מס' צפיות - 2136
דירוג ממוצע -
1406קולות-מיכל בלומנפלד-תיאטרון הסימטה
מחזה ישראלי כתוב היטבומשוחק ומבויים בהתאם
מאת: elybikoret 14/08/15 (19:45)
 
 
1406קולות-מחזה מאת מיכל בלומנפלד
צילומים-אלי ליאון
 
מיכל בלומנפלד הנה סופרת,מחזאית,תסריטאית ועוד.היא בעלת תואר ראשון במגמת תסריטאות מאוניברסיטת תל אביב.
בלומנפלד כתבה תסריטים רבים,רומן,ספרי ילדים ואת המחזה "קולות".
 
המחזה הוצג כבר בתיאטרון הקאמרי במסגרת פסטיבל "זרקור"שהנו במה להפקות עצמאיות.
את המחזה "קולות"בימה וערכה מלכה מרין.הוא מוגדר כדרמה קומית לשחקנים ורמקול.
 
זאת הפקה מיוחדת,לא שיגרתית,בעלת מתח רב,הפתעה,קצת סוריאליסטית ואולי אקסצנטרית.הבימוי של מלכה מרין  מאוד קולח וקיצבי ביותר.בהצגה אין  רגע ללא פעילות.המחזאית והבמאית שיתפו פעולה מבורכת כדי לא לתת לקהל להשתעמם אפילו לרגע.
המשחק של שלושת השחקנים המשתתפים דניאל אזולאי,אתי קדוש ויפתח קמינר נהדר, כאשר כל אחד מהם מייצג טיפוס שונה עם קוי אופי שונים ואינטרפרטציה שונה.
 
המחזה מבוסס על הפחת של האדם להישאר לבד בחדר לא מוכר לו.כאשר אתה נמצא במצב שאינך יכול להסביר לעצמך, אתה מושפע מכל דבר קטן כגון רעש,קולות לא מזוהים מוזרים ולא מוסברים,מוסיקה ועוד.
יש הרבה דברים שקורים במקרה, אך אם אתה בלחץ,במתח,חושש או חושב יתר על המידה ,כל אירוע ,כל דבר קטן אתה מיחס לא למקריות אלא אתה רואה בו רמז על מה שאתה חושב באותו רגע ,על מה שאתה חוווה.
 
זאת הצגה שהיא מצד אחד משעשעת ומצחיקה אך מצד שני היא טעונה בהרבה חומר למחשבה וניתנת לפירושים רבים חלקם פילוסופיים.
המחברת והבמאית הצליחו להחזיק את הקהל באי ודאות,במתח וענין כמעט עד סוף העלילה הבלתי נמנע ובעצם המצופה.
 
בחורה יושבת לבדה בחדר ומחכה .נכנס בחור ומתחילים לדבר אנגלית.הדו שיח שלהם בשפה זו נמשך כ10 דקות עד שמזכירים מילה של מאכל ישראלי ומבינים שבעצם שניהם ישראלים.שניהם מחפשים את בית הספר לאמנות כי שניהם באו לאודישן.
תוך כדי שהם מדברים ומחכים במקום ,רמקול מוציא קולות ומנגן קטעי מוסיקה.אפשר לומר שהרמקול שולט בהתנהגותם של שני הצעירים עד כדי כך שהבחור אומר"אני נותן לקולות מבחוץ להשתלט עלי'.
הם מפרשים כל קול ששומעים מהרמקום ומקשרים אותו עם המצאותם במקום והמתיחס עליהם.
 
המקרה הוא זה שהפגיש אותם בחדר .שניהם צעירים ויפים בני 22 ,אינם יכולים להתאפק ומתנשקים.
הבחור והבחורה מתוחים.רוצים לצאת אך אינם יוצאים למרות שהדלת פתוחה.אולי הסיבה היא הפחד לצאת החוצה או אולי הרצון להשאר ביחד  בחדר כי מצאו חן אחת בשני.
 
חלק מהשאלות,הדילמות ואי הודאות פותר אדם המדבר אנגלית, כי המחזה מתרחש בלונדון,שנכנס לחדר ומשנה את המשך העלילה ומביא לסוף המחזה שאינו מאכזב(הסוף).
 
את הבמה הצנועה של תיאטרון הסימטא ביפו עיצבה מיכל יעקבי שאחראית גם לעיצוב התלבושות היפות.התאורה עוצבה על ידי אורי רובינשטיין ואת המוסיקה כתב דניאל אזולאי.
 
לראות או לא לראות:מחזה כתוב,משוחק ומבויים מצויין.מותח,מענין ומעורר שאלות ללא תשובות.כדאי מאוד לראות.
 
נכתב על ידי elybikoret , 13/8/2015 10:12
 
                            
אלי ליאון
leonely@gmail.com
leonely.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה



הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר