מס' צפיות - 56
דירוג ממוצע -
מזונות זמניים - עו"ד רן רייכמן
מאת: רן רייכמן 17/02/14 (11:22)

הכלל שמירה על מצב קיים

שלב המזונות הזמניים הוא שלב ביניים בעתירה למזונות ,במסגרתו מנסה בית המשפט  לאמוד את שיעור השתכרות הצדדים ומבקש לעמוד על גודל המצוקה בה נמצאים אותה שעה המבקשים= הזכאים למזונות.

מהו המועד בו ניתן לעתור לפסיקת מזונות זמניים ?

לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע ולאחר שחלף המועד להגשת כתב הגנה, רשאים התובעים לעתור לביהמ"ש לקבל מזונות זמניים.

לרוב סעד זה של המזונות הזמניים יפסק על ידי בית המשפט רק לאחר שהתקיים בפניו דיון בו נשמעו הצדדים ,כך שעל פי רוב ביהמ"ש פוסק סכום "על החשבון" או מזונות טרום זמניים וזאת עד למועד אשר נקבע לדיון במזונות הזמניים. 

עפ"י התקנות, בית המשפט רשאי ליתן החלטה למזונות זמניים אף על יסוד כתבי הטענות שהובאו בפניו, כעולה מהמסמכים אשר צורפו על ידי הצדדים וזאת אף מבלי לקיים דיון.

לכן קיימת חשיבות אקוטית לניסוח כתבי הטענות, ולתמיכתם בראיות עד כמה שניתן. על התובעת לדאוג לאסוף מודיעין עד כמה שניתן לפני הגשת התביעה, ובאם לבעל הכנסות "שחורות" לדאוג לאוסף ראיות לכך עוד בטרם הגשת התביעה ולצרפם לכתב התביעה או לבקשה למזונות זמניים. כן ניתן לבקש דיון דחוף ולהציג את אותן ראיות בביהמ"ש.

מנגד, על הבעל הצופה בהתערערות מערכת היחסים, לדאוג מראש לאותו "יום סגריר" ולדאוג להעלים מהשטח "ראיות מפלילות", שמות לקוחות, יומן פגישות ,ספרים על תקבולים, ספרי הנהלת ח-ן ולמעשה כל מסמך המתעד את פעילותו הפיננסית/כלכלית.

המזונות הזמניים נועדו לאפשר את רמת החיים לה הורגלו הצדדים בטרם פרץ הסכסוך שהביאם להתדיינות משפטית, באמצעותם מבקש בית המשפט לעזור לצד החלש ולאזן בין הצדדים מבחינה כלכלית.

מה למזונות הזמניים מזה ומה למזונות הקבועים מזה?

האם המזונות הזמניים אשר נקבעו מלמדים על המזונות הסופיים שייקבעו בפסק הדין? 

עורכי הדין המתמחים בתחום המעמד האישי מתחבטים בקושיה זו, יש הסבורים כי אכן כך הדבר, בסופו של יום אין מענה לסוגיה הבלתי פתירה. לעומת ההליך הפלילי בו המותב אשר דן בשלב הארכת המעצר אינו יכול לדון בהמשך ההליך של אותו אדם למן הרגע בו הוגש כתב האישום, בדיני משפחה שונים הם פני הדברים.

השופט בבית המשפט לענייני משפחה מקבל אליו את התיק בסמוך למועד בו נפתח במזכירות בית המשפט. במסגרת ההליך כולו עובר לשלב ההוכחות – בו ייחקרו הצדדים על ידי עורכי הדין, לומד בית המשפט את הצדדים ומתרשם מפועלם ומכושר השתכרותם. למעשה נוכל לשאול: כמה יכול להשתנות מהשלב בו קבע בית המשפט את גובה המזונות הזמניים ועד למועד בו ידרש להכריע בשאלת המזונות הקבועים בפסק דין שיחתום את ההליך.

עם כן עינינו הרואות, כי הדבר תלוי בנסיבות המקרה. יכול ופרק הזמן שיעבור למן החלטה במזונות זמניים ועד למועד פסק הדין יהא קצר ואז לא צפוי שינוי בנסיבות ובצרכים של הקטינים . לעומת זאת, פרק הזמן יכול להיות ארוך במסגרת הליך ממושך, כך שיהא מקום להתאים את המזונות למצב העכשווי .

כך או כך, אין הכרח שהמקרה יענה לאחד מן התרחישים האלו. כמו כן, רבים הם המקרים, כי בית המשפט אשר החליט את אשר החליט בשאלת המזונות הזמניים מתרשם, כי טעות הייתה בידו שעה שניתנה החלטתו לאור הראיות שנשאבו מחקירות הצדדים בשלהי ההליך. ברור כי המזונות הזמניים ניתנו כסעד זמני ,מבלי שביהמ"ש נכנס לעובי הקורה ותכליתם לשמור על המצב שביהמ"ש סבור שהיה קיים. יחד עם זאת באמצעות תכנון נכון של הליך ההוכחות והיערכות מושכלת ונכונה לקראתו, כל אחד מהצדדים יוכל לאסוף ראיות על מנת לשכנע את ביהמ"ש כי הצד האחר משתכר יותר ממה שביהמ"ש התרשם ,דבר שישליך בהכרח על היקף החיוב במזונות.

אין להקל ראש בהליך ההוכחות ויש להתכונן אליו חודשים, לאסוף כל ראיה שיכולה לעזור לנו בחקירת הצד שכנגד על מנת להפריך את גרסתו ו/או על מנת שביהמ"ש יתרשם באשר להכנסתו האמיתית.

בסופו של יום, המזונות הזמניים כשמם כן הם. מטרתם ליתן עזרה לצד החלש בעת המצוקה ועד שתינתן הכרעה סופית בעניינם של הצדדים המתדיינים.

יש לזכור כי הלכה היא כי כספים "שנאכלו" אין מחזירים ולכן ביהמ"ש לרוב זהיר בפסיקת המזונות הזמניים ביודעו היטב, כי באם פסק סכום גבוה מידי ובסוף ההליך יופחתו המזונות הקבועים, לא ניתן לחייב את האם להחזיר כספים שקיבלה למזונות הילדים שכן הכספים "נאכלו". לעומת זאת באם נפסק סכום מזונות זמניים נמוך מהמזונות הקבועים, ביהמ"ש תמיד יכול להשלים את החסר באמצעות חיוב רטרואקטיבי למן הגשת התביעה.

האם ניתן להגיש תביעת מזונות כשהצדדים גרים בבית והבעל משלם?

הלכה היא כי העובדה שהצדדים עדיין מתגוררים יחדיו וכי הבעל משלם לצורכי הבית והילדים, אינה מעלה ואינה מורידה לשאלת זכאותה/העדר זכאותה של האישה לתבוע מזונות. הכלל הוא כי עצם קיומו של משבר בין הצדדים, מקים לאישה הזכות לתבוע מזונות על מנת שלא תהיה נתונה לגחמותיו ושגיונותיו של הבעל.

הכותב הוא עו"ד רן רייכמן עוסק בדיני משפחה, צוואות וירושות ומנחה התכנית שאלה משפטית בערוץ 2.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר