במישור המהותי נדרשת החברה בעיקר לעמוד בתנאים הנוגעים לחוקיות מטרותיה ולמוסריותן, מסביר עורך דין יוסי כהן. במישור הפרוצדורלי נדרשת החברה לעמוד בתנאים מקדמיים טכניים-מנהלתיים, כגון חתימה על התקנון, אימות החתימה על-ידי עורך-דין, תשלום אגרה וכיוצא באלה.


לדברי עו"ד יוסי כהן, נשאלת השאלה: מה דינה של חברה שנרשמה ובמסמכיה נפלו פגמים בשוגג, כגון חברה שנרשמה ובתקנונה מופיעה מטרה בלתי חוקית ורשם החברות לא הבחין בדבר בהיסח הדעת?

האם חברה שכזו ("חברה פגומה") היא אישיות משפטית לכל דבר ועניין, או שמא לא תוכר כאישיות משפטית אלא אם כן יתוקנו הפגמים שנפלו בתקנונה? האם רשאי בעל-דין שחברה פגומה תובעת אותו להתגונן כנגד התביעה בטענה כי החברה פגומה? האם ניתן לעתור לצו מניעה האוסר על חברה שכזו לפעול עד לתיקון הפגם או עד לפירוקה? האם יש להבחין לעניין זה בין פגמים פרוצדורליים קלי ערך, כגון אי-תשלום אגרה, לבין פגמים מהותיים, כגון מטרה בלתי חוקית בעליל?

במקרה שנדון באנגליה הגישו יזמי חברה בקשה לרישום חברה כנדרש בחוק החברות האנגלי דאז וצירפו לבקשה תשקיף, שבו תוארו אופי החברה ומטרותיה. עו"ד יוסי כהן מציין כי רשם החברות אישר את התשקיף, אך כאשר הגישה החברה את מסמכי היסוד לרישום, נסתבר כי מטרות החברה הקבועות בתזכירה אינן תואמות את המטרות שנרשמו בתשקיפה. רשם החברות סירב לרשום את החברה; לכן שינה "שלוח" החברה את מסמכי היסוד, בלא שקיבל הרשאה לכך. לאחר השינוי ניאות רשם החברות לרשום את החברה והנפיק לה תעודת התאגדות.

עו"ד יוסי כהן מספר כי כאשר הובאה הפרשה בפני בית-המשפט, נקבע כי אף שהרשם שגה בעליל ברושמו את החברה, הרי משהוצאה תעודת ההתאגדות, הואגדה החברה כאישיות משפטית כדין, ואין להעלות עוד טענות בדבר רישומה.

על-פי פקודת החברות, אם אישר רשם החברות את רישומה של חברה והנפיק לה תעודת האגד, אך בדיעבד הסתבר כי נפל פגם ברישומה, לא ניתן היה לבטל את רישומה של החברה. פקודת החברות קבעה לעניין זה בסעיף 20(ב) כי "תעודת האגד שניתנה לחבר-בני-אדם תשמש ראיה חלוטה, כי נתמלאו כל דרישותיה של פקודה זו לעניין רישום ולכל עניין שהוא תנאי לכך או כרוך בכך וכי חבר-בני-האדם הוא חברה לפי פקודה זו".

עורך דין יוסי כהן מסביר שחוק החברות חזר למעשה על הוראת סעיף 20(ב) לפקודת החברות, בקובעו בסעיף 10(ד): "תעודת התאגדות שנמסרה לחברה תשמש ראיה חלוטה לכך כי נתמלאו כל הדרישות לפי חוק זה לעניין הרישום ולכל עניין שהוא תנאי לכך".

מההוראה האמורה עולה, כי מרגע שנמסרה לחברה תעודת ההתאגדות, לא ניתן להעלות כל טענה בדבר פגמים ברישומה של החברה, אף אם מדובר בפגמים מהותיים חמורים ביותר, העומדים בניגוד מפורש להוראות חוק החברות, כגון חברה שמטרתה המוצהרת היא הכחדת מדינת ישראל.