מס' צפיות - 262
דירוג ממוצע -
נפתלי בנט: את מי הוא מנסה להרגיע?
האכזבה ההבאה של הבוחר הישראלי.
מאת: Daler 19/01/13 (22:51)

 

 

    לאחרונה פורסם בעיתון "הארץ" הציטוט של נפתלי בנט מאחת הרעיונות לעיתונות האמריקאית: "הסיוע הצבאי האמריקאי הוא כיום כאחוז מכלכלת ישראל. אנחנו צריכים לשחרר את עצמנו מזה... ישראל היא כיום הרבה יותר חזקה, הרבה יותר עשירה, ואנחנו צריכים להיות עצמאיים". מהמילים האלה לא ברור למה מתכוון בנט כשאומר ש"אנחנו צריכים להיות עצמאיים". אין אף מדינה בעולם שיכולה להיות"עצמאית" במערכת הבינלאומית. מדינה יכולה לצבור כוח, היא יכולה לבנות בריתות. היא יכולה לצבור כוח צבאי, היא יכולה לצבור אהדה בעולם, בדעת הקהל. אחד הדברים הבסיסיים ביחסים בינלאומיים, זה הצורך בבניית מדיניות חכמה שתוכל לבודד את האויבים מצד אחד, ותוכל לצבור יותר בעלי ברית מצד שני. אם מדינה צוברת בעלי ברית,אז מן הסתם היא הופכת, במידה כזו או אחרת, להיות תלויה באותן בעלות הברית. מערכת בינלאומית זה תלול הדדית, וצריך לדעת לתמרן כדי לא להישאר מבודד. בידוד- זה הכישלון של מדיניות חוץ שמוביל את המדינה למצב חמור במיוחד.

 

    צריך להבין, גם אם ישראל מוותרת על אותו סיועה שעליו מדבר בנט, היא בכל זאת תישאר תלויה.למה? כי ישראל צריכה את הווטו האמריקאי באו"ם, ישראל צריכה את ההשפעה האמריקאית הבינלאומית שעוזרת לה לפתוח דלתות לשוקי העולם, ישראל צריכה את שיתוף הפעולה בתחום הביטחוני. בלי שיתוף פעולה עם האמריקאים התעשייה הביטחונית"העצמאית" של ישראל לא תוכל לשרוד. עדיין לא.

 

    תעשייה ביטחונית- זה תחום מאוד יקר. כדי לפתח נשק חדש צריך להשקיע המון כסף. איך מחזירים את הכסף שהשקענו? פשוט מאוד- מוכרים את הנשק. אבל הבעיה שצה"ל לא צורך הרבה נשק, ואין לו גם יותר מדי כסף (במיוחד אם אנחנו מוותרים על אותו אחוז), כדי לקנות את הנשק הזה. כדי לפתח תעשייה ביטחונית עצמאית צריך שוק הרבה יותר גדול משוק הביטחוני הקטנתן של ישראל. היום, עדיין, הצבא האמריקאי הוא הלקוח הגדול ביותר של התעשייה הביטחונית הישראלית, וארה"ב משקיע הרבה כסף בפיתוח מערכות הנשק הישראליות.זה בוודאי לא אומר שאנחנו חייבים להישאר תלויים באמריקאים לנצח. ברור שצריך לחפש אפשרויות נוספות, אך בנט צריך להבין, שתלות היא לא רק הסיוע של ארה"ב. זה הרבה מעבר.

 

    בנטלא מבין ביחסים בינלאומיים. זה בכלל לא משנה מה בדיוק ישראל צריכה לעשות: להעמיק את היחסים עם ארה"ב יותר, או לא. בשני המקרים בנט לא יודעה מה בדיוק צריך לעשות בשביל זה.

 

    ב"תכנית ההרגעה" שלו, בנט הכריז באופן חגיגי, שהוא מציע "מתווה מעשי" לניהול הסכסוך ישראלי-פלסטיני. מהיקרות הראשונית עם המסמך, עולה השאלה ההגיונית- מה מעשי בזה?

 

    חוץ מזהשבנט לא מציע שום דבר חדש ב"מתווה" שלו, יש נקודה אחת המעניינת ביותר שעליה צריך לשים לב. הוא אומר שישראל צריכה לספח את שטחי "c" באופן חד-צדדי. אך, לא ברור איך הוא מתכוון לעשות את זה. אין לו שום ניתוח מעמיק של הנושא. הוא לא מציע שום אסטרטגיה שיכולה להוביל את ישראל לסיפוח של השטחים, ובאותו הזמן לא להוביל אותה לפגיע באינטרסים שלה במערכת הבינלאומית. בנט פשוט אומר בצורה פשטנית ושטחית ביותר- "העולם יתרגל".מיהו העולם הזה מבחינתו? גרמניה, ארה"ב, קנדה, הודו, רוסיה.....? אתה לא יכול פשוט להגיד "העולם". ה"עולם" הזה מורכב ממדינות רבות ולכל אחת מהן יש אינטרסים משלה, וצריך להבין מהו אינטרס של כל מדינה במזרח התיכון לפני שבעים להציע "מתווה" לניהול של משהו. בנט לא מבין שכדי להוביל מהלך שכזה צריך תמרון דיפלומטי גדול שדורש הבנה עמוקה ביחסים-בינלאומיים, וזה חסר לו.

 

    אז מה תהיה התוצאה?

 

    אנשים ילכו להצביע לבנט, כי פשוט הם לא רוצים להצביע לנתניהו. הם מוכנים להצביע בכל אחד,העיקר לא בנתניהו. זה סוג של נקמה- התנהגות רגשית האופיינית לבני-אדם. במקום להפעיל את השכל, כי בבחירות אנחנו באים לקבוע את עתידנו, אנחנו כרגיל הולכים רגשית אחרי תעמולת בחירות חסרת תוכן. ועדיין מאמינים באותן הבטחות שכבר הבטיחו לנו. אם בנט יכנס לממשלה אחרי הבחירות, כולנו נגלה מהר מאוד ש"המתווה"שלו הופך להיות לא רלוונטי.

הכותב הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר