לפעמים אני חוכך ביני לביני תחת שאלת ה"מחקר" האם שנאה בין מגזרים ותפיסות עולם בישראל, קשה היא משנאתנו לחמאס? או שמא יש בשנאה האחרונה משום קונצנזוס כלל ישראלי.

"וואלה", סוגיה קשה, והיא אל נכון בסיס למחקר, ואולם ענין עסקינן הינו אולי מדגם "מקומי" אך די מייצג לבעיה.

נדמה לי, ויתקנו אותי ברי ידע בענין זה, כי הנאצות וגינויי ראשי הישיבה כלפי שרי ישראל וראש ממשלתה כבדו וחמרו בהרבה מאלה ששיגרו כלפי המרצח, משפחתו, והארגון (אם היה כזה) ששלחו. כמה ארס ורשעות שולבו בדברים בוטים כלפי נבחרי העם על גבי "פלטפורמה של  רצח יהודים וצער העם כולו" וכאילו "באותה הזדמנות שפושקין מת..". אז- "אל תדון את חברך בשעת צערו",  ומאידך, אל ינצל חברך את צערו להלום בך וכו'.."..

עם ישראל חייב כי יאוחד בעת "מועדיו"(חגיו) ובעת צרתו. כפי שכל בית ישראל חוגג את הפסח (ועוד טרם שמעתי תלונות מצד ישיבת הרב כנגד ראש הממשלה בענין זה), וכולם שמחים וכולם "על האש", כך חשוב כי נאסף תחת דגל אחד גם בשעותנו הקשות. נשים מחלוקות בצד בעיתות אלה, ונאחד דעתנו תחת השאלה איך מדבירים את הרוע הנובע מ"פלסטין".

אלה המרבין לספר בדבר  "ריב האחים העקוב מדם, שפקד את מחננו ערב עליית טיטוס להחרבת ביתנו", הם דווקא צעירינו חובשי הכפה, רבנינו, שלוחי היהדות הדתית ציונית, ואשר בקיאותם בתורה היא לעילא ועילא. הם יטענו, כי לו היו עסוקות ידי המחנות בישראל בשפיכת דמים הדדית, לא היה נחרב בית המקדש !

(אעיר בענין זה, כי גדולתם של המחנות הניצים בירושלים 69-70 לסה"נ היתה בזאת, שברגע שאבחנו את הצרה התאחדו, והשיבו מלחמה שערה, עד כדי כך, שבמערכה ראשונה למעשה ניצחו את המלחמה, וכוחות טיטוס הגיעו לסף שבירה..).

יתכן, אליבא דה רבנינו פרשנינו, לא עסוקים היינו בסכסוך האחים, היינו מאחדים כוחותינו בזמן, ומגיפים את חיילות הרומאים לכל עבר. ואולם איני בטוח כי הנ"ל בקיאים הם בעובדות שציינתי לעיל אם כי בקיצור יחסי.

גם אז היו אלה אגב חילוקי דעות דתיים פוליטיים, עם מאבק בצידם, בהנחה כי כח הזרוע יגביר את סמכות צדקת צד זה או אחר.

היהדות הציונית הדתית, שבחוריה ידועים בעוז וגדולת רוחם הצבאית, על שלוחיה בכנסת, חייבת לקחת את המאבק לזירה הפוליטית הלגיטימית, ולהפגין קצת יותר "אהבת לרעך כמוך" וקצת יותר סובלנות כלפיו, גם אם בדרכיו אינו כמוך.

כאב הנופלים בפעולות הטרור אחד הוא לכולם, ואין הכיפה שעל ראש בחור הישיבה קובעת את עוצמתו, ואין דמו של זה כחול יותר מזה של החילוני "שעושה על האש בשבת" ואני מדגיש זאת, משום שאחד מראשי אותה ישיבה, נימק את אי הזמנת רה"מ לביקור במקום, מהסיבה - "שאינו נוהג כרוח הישיבה" - ואז מה ? האם לכן אינו ראש הממשלה ? האם "רוח הישיבה" נגזר כחוק חובה על כל בני ישראל, בכנסת! ? האם ישיבת הרב הינה תחת מעמד של "וותיקן" בישראל.

ישיבת מרכז הרב הינה מוסד חינוכי, לגיטימי, ישראלי, מתוקצב בין היתר גם על ידי משרד החינוך , והיחס לשרה נדגם כאן רק אד הוק לסוגיה העקרונית, בטוח שגם השר לביטחון הפנים לא היה "מלקק שם גלידה של שטראוס".

אני ממליץ בחום לבני הציונות הדתית הנהדרים, וגם לקיצוני הימין והשמאל למיניהם לחדול עם מלחמת "מדינת ישראל", "ארץ ישראל", והבה נזכור באמת מי הוא" האויב שבפנים", פן יקום עלינו להכותנו בחולשתנו, והיינו לקלס בעיניו.