מס' צפיות - 2071
דירוג ממוצע -
1362יחזקאל-מיכאל קובנר-החאן הירושלמי
מיכאל קובנר כתב רומן המתאר את אביו אבא קובנר שעובד להצגה בשם יחזקאל
מאת: elybikoret 11/05/15 (13:15)
 
 
1362יחזקאל-מיכאל קובנר-החאן הירושלמי
צילומים-אלי ליאון
 
אבא קובנר הנו יליד אוקרינה שגדל בוילנה ,היה חבר בהשומר הצעיר שם. במלחמת העולם השניה מצא מחבוא במנזר ומשם עבר לגיטו וילנה בו היה אחד המפקדים.
לארץ הגיע  ב1945 בלבשו מדי חייל בריטי כהסוואה.הוא חי בקיבוץ עין החורש .עוד בהיותו בחו"ל כתב שירים ונחשב למשורר דור השואה.נפטר ב1987.
 
בנו מיכאל קובנר כתב רומן בשם"עולמו של יחזקאל"-רומן כביכול דמיוני אך מבוסס על דמות אביו.יחזקאל -גיבור הרומן-אריה צ'רנר -הוא בעצם אבא קובנר ועמוס-דודו בן-זאב בנו.
ב1991 נכדו -פיליפ דולב מגיע לארץ אחרי זמן ממושך בחו"ל ויחזקאל מספר לנכדו את זכרונותיו מגטו וילנה.
ההתקרבות בין יחזקאל לנכד באה כפיצוי על הניתוק עם בנו שירד מהארץ.
 
הרומן שכתב מיכאל(עמוס בהצגה)עובד והועבר על בימת תיאטרון החאן כהצגה ע"י המעבד והבמאי רוני ניניו.
ההצגה מורכבת בעצם ממונולוגים מהספר.הדו שיח בה אינו רב ולא רצוף.
 
כותב מיכאל קובנר , עם השמטות קטנות כאן , בתכניה של ההצגה- אנו פוגשים את יחזקאל כשהוא בן 75(אבי נפטר בגיל 70) ערירי , חולה הנזקק לעזרה מפיזיוטרפיסטית צעירה.
יחזקאל הוא הכלאה בין דמותו של אבי שהמצאתי והאמיתית.עברו של אבי מתגלה בחלומותיו של יחזקאל ובסיוטיו  מאירועים שקרו לו.אבי היה אישיות רבת רושם שהשפיעה על הסובב אותו.הספר הוא דיאלוג עם אבי אך הוא  רב שיח  שלי עם עצמי.דמותו של יחזקאל מורכבת ,סוחבת הרבה כשלונות וחלומות שהתנפצו וטרגדיות אישיות.הוא נלחם על זכותו להיות איש חי ולא מובס.אבי הצטייר כאיש חזק, נוקשה המרוחק מהעולם ,איש שאנשים רכשו לו יראת כבוד אך גם פחד ואולי בוז לעמדתו המתנשאת..אני רציתי להעלות את דמותו כפי שהכרתיו -אדם חי בעל חוש הומור ,מתלבט ואוהב החי בתוך סתירות שאין לישבם.
 
ספר והצגה הנם שתי יצירות אמנות שלכל אחד מהן כללים משלהן.יש הנאה בקריאת ספר ויש הנאה בראיית הצגה.
כאשר מעבדים ספר להצגה ומשתמשים באותם כללים שהשתמשו בספר  משהו תמיד יהיה חסר בהצגה.אלה שתי קטגוריות שונות וכאשר במקום קריאה בא דיבור בדרך כלל משהו בדרך לעיבוד הולך לאבוד.
כך קרה גם במקרה זה והעיקר בהצגה נשאר המשחק המעולה של כל השחקנים שבראשם אריה צ'רנר.
 
הרומן הנו רומן בתמונות ובהצגה מוקרנים ומוקראים חלק משיריו של אבא קובנר וציוריו של מיכאל קובנר.
הבמה מחולקת לשלושה חלקים. בצד אחד מוקרנים השירים ובצד אחר הציורים.באמצע על במה קצת מוגבהת מתרחשת העלילה.
בדרך כלל יש קשר בין המוקרן -השירים ,הציורים והמשחק אך קשר זה אינו הכרחי ולא כל צופה מבחין בו.
 
בהצגה כאמור יש דו שיח מועט בלבד ולא רצוף.יש ערבוב בין מה שהתרחש בעבר ומסופר כעת לנכד לבין ההווה.
ההצגה מתנהלת בקצב איטי ביותר וכמעט שאין קשר בין אפיזודה לאפיזודה.הכל נשאר כאילו ללא המשך...
כאשר קוראים את הספר הקורא מתרגש.המעבר להצגה, העתיק התרגשות זו למילים הנאמרות בהצגה אך ההתרגשות בשני המקרים אינה זהה ואני העדפתי את זו שבקריאה.
 
ההצגה למרות ארכה הקצר כשעה וכמה דקות נראית כמתמשכת יתר על המידה.
ההצדקה לראות את ההצגה הנו המשחק ביחוד של אריה צ'רנר .הוא יחזקאל מצד אחד מאופק,שתקן,מיוסר,עייף ומצד שני סבא טוב ,ידידותי,שמח שהנכד הכניס לו רוח חיים.צ'רנר מבצע דמות מורכבת זו בכשרון רב ו"עושה" בעצם  את ההצגה.
נקודת אור נוספת המקרינה נעורים וכישרון הנו משחקו  של פיליפ דולב כנוני.יעל טוקר משחקת בשני תפקידים שונים בכשרון רב.דודו בן- זאב הנו איש קשה שחילוקי הדעות הפוליטיות בינו לבין אביו הרחיקו אותו ממנו .
דניאל גל כנעמה נהדרת.היא עוזרת ליחזקאל כפיזיוטרפיסטית.
 
בהפקה מוקרן וידאו ארט מציוריו של מיכאל קובנר שנעשה ע"י יואב כהן,אדם לבינסון.את המוסיקה היפה כתב אבי בנימין ואת התפאורה המענינת והתלבושות עיבדה סבטלנה ברגר ורוני כהן את התאורה.
 
לראות או לא לראות:משחק כל המשתתפים עושה את ההצגה.כדאית לצפיה בה.
 
 
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 22/4/2015 06:53
 
 
 
אלי ליאון
                                      
03-6856786  טל                                      
0542493488      
מבקר אמנות    
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר