מס' צפיות - 283
דירוג ממוצע -
עו"ד יוסי כהן: חובת גילוי לנושים – כלפי מי היא חלה?
מאת: יוסי כהן 25/03/14 (10:17)

האם ישנה חובת גילוי לנושים וגם כלפי בעלי איגרות חוב של החברה? 

שאלה שטרם הוכרעה היא, האם חב היזם בחובת גילוי גם כלפי נושי החברה. באנגליה נקבע כי היזם אינו חב בחובת גילוי כלפי נושים וכלפי בעלי איגרות חוב של החברה. לעומת זאת, בארה"ב הפסיקה בשאלה האמורה אינה אחידה.פרופ' י' גרוס סבור כי במקרים שבהם מתפרקת החברה כתוצאה מכך שהיזם רוקנה מכל תוכן, הוא יחוב בחובת גילוי הן כלפי נושי החברה והן כלפי בעלי איגרות החוב.

פרשת Old Dominion Copper אשר הניבה שני פסקי-דין הסותרים זה את זה בסוגיית חובת הגילוי של היזם לבעלי מניות, חשובה גם לענייננו. במקרה זה נדונו העובדות הבאות: שני יזמים, Bigelow ו – Lewisohn ["היזמים"], הקימו סינדיקט לצורך רכישת מניות חברה שבבעלותה מכרה. לאחר מכן הקימו היזמים את החברה המערערת, אשר הנפיקה להם 40 מניות בנות 25 דולר כל אחת, ומינו לחברה מועצת מנהלים פיקטיבית. כמו כן הגדילו היזמים את הון החברה מ – 1,000 דולר ל – 3,750,000 דולר, וקיבלו אופציה לרכישת המכרה ב – 1,000,000 דולר. היזמים גייסו סכום כסף מהציבור באמצעות הנפקת מניות ומכרו את המכרה לחברה, תוך גילוי לסינדיקט כי הם הפיקו רווח ממכירתו. ואולם היזמים לא גילו עובדה זאת לציבור, והחברה תבעה אותם בשני טריבונלים שונים בארה"ב.

התביעה נגד Bigelow נדונה בשנת 1905 במדינת מסצ'וסטס שבארה"ב:

בית-המשפט קבע כי חובת האמונים של היזמים חלה במקביל לתכנית היזמוּת.

במילים אחרות: חובת הגילוי מופנית לא רק כלפי החברה בשעת רכישת הנכס, אלא גם כלפי החברה בשעת תכנון רכישת הנכס. הואיל והיזמים לא גילו לציבור את תכניתם המקורית, הם יחובו בתוצאות הפרתה של חובת הגילוי. לגופו של עניין, בית-המשפט חייב את היזמים להשיב לציבור את ערכן הנקוב של המניות בניכוי שווי השוק של המכרה.

התביעה נגד Lewisohn נדונה בשנת 1908 בבית-המשפט העליון של ארה"ב זה קבע, בסתירה לפסק-הדין הקודם, כי חובת האמונים אשר היזם חב כלפי החברה קיימת כפי שהיא באה לידי ביטוי בעת רכישת המכרה. כיוון שבמקרה זה גילו היזמים גילוי מלא לחברה ולסינדיקט (שהיה למעשה בעל המניות של החברה), לא הופרה חובת הגילוי החלה על היזמים.

בית-המשפט דן בין היתר בשאלה, האם חב היזם בחובות אמונים כלפי הנושים, אך השאירה ב"צריך עיון". ואולם בפסיקה מאוחרת יותר החלה מסתמנת בארה"ב מגמה ברורה, שלפיה יחוב היזם בחובות אמונים גם כלפי נושי החברה.

לדעתנו, אין כל סיבה לפטור את יזמי החברה, בנסיבות מסוימות, מגילוי המידע שהם חבים בגילויו גם לנושי החברה, מאחר שלעניין זה אין כל הבדל בינם לבין בעלי המניות. למשל, אם יזם לווה סכום כסף מן הבנק בעבור חברה שהוא עוסק בהקמתה, ביודעו כי אחד מבעלי מניותיה העתידיים פשט את הרגל בעבר, האם אין זה מחובתו לגלות זאת לבנק? ואם יודע אותו יזם כי בכוונת החברה לבצע באמצעות ההלוואה שנטלה מהבנק עִסקה רבת-סיכונים, העלולה להוריד את עסקי החברה לטמיון, האין זה מחובתו לגלות מידע חיוני זה לבנק? דומה אפוא שבנסיבות מסוימות גילוי מידע לנושי החברה על-ידי יזמהּ הוא פועל יוצא של חובת תום-הלב בניהול משא ומתן וקיום חוזה, ומן הראוי שחובה זו של היזם תוגדר בחקיקה מפורשת ותעוגן בה.

הכותב הוא עורך דין יוסי כהן הוא הבעלים של משרד עורכי דין. דוקטור יוסי כהן פועל בתחומי המשפט המסחרי, דיני חברות וליטיגציה משנת 1986.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר