור במיטבו וגם עיסוק נבון ומאתגר בסוגיה שמשפחות רבות עשויות להזדהות עם המתרחש בה.

המחזה נכתב בשנת 1970 על ידי צמד המחזאים והתסריטאים האמריקני, רון קלארק וסם בובריק. במקור היה שם המחזה "נורמן, זה אתה?" והוא עסק במשפחה יהודית אמריקנית שבו נקרא הבן נורמן ולאביו קראו בן. בהצגה המקורית כיכבה מוריין סטייפלטון הנודעת, שהתפרסמה בקולה הצייצני ובאישיותה התמימה בסדרה הכול נשאר במשפחה. 6 שנים לאחר מכן, הופק המחזה לסרט ובו הפכה המשפחה לאפרו-אמריקנית שהתגוררה בלוס אנג'לס ולא בניו יורק.

ההצגה העולה בתיאטרון הבימה, שוב מחזירה אותנו לניו יורק ואין בה רמז למוצא הנפשות הפועלות ואולם שמות רוב הגיבורים שונה. לבן קוראים אורסון ולאבא אוסקר. וגם שם האימא שונה.

העלילה עוסקת באורסון המתגורר בניו יורק עם בן זוגו, גארסון. אל הבית מגיע אוסקר, אביו של אורסון, לאחר שאשתו שרלוט נטשה אותו וברחה עם אחיו. אוסקר כמובן שאינו יודע דבר על זהותו המינית של בנו וכאשר מתחוור לו הנושא הוא לוקה בהכחשה, מנסה לשנות את הבשורה ואפילו מזמין נערת ליווי שתנסה ל"רפא" את בנו. להילולה מצטרפת אשתו של אוסקר שזונחת את אהובה החדש וגם היא מגיעה לדירה ושם העניינים קצת מסתבכים עד לסיום הצפוי , אבל הטוב.

נתן דטנר הצליח להפיק הצגה קולחת ומשעשעת, רצופה בשעשועי בימוי . את קטעי המעבר בין התמונות ממלאים זוג הרקדנים המוכשר, ויטל גיזלגיל ונדב שחם לפי הכוריאוגרפיה המופלאה של אורון דהן.

נורמן עיסא מגלם את אוסקר (ואולי זו אחת הסיבות לשינוי השם של המחזה). נורמן מגלם את התפקיד באורח מקצועי, בכישרון צרוף וזוכה למחיאות כפיים מיוחדות על הקטע שבו הוא סופר כביכול את זהות הגייאים מבין הצופים.

רובי פורת שובל כאשתו שרלוט היא נהדרת, חטובה ומוכשרת ומשחקה מוצלח.

יואב דונט הנפלא משחק בתפקיד אורסון, בנם, והוא מפגין משחק מעולה, עם יכולות דרמטיות ולפעמים מרגשות.

טל קלאי מגלם את בן הזוג גארסון ומשחקו מושלם ומצוין. כל הגינונים שלו הם מוצלחים ואין ספק שהוא מגיש משחק מקצועי ומשובח.

הילה שלו מגלמת את מרי נערת הליווי והיא מוצלחת, מבדרת ומשעשעת ואפילו נוגעת ללב.

ירון פריד תרגם את המחזה והוא כתוב ברהיטות ובשפה עכשווית וראויה.

אלכסנדרה נרדי עיצבה את התפאורה המרשימה של בית המגורים.

סבטלנה ברגר עיצבה את התלבושות הראויות, ראויה לציון תלבושתה של שרלוט.

מאיר אלון עיצב תאורה מוצלחת. אריק אביגדור אחראי לעריכה המוזיקלית הנפלאה ולמוזיקה המדהימה בקטעי הריקוד.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום- ז'ראר אלון