מס' צפיות - 116
דירוג ממוצע -
עזרא מורד - על ספרו של יוסף שמואלי "מחדרי הלב"
מאת: עזרא מורד 07/12/12 (18:38)

 על הספר : עזרא מורד"מחדרי הלב"

 

היטיב המחבר יוסף שמואלי לתאר בספרו השני " מחדרי הלב" את הווי נוף ילדותו, בספר של מאה וששים עמודים, כריכתו קלה, אשר יצא לאור בהוצאה עצמית, בעריכתי. את שער הספר איירה בתו חמוטל צאייג לבית שמואלי. יתר האיורים משל הצייר יצחק חייק.

 

ספרו הראשון "אני מארץ הדקלים ", יצא לאור בשנת  2001, בהוצאה עצמית ובעידוד המכון לחקר תנועת המחתרת הציונית- חלוצית בעירק. הספר מתאר את חיי נעוריו כחבר תנועת החלוץ וכתלמיד תיכון עד בריחתו ארצה דרך פרס. בספר תאורי ארועים והתרחשויות פוליטיות, מהם מבעבעת כמיהה לציון ושאיפה לחופש, לחירות ולעצמאות.

 

בספרו השני, "מחדרי הלב " הוא מספר בשלושה עשר פרקים על ימי ילדותו. תחילה בעיר " עאנה" שבצפון עירק, אזור פסטוראלי, שקט, מושך ומעניין בעיניו - עיני ילד, אך גדוש סכנות בעיני הוריו עד כדי כך שהחליטו לעקור אל עיר דרומית-  עמארה, בתקווה  לזכות ביתר בטחון.

 

יוסף מספר על פשטות בית הוריו, על פלישת הדבורים, על  שדות ירק סביב לביתו, על מטעי תמרים, אפיקי מים ונופי טבע פראיים. הוא מספר איך בילדותו ינק משדיה של הגוייה "מקבולה" ואיך האמינה אמו כי העורב שכונה בפיה "שקרוקה" נוחת נוחת מדי בוקר בביתה כדי לקללה, לכן הייתה מפחידה אותו בקריאות: סכין! מלח! סכין! מלח! כדי לבטל את  קללותיו.

 

יוסף מספר על טלה שעשועיו ועל גדי נחמתו, על קרב תרנגולים, על לכידת נחשים, על דרוישים ועל אילוף יונים. מספר על חיי הפלחים ועל שיטות הובלת הסחורות בנהר. על נדידת משפחתו  דרומה ועל סבלו בשל ניב הדיבור הצפוני שלו שנראה מוזר באוזני הדרומיים.

 

בכתיבתו הוא יוצא כנגד מנהגים מוזרים של שידוכים אקראיים, ושל יחס בלתי הוגן לאישה ולמעמדה, כנגד אטימות ממסד דתי, הכופה  לשמר את העבר ולסלק כול מה שנראה בעיניהם כנוגד את מסורת האבות ותורת ישראל.

 

יוסף מספר על המלמד שאול שהרביץ מכות יותר מאשר תורה ויוצא כנגד שיטות חינוך כושלות ומזיקות, כנגד צורות ענישה נלוזות שאילצו אותו להתחזות "כהולך להתאבד" כדי לעורר את רחמי הוריו ולנקום במורה שמענישו. שיטה שלצערינו, עדין קיימות פה ושם גם בימינו. תאור מעניין הוא תאורו את מסכת סבלו מצד דודו מפריח היונים,  חובב הטבע הסלקטיבי, שהייה דייר בביתו מחד ומורהו בבית ספרו מאידך.

 

אירוע אחר המובא בספר, הוא הפלת מטוס עירקי באירועי  ראשיד עלי אל כילאני ב- 1941, אירוע, שמעיד על העדר תבונת  ההמונים העיראקים.     

       

התאורים בספר הם אישיים ונכתבו מתוך פרספקטיבה של מעל ליובל שנים. המחבר מביט על הארועים בעינים בקורתיות של מבוגר, אך לא בזעם ולא כרצון לבוא חשבון עם מישהו, אלא כדי לתאר בהומור דק ומעניין את אשר חווה.

 

הספר הוא  עדות מעניינת של ילד עיקש ומרדן שהרגיש את צריבת שבט מכיו על בשרו כי לא רצה ללכת בתלם. אירוע שנראה אז כחריג, במציאות חריגה כשהוא הנורמאלי. רק מה? פשוט, הוא  מרד במוסכמות של אז.

 

 תאוריו יכולים להאיר עיני הורים ומחנכים בבחינת איך לא צריך לחנך!.

 

אישית , נהניתי מקריאתו, מומלץ!

 

הכותב הוא איש חינוך, משורר, סופר ועורך ספרות. למידע נוסף: "עזרא מורד" בוויקיפדיה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר