מס' צפיות - 426
דירוג ממוצע -
FINGER או TOE
מאת: מיכל 13/01/13 (12:56)

1976 השנה שבה טסתי לחברי ההולנדים שמתגוררים בעיר האג, את המשפחה המקסימה הכרתי כשביקרו בארץ,הם השתייכו לכת של מאמינים כי ישו הוא בנו של אלוהי ישראל ולכן ביקרו תדיר בארץ ותרמו ביד יפה לצה"ל.

משפחה מקסימה,הורים ו-3 ילדים (בנים) שכמובן לא עמדו בפני הצברית הנמרצת והחיננית והזמינו אותי לחודש לבקר אותם.

אין ספק שזה היה שיעור גיאוגרפי,היסטורי והיסטרי.

 

עד שהבנתי שהמארחים שלי אוכלים את הארוחה העיקרית בערב תחבתי כמות של פחמימות בשעות הצהרים שלא אהייה חלילה "רעבה", עד שהבנתי שלא אוכלים עד שאוחזים ידים ומודים לאל על האוכל הספקתי לקחת איזה ביס קטן בלי שיראו.

הכל קסם לי מריח השמפו ועד לגמדים הקטנים בגינות.צליל השפה ,הבלונד ששלט ברחוב וכל אדם בעל צבע אחר היה חריג בנוף

ובמיוחד אהבתם למדינת ישראל.

 

לראשונה בחיי רכבתי על אופנים,דבר שגרם לאחורי להתכווצות ארוכה,לקחו אותי לרכב ביערות ירוקי עד וצהלתי למראה של סנאי או איילה שהתהלכו חופשי.

 

הם לא כ"כ הבינו מה העליזות שתקפה אותי למראה שורת הקולבים בחנויות, והיה קשה להסביר להם את תסמונת הישראלי שחושב שמצא מציאה.

 

בזמן שהותי שם נחטף מטוס "אייר פראנס" לאנטבה, נצמדתי למכשיר הטלויזיה יחד איתם והדאגה הייתה גדולה עד לאותו בוקר כשהם העירו אותי עם שמפניה,מבצע אנטבה הזכור לטובה והלל לדורות הבאים בתולדות מדינת ישראל.

 

ואז הגיעה גולת הכותרת של הביקור שלי "נוסעים לפריסלנד" שנמצאת בצפון הולנד ומחוברת לים הצפוני, העין לא יכלה להכיל את כמויות המים שראיתי,חלקים גדולים הופרדו לתעלות וכפרים ציוריים פשוט עמדו בסמוך הרגשתי כאילו הגעתי לגן עדן.

 

בתעלות היה מותר רק לשוט בסירות מפרש וזאת על-מנת לא לטלטל את היכטות שעגנו עם הנופשים.

גם למארחים שלי הייתה מפרשית גדולה שנקשרה ליכטה ומדי פעם יצאנו החוצה כשבני המשפחה שולטים היטב במפרש הלבן.

 

התקופה הייתה קיץ 1976 והשמש שיזפה אותם,את המארחים בצבע חום מדהים וגם אני רציתי, אבל היו רוחות ולכן הייתי פשילה את מכנסי הג'ינס עד לברכיים ,יושבת בירכתי היכטה ומשזפת את רגלי ופני בהנאה רבה.

 

כל יכטה שהייתה עוברת,יושביה היו מברכים בנימוס וכולם היו חייכנים.

בוקר אחד כהרגלי הפשלתי את מכנסי הג'ינס עד לברכיים התיישבתי  על השפיץ של היכטה,הרמתי את פני לשמש וחלמתי בהקיץ

ואז שמעתי "גוד מורגן", הפנתי את ראשי ועניתי בחיוך ליכטה גרמנית שחלפה בסמוך.

השניות הספורות שלקח לי להחזיר את הראש עם הפנים קדימה היו שניות גורליות,משהו היכה בי בחוזקה ונשמתי נעתקה..

המפרשית שהייתה קשורה ליכטה חבטה ביכטה בגלל גל גדול שהיכטה הגרמנית עשתה ונכנסה באחת מרגלי שהייתה בחוץ (שיזוף כן?).

לא ידעתי מה צועקים באנגלית FINGER או TOE ,אחת מאצבעות רגלי נקטעה והייתה תלויה על פיסת עור,לא איבדתי את עשתונותי וצעקתי את שנייהם, אחד המארחים הבחין במה שקרה הניע את היכטה וטס לכיוון אחד הכפרים.

 

אם המשפחה ישבה במפרשית והתפללה ואפילו לא הרגישה בחבטה רק כשהיכטה האיצה היא הרימה את ראשה לראות או להבין מה קרה.

 

ישבתי אומללה,חיוורת וחסרת מילים כשאני מחזיקה את מה שנותר מהאצבע וחושבת "מפגרת אין לך ביטוח רפואי" .

 

לאחר שהרימו (אז עוד היה אפשר) אותי ברוב כבוד הביאו אותי לבית חולים אחד הכפרים במהירות, המארחים שלי היו נרעשים מהחוויה וכולם היו חיוורים.

 

בבית החולים השכיבו אותי והמון אנשים התקבצו סביב למיטה ,לא הבנתי על מה הם מדברים בכזו התרגשות כשלפתע אחדים מהם ,אלו עם מדי בית החולים החלו למחוא כפיים.

ואני שוכבת על הגב,רועדת כעלה נידף ולא מבינה עד שהחלו גם לדבר באנגלית "ISRAEL IS NO 1" (תודות לאנטבה)

 

ואז הרמתי יד,כולם השתתקו ואמרתי "אני מקווה שאין פה אף אנטישמי,בבקשה תחזירו לי את האצבע למקום"

 

לאחר הניתוח החזירו אותי ליכטה ואז קרה דבר מופלא, השמועה בין הנופשים ההולנדים עברה כאש בשדה קוצים "יכטה גרמנית פגעה בישראלית" ,ואז החל מסע רגלי או בסירות להגיע ליכטה בה הייתי וכל אחד הביא מתנה והתנצל שזה קרה על אדמתם.

 

אז אייך אומרים FINGER או TOE?.

 

הכותבת היא רואה,לומדת ורצה לספר לחברה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 3 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
את באה איתי
אבי 15.01.13 (12:23)
2.
את מספרת מאד יפה ומרתק -אהבתי ל"ת
יואל 15.01.13 (15:23)
3.
אני בדרך
דודו 29.01.13 (17:20)