מס' צפיות - 1419
דירוג ממוצע -
בקרוב: צו הפטר לא רק במסגרת הליך פשיטת רגל
האם אדם החייב סכומי כסף שאין באפשרותו להחזיר, חייב לפנות להליך של פשיטת רגל? באילו מקרים ניתן יהיה להסדיר חובות אלו עוד במסגרת ההוצאה לפועל?
מאת: עורך דין מיכאל גנון 12/11/14 (19:06)

הפטר הוא הליך הנהוג במסגרת הליך של פשיטת רגל, במסגרתו מופטר החייב מכל חובותיו ובכך מאפשרים לחייב לפתוח דף כלכלי חדש. הפטר ניתן לקבל במסגרת ניהול תיק פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי, לו מוקנית הסמכות המקומית לדון בתיק.


איחוד תיקים, הינו הליך בהוצאה לפועל במסגרתו מורה רשם ההוצאה לפועל על איחוד כל תיקי החייב, לכדי תיק אחד – תיק איחוד. במסגרת זו קובע הרשם צו תשלומים חודשי לחייב על סכום שלא יפחת מסך של 150 שקלים והינו בהתאם להכנסות והוצאות (סבירות) של החייב ושל הסמוכים על שולחנו.


חייבים רבים נרתעים מלפנות אל הליך פשיטת הרגל, בשל מורכבותו, משך ההליך ועלותו הכספית. חייבים אלו בדרך כלל פונים אל לשכות ההוצאה לפועל, בבקשה לאיחוד תיקים. לאחר שרשם ההוצאה לפועל בוחן את הבקשה לאיחוד תיקים ומתרשם מיכולת החזר החובות של החייב, הוא מחליט האם לקבל את הבקשה לאיחוד תיקים או לדחות אותה ולהמליץ לחייב לפנות להליך פשיטת רגל.

 

תכלית הליך איחוד תיקים: לסייע לחייבים לשלם את חובם 


במקור, תכליתו של מוסד איחוד התיקים והמוגבלות באמצעים הוא לסייע לחייבים לשלם את חובם, באמצעות פריסתו לתשלומים קטנים ולטווח ארוך. בפועל, מוכרזים במקרים רבים חייבים מוגבלים באמצעים, גם כאשר אין ביכולתם לשלם את חובם, והם הלכה למעשה, חדלי פירעון ומקומם אינו במסגרת דיני ההוצאה לפועל, אלא במסגרת דיני חדלות הפירעון.


משכך, המגמה כיום היא כאשר רשם ההוצאה לפועל מתרשם שאין טעם לנושים באיחוד תיקי החייב, שכן צו התשלומים בו החייב מציע ויכול לעמוד, הינו כזה אשר אפילו לא מכסה את הריבית בהוצאה לפועל, הבקשה לאיחוד תיקים נדחית, ובפני החייב עומדות שתי אפשרויות: או להמשיך ולהתנהל כנגד כל תיק בנפרד או לפנות להליך פשיטת רגל.


בשבועות האחרונים החל משרד המשפטים לקדם הליך חדש: הליך של מתן הפטר לחייבים עוד במסגרת ההוצאה לפועל, על ידי מתן סמכות לרשם ההוצאה לפועל, בנסיבות מסוימות, ליתן הפטר לחייב שהוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים" ואשר הרשם התרשם כי הליכי הגבייה אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים.


היות ועל המדינה להתחשב גם בזכותם הקניינית של הנושים, נקבעו בהוראת השעה קריטריונים מחמירים להגשת בקשת הפטר במסגרת ההוצאה לפועל. הקריטריונים הם:


1. רשם ההוצאה לפועל צריך לסבור על פי שיקול דעתו המקצועי, כי החייב ראוי להיכנס להליך ההפטר. כלומר, על הרשם לשוות בנפשו כאילו החייב נמצא כעת בהליך פשיטת רגל ולשאול את עצמו האם במקרה כזה, הוא היה נותן לחייב הפטר מחובותיו.

 

2. החייב צריך להיות חדל פירעון. קרי, גם אם ימשיך הוא לעמוד בצו התשלומים למשך כל חייו, אין הוא עתיד לפרוע את חובותיו בתיק האיחוד.

 

3. על החייב להיות מוגבל באמצעים במשך 5 השנים האחרונות.

 

4. סך חובותיו של החייב אינו עולה על 400 אלף שקל.

 

5. לחייב אין נכסים מהם ניתן להיפרע.

 

6. התשלום החודשי של החייב הינו כזה, שלא יגיע לכדי פירעון 10% מקרן החוב במשך 3 שנים.

 

7. החייב עומד בצו התשלומים הקבוע, כך שלא נראה כי הוא מנצל את ההליך לרעה.

 

8. התנגדויות הנושים להליך, ככל שהוגשו, אין בכוחן לשכנע את הרשם להימנע ממתן הפטר לחייב.

 

בהתקיים כל הנסיבות המשפטיות והכלכליות האמורות לעיל במצטבר, יהא רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מתן הפטר לחייב, והפטר זה יהא כוחו יפה כהפטר על פי פקודת פשיטת הרגל.


הסדר חדש זה עתיד להיכנס לתוקפו בחודשים הקרובים, כאשר כיום הוא נמצא בשלב של הצעת חוק ממשלתית, ויהא תקף לתקופה של 3 שנים. ככל הנראה תוקפה של הוראה זו נקבע ל- 3 שנים, שכן בכוונת משרד המשפטים להסדיר גם עניין זה בחקיקה עדכנית במסגרת דיני חדלות הפירעון הנהוגים בישראל.


חייבים אשר אינם עומדים בקריטריונים, בעיקר אם חובם עולה על 400 אלף שקל, ממילא על פי המגמה המקובלת כיום ברשות האכיפה, לא יוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים וממילא יופנו להליכי פשיטת הרגל הרגילים, כאשר גם בהליכים אלו יוכלו החייבים להגיע בסופו של יום להסדרת חובם, בין אם בהסדר נושים ובין אם בהפטר.


כיום ובהתאם לרפורמה החדשה בכונס הרשמי, ניתן תיאורטית להגיע להסדר תשלומים (תוכנית פירעון) כשנה וחצי לאחר מתן צו הכינוס, כשבפועל מדובר על כשנתיים וחצי מיום פתיחת תיק פשיטת הרגל בכונס הרשמי. יש ליתן את הדעת לכך שגם לאחר שתוכנית הפירעון מאושרת על ידי בית המשפט, עדיין לא ניתן הפטר לחייב, אלא לאחר שהוא מסיים את התשלום האחרון בתוכנית הפירעון, דבר היכול גם הוא להימשך עוד מספר שנים; הליך זה נקרא הפטר מותנה.


בין אם מדובר בהליך של הפטר במסגרת ההוצאה לפועל ובין אם מדובר בהליך הפטר במסגרת פשיטת רגל, מומלץ לחייבים טרם פנייתם להליך פשיטת רגל לברר אם חובותיהם עתידים להיות מופטרים בסופו של ההליך או שמא מדובר בחובות שאינם ברי הפטר על פי פקודת פשיטת הרגל, ואלו הם:


א. חוב פלילי כגון: קנס פלילי או דוחות משטרה, כאשר לאחרונה ישנה נטייה בבתי משפט להכליל בקטגוריה זו גם דוחות חניה שניתנו על ידי פקחי חניה עירוניים, אך אין הלכה מחייבת בעניין זה.

 

ב. חוב שנוצר על ידי מרמה או נוכלות.

 

ג. חוב שנוצר לטובת המדינה בגין קנס.

 

ד. חוב על פי פסק דין בתביעת מזונות, כאשר במקרים בהם החוב הוא כלפי ביטוח לאומי, בגין תשלומי מזונות, הדבר מצריך בדיקה פרטנית.

 

ה. חוב כלפי נושה נזיקי, אשר טרם גובש, הסכום אינו קצוב והוכחתו דורשת ראיות או עדים.

 

כאמור, היות וכוחו של הפטר במסגרת ההוצאה לפועל זהה לכוחו של הפטר במסגרת פקודת פשיטת הרגל, סייגים אלו יחולו גם על חייב אשר יגיש בקשתו להפטר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, על פי הוראת השעה החדשה.

פניה ישירה אל: מיכאל גנון ושות`, משרד עורכי דין

הכותב הוא הכותב הוא עורך דין מיכאל גנון, הבעלים של משרד עורכי הדין, מיכאל גנון ושות'. http://www.ganonlaw.info

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר