מס' צפיות - 1707
דירוג ממוצע -
עו"ד יוסי כהן - סעיף 10(ד) בחוק החברות
מאת: יוסי כהן 29/06/14 (10:49)

הוראה הדומה במתכונתה להוראת סעיף 10(ד) לחוק החברות על תעודת התאגדות נדונה בפרשת אלקול, וניתן להקיש ממנה. במקרה זה נתעוררה שאלת תוקפו של שעבוד שיצרה החברה כלפי מפרק החברה, אשר פרטיו הוגשו לרישום לאחר שחלפו עשרים ואחד יום ממועד היווצרו של השעבוד. בניגוד לסעיף 179(א)(1) לפקודת החברות, רשם רשם החברות את השעבוד האמור והוציא לגביו תעודת רישום שעבוד, אף שלא הוגשה לו בקשה להארכת המועד לרישומו כנדרש בחוק. עורך דין יוסי כהן מציין כי סעיף 185(א) לפקודת החברות קובע כי "הרשם ייתן תעודה חתומה בידו על רישומו של כל שעבוד, ובה יפורט הסכום המובטח בו; התעודה תהא ראיה חלוטה שנתמלאו כל הדרישות בנוגע לרישום".

בית-המשפט קמא קבע כי תעודת הרישום כמוה כאין וכאפס, כיוון שלא הוגשה בקשה להארכת מועד לרישום השעבוד. החלטה זו ניתנה בנימוק שסעיף 185 לפקודה מסמיך את רשם החברות לרשום את השעבוד ולהנפיק תעודת שעבוד רק אם הוגשה לו בקשה להארכת מועד רישום השעבוד, ונתקבלה. רישום שעבוד והוצאת תעודת שעבוד שלא בדרך זו, מסביר עו"ד יוסי כהן, הנן פעולות החורגות מסמכות רשם החברות.

בית-המשפט העליון, מפי השופט ש' לוין, הפך את החלטת בית-המשפט קמא, בקובעו על סמך שיקולי מדיניות משפטית, כי השעבוד תקף כלפי המפרק. בית-המשפט העליון התחשב בשיקוליו בזכויות של הנושים ושל צדדים שלישיים העלולים להיפגע מרישום השעבוד ומהנפקת תעודת השעבוד, והעדיף את הפירוש המקנה לתעודת השעבוד תוקף, על-פני פירושו הדווקני של בית-המשפט קמא. לדברי עו"ד יוסי כהן, ניתן להקיש מהחלטת בית-המשפט העליון בעניין אלקול לענייננו. כלומר, גם אם נרשמה חברה בהליך פגום ביותר, אך הוצאה לה תעודת האגד, לא ניתן לתקוף את רישומה, שכן יש להעדיף את זכויות הצדדים השלישיים שהסתמכו על תעודת ההאגד והעלולים להיפגע מביטול רישום החברה.

עורך דין יוסי כהן מדגיש כי סעיף 10(ה) לחוק החברות מסייג את היקפה ואת תוקפה של הראיה החלוטה, בקובעו כי אין בהוראת סעיף 10(ד) כדי לרפא פגם בתקנון או למנוע את הצורך בתיקונו. מובן כי אין בהוראה זו כדי לשנות את נפקותו של סעיף 10(ד) לחוק החברות וכדי להקנות לרשם החברות סמכות לבטל תקנון או להורות על שינויו לאחר רישום החברה. כל תכליתה של הוראה זו היא להצהיר כי החזקה החלוטה שבסעיף 10(ד) אינה מרפאת פגמים בתקנון ואינה מונעת את הצורך בתיקונו של התקנון אם נפל בו פגם.

עם זאת, ברי כי רשם החברות רשאי לעתור לבית-המשפט בבקשה לתקן כל פגם שנפל ברישום החברה ובמסמכיה, ובכלל זה תשלום אגרה, תיקון התקנון וכל עניין אחר שבתחום סמכותו, אף אם הוא לא הוסמך לכך במפורש בחוק החברות, כמו למשל בדרך שבה הוסמך לדרוש שינוי שם חברה מטעה.

הכותב הוא עורך דין יוסי כהן הוא הבעלים של משרד עורכי דין. דוקטור יוסי כהן פועל בתחומי המשפט המסחרי, דיני חברות וליטיגציה משנת 1986.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר