מס' צפיות - 4138
דירוג ממוצע -
"הגנה עצמית" או הסתה לאלימות?
כשמדברים על "הגנה עצמית לנשים ונערות" מצטיירות בדמיוננו עלמות חן עדינות, תמימות ומנומסות שזוכות להיכרות ראשונה עם עולם האלימות, איך להגיב באלימות כדי כביכול להגן על עצמן ועל גופן, ובעצם ללמד אותן באופן "נשלט ומבוקר" לפתח תוקפנות ותמיד להיות דרוכה ומוכנה "לבעוט בביצים", תמיד בטענה כאילו אלימות ותוקפנות אינן תכונות שבאות לנשים באופן טבעי - תיאורים שמצאתי בהרבה אתרים, ספרים וסרטי הדרכה בנושא הג
מאת: יעקב קנדלקר 14/05/15 (11:02)

הסרט הזה מארה"ב למשל הוא כמעט מלפני 50 שנה אבל הגישה כיום נשארה זהה לחלוטין בהתעלמות מוחלטת מהעובדה שנשים כיום אלימות יותר מאי פעם בכל התחומים מגילאים צעירים, כולל ובמיוחד אלימות בין בני זוג.

בעיקרון חשוב ללמד אנשים מגיל צעיר (גם בנים וגם בנות) להגן על עצמם בעידן בו האלימות מגיעה לשיאים שלא נראו כמותה בעבר ובגילאים צעירים יותר ויותר של התוקפים, כפי שחוויתי בעצמי. הבעיה, כפי שאפרט כאן, מתחילה עם מרכיב התעמולה, ההפחדה וההסתה הרצחנית שבה מלמדים נשים מגיל צעיר לראות כל גבר כתוקף, אלים, אנס ומטריד מינית פוטנציאלית, ולפיכך מראש כל אלימות של אישה כלפי גבר מוגדרת כ"הגנה עצמית" עד כדי ששוטרים, שעוברים שטיפות מוח ע"י פמיניסטיות וארגוני נשים כמו נעמ"ת, בכל מקרה של אלימות בין בני זוג שבו האישה תקפה את הגבר, למרות שהגבר פצוע ומדמם והאישה אוחזת בידה שברי בקבוק נוטפי דם ומקללת, רוב הסיכויים שהם יאזקו את הגבר מאחורי גבו ויכניסו אותו למעצר.

מדוע? כי לפי הגישה הפמיניסטית שהיא זאת ששולטת בהכשרה שעוברים שוטרים, אלימות של אישה כלפי גבר זוהי "אינדיקציה לכך שהוא תקף אותה ראשון". לפי הנוהל אם גבר מזמין את המשטרה כי אשתו תקפה אותו, השוטרים שואלים את התוקפת אם היא רוצה להגיש תלונה נגדית, וכולנו הרי יודעים כמה נשים חזקות מטבען במילים, בכי, הצגות ושפת גוף עשירה.

הכירו את המדריך

מאוד לא הופתעתי כשנתקלתי בתגובות אלימות ומעליבות כלפיי מצד גבר בשם ניר שמספר שהוא מלמד נשים הגנה עצמית, כשכתבתי בתגובה לסרט הדגמה שפרסם בYOUTUBE:

אני: די נמאס כבר מקפמיין ההסתה הזה שהתחיל בשנות ה70 עם עלייתה של התנועה הפמיניסטית ונועד אך ורק להשניא גברים ולגרום לנשים לשנאה רצחנית כלפי גברים - רוב הסיכוי שאישה במיוחד בגילאים צעירים (תיכון/מכללה) תותקף פיזית ע"י בחורה אחרת ולא ע"י גבר אז די עם החגיגות האלה בנוסח "תכניסי לו בביצים"

nir ainbinder
"אתה אידיוט. זה סרטון מלפני בערך עשר שנים. מה גם זה היה לשיעור הגנה עצמית. ודבר אחרון אתה אידיוט כי זה מוכח עובדתית שיש יותר סבירות שאשה בכל גיל שהוא תותקף על ידי גבר. והשיעור היה בזמנו לכל היגלאים."

אני בתגובה:
אני מודה לך מאוד ניר על השימוש בשפה המתאימה לאנשים כמוך המלמדים, מסיתים ומעודדים אלימות. אתה כנראה לא מעודכן ולא מודע בכלל על מה אני מדבר בזמן שהנתונים מדברים בפני עצמם שנשים בפועל אלימות לא פחות מגברים (נתון שפמיניסטיות מסתירות בבריונות עשרות שנים) והיום כבר מתחילים לראות זאת בבתי הספר. אני ממליץ לך להתחלה לראות את הקליפ "ענבל גבריאלי אפס בהתנהגות" ואולי תלמד משהו על המציאות האמיתית שהיא רחוקה מתעמולת השקרים והבלופים שאתה ושכמותך מפיצים ברבים.

nir ainbinder
"להגיד על מישהו שמאמן או אימן אומנויות לחימה שהוא מפיץ אלימות זה דיבור של אדם ניאנדרטלי שאין לו מושג כלל בתחום. למעשה אחוז של הנוקטים באלימות ביום יום בקרב מתאמנים באומנויות לחימה הינו כמעט אפסי. רוב אמני לחימה כלל לא משתמשים בידע שלהם ביום יום. מעבר לזה, רק לי מהסרטון. זה כל כך ישן ולא רלוונטי...לא מבין בכלל מאיפה הגעת לזה פתאום. נראה לי אתה סתם מחפש לעשות טרולינג...אז זו תגובתי האחרונה"

אני בתגובה:

nir ainbinder התגובות שלך הן אלימות ומוכיחות היטב את דבריי. אתה תוקף אישית ללא כל התייחסות לגופו של עניין.

לאחר מכן הוא הפסיק להגיב לי. שימו לב לאלימות המילולית שהוא אינסטינקטיבית הפעיל נגדי: "אידיוט", "ניאנדרטל", "טרול" ואני (כפי שראיתם) התנסחתי בנימוס ורק לגופו של עניין, מה שסותר את הטענות האינפנטיליות ששמעתי הרבה פעמים כאילו אנשים שעוסקים באמנות לחימה הם "עדינים", "צנועים" ו"לא אלימים".

קרוב משפחה שלי, שבצעירותו היה אלוף בקרטה והשתתף בתחרויות, סיפר שהתחום מאוד מעלה לאנשים כאלה את הגאווה, את תחושת העליונות ו"מעלה את השתן לראש", ש"אני מעל כולם". אין לי ספק לרגע שאם המפגש שלי עם ניר היה פנים מול פנים (והוא, חשוב להזכיר, מדריך נשים להיות אלימות), הוא מצידו היה עלול לתקוף אותי פיזית למרות העובדה שאני נכה פיזית, כי כפי שתיארתי במאמר אחר שלי, האלימות הכי מסוכנת של גבר היא אלימות שבאה "להגן על המין הנשי".

זכור לי היטב שכאשר ידידי העיתונאי גיל רונן פרסם תגובה עניינית ורהוטה בכתבה כלשהי לגבי פמיניזם, כתב לו גבר שטען שהוא מומחה לאמנות לחימה ואיים שאם היה פוגש אותו היה "גומר איתו חשבון".

עידוד נשים לאלימות

בתקופה שהיה לי בלוג באתר תפוז, התכתבתי עם פמיניסטית לשעבר שסיפרה שלמדה אמנות לחימה ברמה מאוד מקצועית וזה הפך אותה לכל-כך אלימה שכמעט הרגה גבר במכות (בגלל שחשדה שהוא בוגד בה). אלה היו מילותיה:

"...אהבתי לראות את הפחד בעיניים שלהם. לא ידעתי שאני עושה דבר רע.

אני לא מצפה שתיתן לי מחילה או שתבין אותי. להתנהגות כזו אסור שיהיו סיבות מקילות. אבל אני מרגישה שאתה היחיד שיכול להבין או לדעת שזה קרב ומה קרה שם.

אם הייתי יודעת כבר אז שגם לגברים יש רגשות והם יכולים לסבול ולהתייסר, בדיוק כמו אישה. בחיים לא הייתי מעיזה לעשות את מה שעשיתי, אבל חשבתי שהם מפלצות. הייתי בטוחה. כשאת ילדה קטנה תפיסת העולם שלך היא מאוד פשטנית."

לפני כעשור כשישבתי בחדר המתנה של רופא, מצאתי במקרה בעיתון מעריב ידיעה קצרה ושולית בעמוד האחרון לגבי מומחית לאמנות לחימה שהכתה את בעלה כשבמרכז העמוד תמונה גדולה וידיעה על מירוץ נשים (לא יכולתי לסרוק את העיתון אבל העתקתי את תוכן הידיעה מילה במילה):

מעריב, 30/11/04

"המתאגרפת כיוונה מתחת לחגורה "בגדת בי" האשים הבעל את מדריכת הקארטה בתגובה האישה שלחה אותו לאשפוז
מאת מאיר סוויסה

מורה לחינוך גופני ומדריכת אומניות לחימה הורחקה מביתה בצו של בית הדין הרבני בתל-אביב לאחר שבעלה המוכה הביע חשש לחייו.
בידי הבעל, איש עסקים מצליח, היו עדויות כי אשתו היפיפיה מנהלת רומן סוער עם חברו לעבודה. הגבר תכנן לחשוף את העדויות בפני אם ילדיו ולנהל עמה שיחה בוגרת ושקולה.  זו הייתה טעות אסטרטגית.

האישה, מומחית לקארטה ולקיק-בוקסינג, נדהמה מהאשמות והכחישה אותן נמרצות. ע"פ החשד, כשנגמרו לה המילים, היא עברה למעשים: המתאגרפת החלה להפליא בבעלה את מכותיה, וכיוונה אותן נמוך במיוחד.


בן הזוג נזקק לאשפוז ולבדיקות אצל אורולוג, אשר אבחן דימומים קשים באשכיו. באמצעות משרד עורכי הדין אהרון טירר, פנה הגבר המוכה לבית הדין הרבני ודרש להוציא נגד אשתו צו הגנה והרחקה עד לתום הדיונים. שני הילדים של הזוג, בני שבע וארבע, הועברו למשמורת הבעל. "

בקולנוע ובטלוויזיה (במיוחד תוצרת ארה"ב) מבצעים כל הזמן שטיפת מוח בלתי פוסקת שמלמדת כאילו אישה לא תכה גבר אם אין לה סיבה מספיק מוצדקת. במציאות שמעתי על מקרים שגברים חטפו סטירות ו/או בעיטות באשכים מבת הזוג שלהם לשעבר רק על עצם זה שהודיעו לה שהם מעוניינים להיפרד ממנה.

בגלל המדיה גברים, במיוחד צעירים, נוטים לחשוב כאילו אלימות של אישה כלפי גבר היא "מצחיקה" ו/או "סקסית" אבל במציאות כשזה קורה, הגבר מגלה עד כמה הוא בודד, עד כמה החוויה משפילה ומכאיבה הרבה יותר ברמה הרגשית, פסיכולוגית וחברתית כי הרי גבר תמיד יפסיד לאישה: אישה הרביצה לך? "אתה אפס". הרבצת לה בחזרה? "אתה גבר חסר כבוד" (ותמיד קיים סיכוי שמקהלה של בחורים יקפצו להגן על התוקפת ו"ינטרלו" אותך כאילו היית מחבל).

זהות התוקף

בשיעורי הגנה עצמית לנשים מדברים כל הזמן על תוקף בלשון זכר ומספרים כאילו רוב סיכוייה של אישה להיות מותקפת פיזית ע"י גבר. במציאות, רוב סיכוייה של אישה במיוחד בגילאים צעירים (תיכון ומכללה) להיות מותקפת על-ידי נשים אחרות ולא גברים (ואני אפילו לא נוגע כעת באלימות מילולית ורגשית).

המקרה הזה בו מתגאה חברת הכנסת לשעבר, ענבל גבריאלי, איך בצעירותה "פוצצה" במכות רצח בחורה אחרת בגלל שקיללה אותה עד כדי שאותה בחורה שכבה על הרצפה "חשופת ציצים" (ענבל מחייכת חיוך רחב במיוחד), הוא דוגמא מצויינת לתופעה שכולם יודעים על קיומה אבל אף אחד לא באמת מדבר עליה כי מצד אחד אכן קיימת גישה גברית-שוביניסטית מסויימת שמתייחסת לאלימות של אישה כלפי אישה אחרת כאל "מחזה אירוטי וסקסי" ו-"משעשע" ובו-זמנית הפמיניסטיות מנצלות לרעה את הבורות של הגברים כדי להמשיך להסתיר ולצנזר נתוני אלימות מצד נשים (וכמובן להכניס לכלא גברים על כל שטות).

גם המקרה המחריד הזה בו ראפרית ישראלית מפורסמת בכינוי "שורטי" נדקרה בבטנה ע"י בחורה בשם נטלי בן בניסטי, מדבר בעד עצמו.

בפועל הטכניקות שנשים ונערות לומדות באותם שיעורי "הגנה עצמית" (אינני מתייחס כרגע לאמנות לחימה) הם בדיחה ולא באמת יעילים בפני תוקף אלים באמת, כפי שהבנתי מהתכתבות שהייתה לי עם אישה מבריטניה שלמדה המון שנים אמנות לחימה וגם היא מאוד הסכימה איתי שאכן שיעורי ההגנה העצמית האלה לנשים זה בלוף שבו רק צוחקים על הגברים על "איזה כיף, קל ומשעשע זה להכניס לגבר בביצים", אבל שום דבר לא יעיל באמת (זה כן "יעיל" עבור נשים ונערות סדיסטיות שנהנות להתעלל בגברים חלשים).

האינטרס של פמיניסטיות לעודד נשים לעבור קורס הגנה עצמית הוא אפקט ההפחדה והעצמת הפחד שיש לנשים מגברים בגלל נתונים שקריים וניפוח מוגזם ומגמתי של כל ידיעה על כל גבר שרק הביט או התעטש לכיוון אישה. עורכת ראשית של עיתוני נשים בארה"ב, מירנה בלית, סיפרה לאחר 30 שנות ניסיון איך בעצם עיתוני הנשים תמיד "ניגנו" על הפחדים של ציבור הנשים במטרה למכור כמה שיותר עיתונים.

זכור לי היטב פוסט יוצא מהכלל שנתקלתי בו באתר ישראבלוג, שמשום מה נמחק (צנזורה פמיניסטית כנראה), בו סטודנט מספר איך כל יום בדרכו ללימודים בחורה שבמקרה גם הולכת באותה הדרך תמיד הסתכלה עליו מוזר ובחשדנות כאילו הוא עומד לתקוף אותה, "רק בגלל שאני גבר".

מגמת ההפחדה הזאת נמשכת גם כיום בעידן האינטרנט יותר מאי פעם, בדמות כל מיני אתרים וקבוצות פייסבוק דוגמת "אחת מתוך אחת" שמתארים כל אישה בלי יוצא מהכלל כקורבן אונס וכל גבר שעובר ברחוב כפצצת זמן מתקתקת.

הפתרון שלי הוא בעצם פשוט מאוד: להפסיק לדבר על אלימות במונחים מיגדריים של גבר נגד אישה אלא אדם נגד אדם ולהדגיש שגם התוקף וגם הקורבן עשויים להיות גם גברים וגם נשים או שילוב של השניים. זכור לי היטב שכאשר פמיניסטית בשם חן שהתכתבתי איתה וסיפרה שהיא פעילה בהתארגנות שמחפשת דרכים להיאבק באלימות בחברה הישראלית, ואף ביוזמתה ביקשה ממני רעיונות, זה בדיוק מה שהצעתי לה וראו איזה פלא: מאז היא ניתקה עימי את הקשר!

הכותב הוא מוזיקאי, עוסק בכתיבה, וידאו, אנימציה תלת מימדית ותיכנות. נאבק במחלת ניוון שרירים קשה.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר