דבורה עומר, סופרת הילדים וכלת פרס ישראל, מתה והיא בת 80.

                        ביוגרפיה אישית ומקצועית

עומר נולדה בשנת 1932 בקיבוץ מעוז חיים.

אביה היה משה מוסנזון, עורך עיתון הנוער העובד 'במעלה', שבו הודפסו יצירותיה הראשונות (הדוד שלה היה יגאל מוסינזון, מחבר ספרי חסמב"ה).

כאשר הייתה בת 11 נהרגה אמה בתאונת אימונים, חוויה שמצאה ביטוי בספר הילדים "פגיעה ישירה" שפרסמה בשנת 1981. 

אחרי שירותה הצבאי למדה עומר הוראה בסמינר אורנים והיתה מחנכת בקיבוץ, בהשראת העבודה החינוכית כתבה את "דפי תמר" בשבועון דבר לילדים.

ב-1958 קובצו הסיפורים בספר שזכה להצלחה רבה. עומר כתבה תסכיתי רדיו וסיפורים בהמשכים.

בהמשך כתבה על בנו של מחיה השפה העברית ועל שרה אהרונסון – שני הספרים – "הבכור לבית אב"י" ו"שרה גיבורת ניל"י" שראו אור ב-1967 הפכו לספרי חובה לנוער.

במהלך השנים כתבה עומר כמעט 90 ספרים לילדים ולנוער והיתה לאחת הסופרות הפופולריות והאהובות ביותר.

 ספרים נוספים שכתבה עומר : "לאן נעלם קפיטן קוק", "אני אתגבר", ו"לאהוב עד מוות".

                            זכייה בפרס ישראל

ב-2006 קיבלה עומר את פרס ישראל אז סיפרה "אני כותבת מיום שלמדתי לכתוב.

לפני כן הייתי מספרת לעצמי סיפורים בעל פה.

כתבתי יומני חיים מגיל 7 עד גיל 17, אבל אף פעם לא חשבתי להיות סופרת.

גדלתי בקיבוץ, וראיתי את עתידי במפעל הקיבוצי.

חשבתי שאולי אהיה נהגת טרקטור".

בנימוקי בחירתה לפרס ישראל נכתב כי "עומר הצליחה להפוך את העבר הישראלי-ציוני למסכת חיה של דמויות מופת ואירועים מסעירים, שיחד בנו את המפעל הציוני האדיר". 

במהלך השנים זכתה עומר בשלל פרסים בהם פרס משרד החינוך, פרס הדס למפעל חיים, פרס זאב לספרות ילדים, מדליית יאנוש קורצ'ק, פרס הנס כריסטיאן אנדרסן ופרס ראש הממשלה.

לפני חודשים ספורים קיבלה את פרס אקו"ם למפעל חיים שם נכתב בנימוקים לפרס: " כי עומר נבחרה "בשל תרומתה הגדולה לספרות הילדים והנוער לאורך למעלה מחמישים שנות יצירה.

בזכות ספריה העוסקים בפרשיות היסטוריות ובדמויות מתולדות הציונות ומן הישוב העברי, נחשפו דורות של בני נוער לדמויות המופת שקמו לעם היהודי בדורות הקודמים / יצירתה של דבורה עומר עשירה ומגוונת - רומנים היסטוריים, סיפורי התבגרות, ספרי נוער שבמרכזם החריג בחברה וסיפורים לפעוטות.

בכל ספריה אלה של דבורה עומר ניכרים אהבת האדם שבה, רגישותה, הבנתה את נפשו של הילד והכבוד שרחשה לו.

ספריה וסיפוריה, הפכו לקלאסיקה, תורגמו לשפות רבות, עובדו להצגות תיאטרון ואף נלמדים במסגרת תכניות הלימודים בבתי הספר. ספריה הינם מאבני הדרך של ספרות הילדים העברית".

דבורה עומר התגוררה בכפר מעש עם בעלה שמואל עומר שהיה מנכ"ל תיאטרון הבימה ולהם שלושה ילדים.

הלוויתה תתקיים ביום ראשון הקרוב בשעה 17:00 בבבית-העלמין שבמושב כפר מעש  בשרון.