מס' צפיות - 637
דירוג ממוצע -
1307הלב הנורמלי-לארי קרמר-תרבות בגן מאיר
המאבק נגד הממסד עם הופעת נגיף האיידס
מאת: elybikoret 07/12/14 (08:21)
1307הלב הנורמלי-לארי קרמר
צילוים אלי ליאון
 
רבות המחלות שפרצו כמגפה בעולם אך מעטות המחלות שהממסד הבריאותי והכללי התיחסו אליהן בשוויון נפש כמשהו זניח לא חשוב וכנוגע לקומץ אנשים לא חשובים.
כזה היה גורל נגיף האידס כאשר התפרץ בשנות ה80 של המאה שעברה בארצות הברית.
 
הסיבה העיקרית לכך היתה שהנגיף הופיע לראשונה כפוגע בגברים שנטיתם המינית לא היתה מקובלת ברבים ואפילו במקומות שונים היתה אסורה לפי חוק.הכוונה כמובן לגאים(הומואים).
 
לארי קרמר היה זה שהוביל מאבק כדי לעורר את המימסד .
הוא ניסה להסב את תשומת לב הממסד והעיריה לנגיף שאין ממנו  ריפוי ומתים  בעקבות ההדבקות.
הוא כתב מחזה כמעט אוטוביאוגרפי על מאבקו שלו ושל הקהילה הגאה בשנים הראשונות להתפרצות נגיף האיידס-HIV בניו יורק.
 
המחזאי היה פעיל במאבק זה,עמד איתן על דרישותיו ועקרונותיו עד שהודח מהאגודה שהקים בגלל אי רצונו להתפשר ולהניח לאלה שאינם מוכנים לגלות ברבים את נטיתם המינית אלא הסתירו אותה ולא נקטו באמצעים כדי לעורר את הממסד שרבים מהם היו חלק ממנו.
 
המחזה דן גם בענין שגאים בתפקידים רמים חששו לצאת למלחמה גלויה מהחשש להתגלות,"לצאת מהארון" והשאלה האם פעולה שאיש כזה יעשה למען הכלל לא תתנקם בו אישית בהמשך בגלל השם והיחס של רבים בציבור אל הגאים.
 
המחזה זכה להצלחה גדולה עובד לסרט טלויזיה וזכה בפרס האמי.
הוא הוצג לראשונה ב1985 ובשנת 2011 היתה הצגתו השניה.
המחזה לא הוצג בארץ עד כה וכעת הוא מוצג בבימויו של ליאור סורוקה בוגר ניסן נתיב ירושלים ואוניברסיטת תא בהפקה פרטית במרכז הגאה בגן מאיר.
זאת, למיטב ידיעתי,עבודתו הראשונה כבמאי בתיאטרון מקצועי.
 
המחזה ,כאמור,עוסק בהתפרצות הנגיף אך בהקשר עם נושא זה המחזה עוסק ומתאר גם את היחס של הממסד אל השונה, אל החריג והלא מקובל.
הטיפול בנגיף בהתחלת התפרצותו היה אחר לו הוא היה תוקף את כלל האוכלוסיה או אפילו חלק קטן ממנה ולו המותקפים היו מקובלים ולא זוכים ליחס לא אוהד מצד כלל האוכלוסיה.
 
המשתתפים בהצגה מגלמים את הטיפוסים השונים בלי להעזר בסטיריאוטיפים הידועים של הליכה ודיבור נשיים,התנהגות לא מקובלת לפעמים ,דיבור בגסות וכו' אלא מגלמים טיפוסיםרגילים במשחק מסוגנן היטב וטוב.
 
שניים הם בעצם התפקידים הראשיים בהצגה.
הרופאה שהיתה החלוצה לבדוק ולחקור את המחלה ד"ר אמה ברוקנר שגולמה ע"י מיטל אבני.האחרונה היתה טובה מאוד בצורת התנהגותה אל החולים,באהבה,בדאגה אימהית וכבוד.
כאשר נוכחה לדעת שהנגיף מועבר ע"י מגע מיני וכדי להגן על התפשטותו ועל הגאים שהיו רוב אוכלוסית הנגועים, היא יעצה להם לא לקיים מגעים מיניים מזדמנים ועם פרטנרים לא מוכרים.
 
אודי פרסי בתפקיד נד(אלכסנדר)היה מעולה.עקשן,חברותי,לא מתפשר בדרכו להשיג את מטרתו,אדם שהיה מוכן להקריב את עצמו להצלחת מטרתו.משחקו היה נהדר,מלא חן וכריזמה כלוחם.
 
נהנתי גם ממשחקו של טל קלאי בתפקיד טומי(לסרוגין עם תום חודורוב) שלא הפריז בהתנהגותו כהומו שיצא מהארון ומהצורה שהתיחס אל עצמו בהומור ולא איכפתיות .
ישי בן משה היה "הפחדן" שרצה לתפוס את המקל בשני קצותיו גם להלחם בפומבי וגם להשאר בתוך הארון.
אורי לחמי הצליח בגסיסתו והקראת צוואתו לנגוע ללב ולהרטיב הרבה עיניים בקהל.
ארז שרהבני,עודד גוגנהיים ויפתח רוה כל אחד בתפקידו גילמו היטב את המוטל עליהם.
 
סורוקה ביים את המחזה ברגישות רבה,בעדינות עם סצינות אינטימיות,נשיקות וחיבוקים בין גברים, הכל בצורה אסתטית ורחוק מסצינות הנראות פורנוגרפיות והכל התקבל בטבעיות.
כשרואים את המחזה ובימויו אנו עדים שיש אפשרות לאינטימיות ללא סקס ואינטימיות זו אינה פחותת ערך מהסקס עצמו.
 
למרות שאיידס היום אינו מה שהיה פעם, הבמאי סבור שהמחזה אקטואלי גם היום לאור היחס הסלחני המקבל האידס היום כמשהו שאפשר לחיות איתו,להסתדר איתו ולא להתבייש  ולדאג.
 
עברו מאז כ30 שנה .התברר שזה נגיף שלא פוגע רק בגאים אלא הוא נחלת הכלל.
נמצאה תרופה -הקוקטייל-שאיפשרה לחיות עם המחלה, להיות נשא ולחיות חיים כמעט נורמליים ויחד עם כל זה חזרה האי זהירות,השאננות וההתנהגות הלא זהירה של האנשים דבר שעושה את המחזה בצדק אקטואלי גם היום.
 
תרגמה טוב מאוד את המחזה נועה מרום.גל לב טיפל היטב במוסיקה ואורי רובינשטיין עיצב את התאורה.לירון מינקין את התפאורה ומיטל אבני את התלבושות.
הבמאי החליט ובצדק שהבמה תיהיה ריקה והשחקנים בעצמם יכניסו ויוציאו את החפצים הנחוצים להתפתחות העלילה.
 
לראות או לא לראות:הצגה מרגשת,טובה מאוד,אקטואלית גם היום ,מבוצעת מצויין ומבויימת ברגישות.המלצה לכל סוג של קהל ללא הבדל של נטיה מינית.
 
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 27/11/2014 09:22
 
אלי  ליאון
leonely@gmail.com
טל03-6856786
עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאי ותרבות "מוטקה"
 
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
 בו ריכזתי ביקורות שכתבתי  והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזו וחומר אחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר