מס' צפיות - 2308
דירוג ממוצע -
השמש העולה-שיתוף בין רקדנים יפניים וישראליים
מאת: elybikoret 13/09/14 (19:41)
 
1289השמש העולה
צילומי-אלי ליאון
 
מרכז סוזן דלל מעלה השבוע סידרה של שישה ערבים בהם מוצג המחול היפני ע'י רקדנים יפניים הנמצאים ועובדים בישראל ורקדנים ישראליים שמשתפים פעולה איתם.
אין זו הפעם הראשונה שנוצר שיתוף פעולה כזה בארץ אך זאת הפעם הראשונה שהוא נערך במרכז המחול של סוזן דלל.
הספקתי לראות  בשתי תכניות שונות שש יצירות שונות.
 
בערב הפתיחה הוצגו ארבע  יצירות בשיתוף שגרירות יפן בישראל.שם הערב היה "ארבע סונטות".
בכל היצירות שראיתי בלט בכוריאוגרפיות הריקוד היפני.כמעט הכל היה מענין,מיוחד,תנועות חריגות מיוחדות,מרכיבים שאין אנו רגילים לראות במחול המערבי העכשוי.
 
הביצוע היה טוב מאוד הן על ידי הרקדנים היפניים והן על ידי הרקדנים הישראליים.
ביצירה "יהודה וישו על בסיס סויה" היה  הרבה מלל הן ביפנית והן בעברית כשבחלקו הדיבור היפני התערבב בדיבור בעברית ולעתים לא יכולת להבדיל מה השפה שמדברים בה.
 
המחול נוצר על פי ספר מאת היפני איסמי דאזאי העוסק בישו וביהודה איש קריות.זאת יצירה משותפת שיצרו הישראלית אלה רוטשילד והיפני מוראי מוריאמר הנמצא בארץ ואשר נפגשו ביפן והחליטו ליצור כוריאוגרפיה משותפת בה הם גם ירקדו.
לאחר קטע הדיבור יש ריקוד סולו של כל אחד מהם וקטע בו שניהם רוקדים ביחד.
אלמנט חשוב בריקוד היתה התאורה המיוחדת  של יעקב ברסי בה רואים את הרקדנית המשתקפת בצללית על הקיר.
 
ב"סונטה בארבע תנועות"של שלומי פריג' רוקדות שתי נשים. הישראלית מאי ערמון והיפנית מאמי שימאזאקי.
מוקרן סרט וידאו של איתמר לוריא בו הוידאו משתדל ומצליח לשלב בין הרקדניות לוידאו.
 
הוצגה גם יצירת סולו של לאס מאנינאס בביצוע מעולה של טומו סונה בשילוב אנימציה של דניאלה שרר -אנימציה שהיא מלאכת מחשבת.הביצוע היה מרשים ביותר.
 
ביצירה "מלח"מאת שני בן חיים וטאקאנורי  היצירה מתחילה כאשר שופכים מלח בפס ארוך על רצפת הבמה ומביאים מלח מקודש לשימושם של בני שבט טיבטי.
הריקוד מענין, נרקד בצמוד לפס המלח ששפכו בהתחלה.
את המוסיקה ליצירה זו כתב ארוו פרט.את התלבושות היפות עיצבה ענבל בן זקן כשחלק חשוב ממנה היו הבגדים התחתונים בצבע אדום שיצרו תמונות גוף יפות.  
 
בניגוד לערב הראשון בו היה שילוב בין הרקדנים היפניים לישראליים, הערב השני היה על טהרת הרקדנים היפניים.
הוצגו שתי יצירות של שני דואטים.
הדואט הראשון היה "החתונה"בכוריאוגרפיה של און יאנאדה שרקדה יחד עם לון קאווי.
זה היה ביצוע מהפנט,מרשים ומושלם.המוסיקה על פיה רקדו היתה יצירתו המפורסמת של איגור סטאווינסקי שיש בה נעימות מהפולקלור הרוסי אך הקהל שלא הכיר את היצירה יכול היה לחשוב שזו יצירה יפנית.
לא יכלה להיות בחירה טובה יותר לכוריאוגרפיה זו מאשר המוסיקה של סטרווינסקי שנבחרה.
 
בביצוע מבריק ומהנה ביותר ראינו ביצירה תמונות שונות של אירועי חתונה .המבצעים ביצעו את תפקידי החתן והכלה,הורי הכלה או החתן ועוד.
פה ושם אפשר היה להבחין בערבוב בין סממנים אופיניים לריקוד היפני והמערבי.
 
הזוג שמר מרחק אחד מהשני בריקוד, כאשר נקודות המגע ביניהם היו מעטות בלבד.
כל אחד רקד בתנועות שונות.גמישותו של קאווי ראויה לציון מיוחד.
כאשר הזוג רקד ביחד היו שילובים מיוחדים שלא מקובלים בריקוד המערבי המודרני.
הכל היה מקסים ומאוד שונה מהמוכר לנו.
 
הדואט השני שמו היה "סאמון"דואט בסגנון אמנות הבוטו.
בוטו הנו זרם בתיאטרון המחול היפני שהתפתח החל משנות השישים של המאה שעברה.אחד ממאפיניו הנה האיטיות.
רקדו נוריהיטו אישי שהיה גם הכוריאוגרף ויוקי קויקי.
כתוב בתוכניה שהריקוד מתאר את"הטירוף שנשחק עם תנועת ותגובת הגלים" אני עם תוכניה וכוונת הכוריאוגרף אינני מתוכח.
 
המוסיקה היתה מענינת, מתאימה ביותר לנרקד ואופיינה בזאת שהשתמשה רוב הזמן בצליל אחד שחזר על עצמו מלווה ברעש לא מזוהה(לא ממערכת ההגברה אלא כחלק מהמוסיקה).
הריקוד נרקד בבגדי גוף תחתון -החלק התחתון בלבד.בחלק מהזמן הוא נרקד בכיסוי שחור על פני הרקדנים.
ראויה לציון התאורה שהתחילה בכמעט חושך והתגברה עם הזמן.
התאורה שהאירה כל אחד מהרקדנים בנפרד רדפה אותם, האירה והחשיכה אותם ויצרה סוג של מיסתורין על הבמה. 
 
חלק מזרועות הידיים והירכיים של הרקדנים היו צבועות בשחור.
תנועות הרקדנים היו איטיות מאוד וכמעט ולא היתה תזוזה, ברגעים רבים, מהמקום והיה"ריקוד"ללא תנועה ובלי לנוע.
היה סוג של מלחמה עם הידיים באוויר כאילו ומגרשים שדים.
קצב המוסיקה היה מהיר פי כמה מתנועות הרקדנים.אורות מרצדים סינוורו את הקהל לרגע,כמעט חושך על הבמה והרקדן העומד עם הגב אל הקהל לא זז ממקומו ופתאום  נופל על הגב כלוח עץ או אבן.
 
שתי התוכניות שהספקתי לראות השתדלו והצליחו להציג את המיוחד והשוני בין הריקוד היפני והמערבי המודרני.
בהופעות שראיתי האולם היה מלא ,דבר המוכיח שריקוד חריג לא מקובל ומיוחוד מעורר את סקרנות אוהבי המחול הבאים לצפות בו.
 
הספקתי לראות שש יצירות שונות והתרשמתי מהביצוע הטוב הן של הרקדנים היפניים העובדים בישראל חלקם תקופה ארוכה,שלא שכחו את רזי הריקוד היפני והן של הרקדנים הישראליים שחלקם למדו ביפן והשתלמו בישראל והשוני בינם לבין הרקדנים היפניים היה רק בתווי פניהם.
 
הצילומים המצורפים צולמו לא בהופעות חיות לקהל הרחב.
 
לראות או לא לראות:מאוד מענין,מאוד מיוחד,ביצוע מרשים.היה כדאי לבוא ולראות.
 
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 09/09/2014 23:24
 
אלי  ליאון
leonely@gmail.com
טל03-6856786
עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאי ותרבות "מוטקה"
 
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
 בו ריכזתי ביקורות שכתבתי  והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזו וחומר אחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il
 
 

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר