מס' צפיות - 822
דירוג ממוצע -
אמרי שפר י"ב תמוז ה'תשע"ה
חוויה יהודית במיטבה
מאת: דוד דרומר 29/06/15 (08:31)

אוהליהם' — דירות עראי. חייבים להקפיד על גדרי הצניעות גם בדירות עראי. שלא כמי שמקילים בענייני צניעות בקיץ כאשר הם שוהים בדירת עראי, מחוץ לעיר, באומרם 'אחטא ואשוב' — אשוב בתשובה כשאשוב העירה. (הרבי מליובאוויטש(

 

     אל תעשה מכל דבר עסק, לפתוח עסק זה דבר יקר ולא תמיד משתלם. (שמואל אייזיקוביץ)

 

     וירא בלק בן צפור. למה נקרא שמו בלק - שבא ללוק את דמם של ישראל. בן צפור שעף עליהם כצפור לקללם (בעל הטורים(.

 

     יהודי אשר היתה לו קביעות להסיע את מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, אל הכותל המערבי, אמר לו: "רבנו, הנה הכול נדחפים ומבקשים מהרב ברכה, אולי הרב יאציל ברכה גם לי"... אמר לו רבנו " : שתהיה בן אדם ע-מנטש". אחרי רגע קל אמר לו רבנו בנימה מחויכת: "וכי לא לימדתיך שאחרי סתם ברכה משיבים ''וכן למר"... ("חכו ממתקים")

 

"אבל הוא חי ולא מת?!"  (הרה"ח ר' יצחק ברבר הי"ו )

     אטיק ויאסוקי נולד אחר מלחמת העולם הראשונה בוורשא שבפולין, בבית שבו סבו שאב וטעם מעט יהדות, הוריו היו משכילים והתרחקו כליל מדרך התורה. בגיל 24 נכנס אטיק לעבוד בעסק המשפחתי, מפעל של טקסטיל היה לאביו.  היו זמנים טובים בהם הייתה הכנסה מכובדת,  אך במשך הזמן קמו מתחרים רבים והתחרות היתה קשה, וכמובן זה השפיע על הכנסות המפעל, אטיק חש בשפל של ההכנסות וחשב לנסות את מזלו באמריקה - ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, הוא השיג "גרין קארד" והצליח בעסקים, אביו שנותר בפולין החליט לשקם ולהרחיב את עסק הטקסטיל ולשם כך ביקש מבנו אטיק שיאות לחזור לפולין על מנת לסייע לו בשיקום העסק.

     אטיק שב לפולין כדי להשתלב בפיתוח העסק,  אך כעבור שבועות ספורים פרצה מלחמת העולם השניה, שערי פולין נסגרו אין יוצא ואין בא.  אטיק שרד את כל שנות המלחמה אך ורק בזכות מראהו החיצוני, הוא היה מגולח לחלוטין ופניו נראו כפולני מלומד, הוא חבר למחתרת הפולנית והצליח להיכנס פעמים מספר לגיטו ואף לחלץ משם חמישה מקרובי משפחתו, שאר בני המשפחה כולל הוריו הושמדו.  אף אחד לא חשד שאטיק יהודי, כשהפציצו את גטו וורשא בזמן המרד אמרו חבריו הפולנים שבמחתרת "חבל שהגרמנים מפציצים את הגטו היהודי והורסים הכול, הם צריכים להרוג את הג'וקים האלה ולהשאיר לנו את הרכוש" . שמע זאת אטיק והבין כי אין גוי טוב, זו נבילה וזו טריפה, כולם שונאים את היהודים, ונצר זאת עמוק בליבו.  בכל זמן המלחמה לצד פעולות המחתרת הרבות לא העלה אדם חשד אף לא פעם אחת על אטיק כי יהודי הוא.

     המלחמה הסתיימה והוא עבר לבלגיה שם ניסה להקים עסק חדש, כעבור שנה פנה לאסטרולוג שהיה ידוע ומפורסם בבלגיה, נתן לו את מפת לידתו, תאריך, זמן, שעה, וכל מיני פריטים נוספים אותם ביקש האסטרולוג לדעת. לאחר שאסף את כל הפרטים בדק בטבלאות למיניהם ולבסוף אמר לאטיק "יש לך טעות בפרטים שמסרת לי" . "מה פתאום?! אין לי שום טעות זה מקום הולדתי וזה התאריך והשעה שלי בדיוק!" "לא יתכן" השיב לו האסטרולוג "לפי הנתונים שמסרת לי אותו אדם נהרג במלחמה!" "מה פתאום נהרג?" שאל אטיק, "אלה הפרטים שלי!" "אם ככה אז אתה יהודי!" אמר האסטרולוג בפסקנות.  אטיק החוויר כסיד הוא קם ויצא, כשהוא חושב בדעתו "כל שנות המלחמה חיפשו יהודים בנרות,  אף אחד לא העלה בדעתו שאני יהודי, והנה יושב פה בחדר אסטרולוג ויודע את סוד מוצאי ?"

     הוא החליט ללמוד אסטרולוגיה, הוא נסע לצרפת שם התקבל ללימודים אצל אחד האסטרולוגים הגדולים בעולם, בגמר הלימודים נערכה בחינה לכל התלמידים, על כל אחד הוטל לבנות מפה אסטרולוגית מאדם שמוכר לו ולנתח את כל הנתונים שלו לפי בניית המפה.  אטיק החליט לבנות מפה על עצמו, הוא ערך את המפה הכניס את כל הנתונים, אך משום מה לפי הנתונים שהיו בידו הוא היה מת... לאחר מספר ניסיונות ניגש אל המורה הדגול והראה לו את ניסיונותיו, התבונן המורה בפרטים, בנה מפה לפי הנתונים שיצאו לו אמר לאטיק "האדם זה מת!" "אבל אני מכיר אותו אישית!" טען אטיק מבלי לגלות שהאדם המדובר זה הוא בעצמו "והוא חי, הוא לא מת!" השיב לו המורה "אם הוא לא מת אז הוא יהודי, רק אצל יהודי המפה לא משקפת את האדם!"  

     הבין אטיק כי יש ביהודי משהו שהוא מעל למזל ומעל לטבע, הוא שינה את שמו לאברהם ונכנס ללמוד בישיבה לפליטים של חב"ד בצרפת, הוא התקרב ליהדות ולאחר שנים ספורות עלה ארצה המשיך ללמוד בישיבת חב"ד בלוד, ולבסוף התחתן והקים בית יהודי חסידי, חמישה ילדים נולדו לו והם גדלו על ברכי התורה והחסידות.  אברהם לימד והשריש בילדיו מסר חשוב מפרקי חייו "דעו, כאשר נמצא אדם בעת צרה יקבל על עצמו דבר שהוא מעל הטבע והרגילות,  ואז גם הקב"ה יעשה עבורו מעל הטבע ויושיעו,  כי יהודי בשונה מגוי הוא מעל הטבע ואינו כפוף לשום מזל.  בערוב ימיו שכב אברהם בבית החולים, לאחר שמחלה התישה את גופו, שני בנים עמדו לצד מיטתו וסעדו אותו, הוא שכב בעניים עצומות בחולשה נוראית, ואז שמע כיצד מדברים הבנים על מאמר של ה"בן איש חי" בספרו "בן יהוידע" על ענין המזלות והחודשים. כאשר שמע את המילה "מזל" בוקעת מפי הבנים, פתח את עיניו הביט אליהם בחיוך ואמר "אין מזל לישראל!" והיו אלו מילותיו האחרונות לפני שהחזיר את נשמתו לבורא עולם.

 

 

חוויית השבוע שלי

 

http://h-y.xwx.co.il/

 

 

 

דירת עראי,גדרי הצניעות,אחטא ואשוב,בלק בן ציפור,לקלל,הכותל המערבי,לפתוח עסק,יקר,לא משתלם,יאציל ברכה,בן אדם,רגע קל,בנימה מחויכת,חי ולא מת,

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר